23/3/2023
נייר עמדה
כספים המשולמים למימון המחאה הציבורית כהוצאה מוכרת במס
מאת: רו"ח דולב חסיד עו"ד(רו"ח) מאורי עמפלי
רקע
בימים אלו אנו עדים למשבר חסר תקדים במדינה כפועל יוצא מפעולות החקיקה החד צדדית של ממשלת ישראל, שמטרתה לשנות את אופייה הדמוקרטי והליברלי של מדינת ישראל מחד ולפעולות המחאה הציבורית כנגדה, מאידך.
בהתאם לדעתם של אינספור מומחים מהארץ ומהעולם, מעשיי החקיקה של הממשלה, בהכרח, יפגעו קשות בכלכלת ישראל וידרדרו את מצב המשק בצורה מהותית.
סממנים ברורים לכך ניתן לראות, בין היתר, כבר בפיחות הניכר בשער השקל ביחס למטבעות הזרים, יציאת כספים ועסקים מישראל ובירידה החדה בגביית מיסים מתחילת שנת 2023.
בהתאם למומחים, מעשיי החקיקה יובילו גם לפגיעה בביטחון המדינה, ברפואה ובתחומים רבים נוספים ועל רקע האמור סביר להניח כי המשך החקיקה יוביל לפגיעה קשה בעסקים רבים במשק.
התרת הוצאה לצרכי מס
בהתאם לסעיף 17 לפקודת מס הכנסה, הוצאה שיצאה כולה בייצור הכנסה תוכר בניכוי מהכנסתו החייבת של אדם. קרי, ההוצאה תקטין את ההכנסה של האדם ובהתאמה תפחית את ההכנסה החייבת שלו לצרכי מס.
בתמצית, לשם קביעה אם הוצאה תוכר לצרכי מס קבעו בתי המשפט שורה של מבחנים ובהם מבחן ההוצאה העסקית לעומת ההוצאה הפרטית ומבחן ההוצאה ההונית לעומת הוצאה הפירותית.
לעניין המבחן הראשון, נקבע על ידי בתי המשפט וסעיף 32(1) לפקודת מס הכנסה, כי אם ההוצאה משתלבת בפעילות הפקת ההכנסה ובמבנהו הטבעי של העסק וניהולו, אזי ניתן יהיה להכיר בה לצרכי מס. לעניין המבחן השני, נקבע כי אם ההוצאה מטרתה שמירה על הקיים, אזי, הוצאה שנועדה לשמר את מנגנון הייצור של העסק במצב תקין המניב הכנסות ואינה יוצרת מקור הכנסה חדש, גם היא תוכר בניכוי.
על רקע האמור, ניתן לטעון כי העברת כספים על מנת לנסות ולמנוע את קריסת הכלכלה הישראלית וכפועל יוצא מכך למנוע את קריסת העסק, נכנסת לתוך המבחנים אשר הותוו בפסיקה לצרכי הכרה בהוצאה לצרכי מס.
על כן ניתן לראות בהעברת כספים אלו כתשלום שמשולב בפעילות העסק, ככל הוצאה שמטרתה למנוע נזק למנגנון הפקת ההכנסה של העסק ובעיקר כתשלומים שמטרתם שמירה על הקיים.
המסקנה
ככל שהעברת כספים למוסד או לארגון (בין אם מוכר ובין אם שאינו מוכר) נעשתה כולה למטרה של מאבק נגד החקיקה, על ידי עסק, אין מניעה עקרונית להכיר בתשלום זה כהוצאה ולהפחיתו מההכנסה החייבת של העסק.
בהתאם לכללי מס הכנסה ולהוראות ניהול ספרים, על מנת להוכיח הוצאה אין צורך במסמך רשמי (כגון "קבלה על תרומה" או "חשבונית מס") ומספיק להציג אסמכתאות מספקות להעברה עצמה ולמטרתה.
הלכה למעשה
בעלי חברות ועצמאיים רשאים לדרוש את ההוצאות ששולמו לארגונים כהוצאה בעסק, בהתאם לאסמכתאות על העברת הכספים (או קבלות, ככל שישנן).
שכירים יכולים להגיש בסוף שנה דוח שנתי למס הכנסה, אשר בו ינכו מהשכר את ההוצאות הללו.
נזכיר, לעניין זה, כי רוב מוחלט של ארגוני המחאה הם ארגונים שקמו לאחרונה או ארגונים שאין בידם אישור תרומות בהתאם לסעיף 46 לפקודת מס הכנסה ולכן לא ניתן לקבל זיכוי ממס על תרומה להם.
הבהרה
קיימת חשיפה, שפקיד השומה, אם יבחן את התיק, ינסה לטעון כי ההוצאה אינה מוכרת בניכוי.
ישנו גם סיכון כי הרשויות ינסו לטעון כי דרישת הניכוי עצמה מהווה עבירה פלילית. יחד עם זאת, ככל שיינתן גילוי נאות במסגרת הדיווח, הסיכון נמוך מאד להערכתנו.
נדגיש כי בכל מקרה פקיד השומה אינו יכול לשנות או לדחות את הדיווח שהוגש על ידי הנישום, בלא דיון, לרבות אפשרות הנישום להגיש השגה ולפנות לבית המשפט ולערער על ההחלטה שלהם, במקרה הצורך.
רצוי כי מי שמעביר סכומים מהותיים ישקול קבלת חוות דעת רשמית ובכך יסיר את החשיפה הפלילית ויגיע מוכן יותר לדיון מול פקיד השומה, ככל שייערך.
האמור לעיל אינו מהווה חוות דעת.
נספח א' – דוגמאות למשמעות המשפטית של החקיקה
שופטי בית משפט עליון בדימוס
https://www.ynet.co.il/news/article/byaqs00mtj
https://www.ynet.co.il/news/article/rjvaqj4uj
לשכת עורכי הדין
https://www.ynet.co.il/news/article/b1q7jus5o
https://www.maariv.co.il/news/law/Article-988395
מרצים למשפט בישראל
https://news.walla.co.il/item/3553619
יועצים משפטיים, משנים ליועצים ופרקליטי מדינה
https://www.ynet.co.il/news/article/byaqs00mtj
עורכי דין בישראל
https://finance.walla.co.il/item/3552789
פרופסורים למשפט אמריקאיים
https://www.calcalist.co.il/local_news/article/sjrjwlhho
נספח ב' – דוגמאות למשמעות הכלכלית של החקיקה
כלכלנים
https://13tv.co.il/item/news/economics/economists-protest-903406015/
בכירי המשק
https://newmedia.calcalist.co.il/magazine-12-01-23/m01.html
נגידי בנק ישראל בהווה ובעבר
https://news.walla.co.il/item/3553817
חברות דירוג אשראי
https://www.israelhayom.co.il/business/article/13774656
https://www.israelhayom.co.il/business/article/13751800
נספח ג' – דוגמאות למשמעויות רוחביות נוספות של החקיקה
קצינים בכירים, 5 רמטכלי"ם, מפכלי"ם, 6 ראשי מוסד ו- 6 ראשי שב"כ לשעבר
https://www.ynet.co.il/news/article/bjqujglas
https://www.maariv.co.il/news/politics/Article-981288
https://www.israelhayom.co.il/news/politics/article/13803560
כוחות המילואים
https://www.mako.co.il/news-military/2023_q1/Article-1500f646c0f8681026.htm
https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/13761499
https://www.maariv.co.il/news/politics/Article-988619
נשיא ארה"ב, צרפת וקנצלר גרמניה
https://www.israelhayom.co.il/news/politics/article/13803560
https://www.israelhayom.co.il/news/geopolitics/article/13659002
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001441523
רופאים
https://www.ynet.co.il/health/article/h1yixgips
https://13tv.co.il/item/news/domestic/crime-and-justice/uv4ci-903372940/
אנשי חינוך
https://www.calcalist.co.il/local_news/article/r1jyirupi
https://www.ynet.co.il/news/article/h1dk9tzos