חוזר לקוחות לשנת המס 2022
להורדת החוזר המלא בפורמט PDF – לחץ כאן
שנת המס מגיעה לסיומה וכמדי שנה גם השנה אנו שמחים לערוך עבורכם "חוזר לקוחות" הכולל מכלול נושאים בתחומי המס השונים ודיני עבודה לסיומה של שנת המס 2022.
בתחום תכנון המס
שפע של מידע על ההיערכות לקראת תכנון הדיווח לסוף שנת המס. המידע מעודכן לפי השינויים שנעשו ברפורמות במס. בין הנושאים החשובים, כרגיל: איסוף מסמכים, תיאומים עם רשויות המס, ספירת מלאי, החזקת כלי רכב, הוצאות עודפות, נסיעות לחו"ל, מתנות ללקוחות, קופות גמל, ועוד כיוצאים באלה.
בתחום הביטוח הלאומי
סוגיות בתחום הביטוח הלאומי לקראת סוף שנת 2022, שיעורי דמי ביטוח מעצמאים, שיעורי דמי ביטוח משכירים וסוגי מבוטחים אחרים, התיישנות, חובות מעסיקים ועוד.
החומר בחוזר הלקוחות הוא תמציתי, ומטרתו לסייע לעוסקים ולמעסיקים במידע כללי במיסוי ובביטוח לאומי. אין חומר זה מהווה תחליף לייעוץ אישי.
אנו עומדים לרשותכם להשלמות ולמתן תשובות על שאלות.
בכבוד רב,
דולב חסיד ושות' רואי חשבון מגדל ב.ס.ר 4 בני ברקטל': 03-5461171 דוא"ל: info@hasidcpa.co.il |
תוכן עניינים
עדכוני חקיקה והוראות רשויות המס שחלו במהלך שנת 2022
הגדלת נקודות זיכוי לעולה – חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 262)…………………………… 8
חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה (הוראת שעה), התשפ"ב-2022………………….. 8
אישורי סיום העסקה יוצגו באזור האישי של רשות המסים…………………………………………. 9
תיאומי מס תרומות……………………………………………………………………………………………. 9
דגשים לנוהל מתן אורכות להגשת דוחות לשנת המס 2021 – הסדר האורכות למייצגים………. 10
מערכת חדשה לאישורי ניכוי מס במקור…………………………………………………………………. 10
תיקון דוחות 2017 עקב אי עמידה בתנאי ממוצע הכנסות לפי
הוראת השעה בנושא חלוקת דיבידנד לבעל מניות מהותי…………………………………………….. 11
ביטוח לאומי
זכאות לקצבה עבור ילד שאובחן עם אוטיזם תהיה אוטומטית עד גיל 18…………………………. 12
הגדלת גמול מילואים, למי שהכנסתו "השוטפת" גדלה
מר חיים חיטמן; רו"ח (משפטן) ישי חיבה ……………………………………………………………… 13
עדכונים נוספים שהיו השנה……………………………………………………………………………….. 14
צמצום השימוש במזומן
צמצום השימוש במזומן………………………………………………………………………………………. 15
חברות ותאגידים
הזדמנות אחרונה לפרק מרצון חברה בלי לשלם חובות אגרה בגין שנים בהן החברה
לא הייתה פעילה! רק בשבועות הקרובים – הזדרזו להנות מחבילת הטבות מיוחדת
לחברות המתפרקות מרצון!…………………………………………………………………………………. 15
היערכות לקראת סוף שנת המס 2022
הגשת דוח שנתי לרשויות מס הכנסה…………………………………………………………………….. 16
דיווח ביוזמת נישום שכיר…………………………………………………………………………….. …… 16
הכנה להצהרת הון…………………………………………………………………………………………….. 17
ביקורת פנקסי החשבונות……………………………………………………………………………………. 17
חובת הגשת דוח שנתי………………………………………………………………………………….. …… 17
חובת הגשת דוח של יחיד באופן מקוון………………………………………………………………. …… 18
הודעה על תחילת התעסקות………………………………………………………………………….. …… 18
מעבר לשיטה הכפולה בניהול פנקסי חשבונות……………………………………………………. …… 18
ניהול חשבונות במטבע חוץ………………………………………………………………………………….. 18
מחזור…………………………………………………………………………………………………………….. 19
פיקדונות…………………………………………………………………………………………………… …… 20
סגירת פנקסי החשבונות………………………………………………………………………………. …… 20
ריבית להלוואות………………………………………………………………………………………….. …… 23
משיכת כספים מחברה על ידי בעל מניות מהותי…………………………………………………. …… 23
חישוב נפרד לבני זוג…………………………………………………………………………………….. …… 24
מס ערך מוסף……………………………………………………………………………………………. …… 24
שמירת מערכת החשבונות…………………………………………………………………………….. …… 25
דחיית הדיווח על הכנסות או הקטנת שיעור המס עליהן……………………………………….. …… 25
עיתוי ההכנסות………………………………………………………………………………………….. …… 25
מכירות…………………………………………………………………………………………………….. …… 26
הקדמת מכירות………………………………………………………………………………………….. …… 26
הקלות במיסוי מקרקעין……………………………………………………………………………….. …… 27
הכנסות שכירות – היבטי מיסוי……………………………………………………………………… …… 28
השכרת נכס עסקי………………………………………………………………………………………. …… 29
הכנסות שכירות מחו"ל………………………………………………………………………………… …… 29
ניכוי מס במקור………………………………………………………………………………………….. …… 29
הכנסות בני זוג מרכוש…………………………………………………………………………………. …… 30
הכנסות מדיווידנד – השלכות מס……………………………………………………………………. …… 30
הכנסות ריבית …………………………………………………………………………………………… …… 30
הגדלת הוצאות או הקדמת הוצאות………………………………………………………………….. …… 31
הגדלת הוצאות…………………………………………………………………………………………… …… 31
הקדמת הוצאות………………………………………………………………………………………….. …… 31
פחת………………………………………………………………………………………………………… …… 32
שיחלוף – החלפת ציוד…………………………………………………………………………………. …… 32
הכרה בהוצאות רכב…………………………………………………………………………………………… 32
שווי שימוש ברכב צמוד – שיטת חישוב חדשה המודל הלינארי…………………………………….. 34
רכב – קיזוז מס תשומות……………………………………………………………………………………… 34
ניכוי הוצאות לפינוי דייר מוגן………………………………………………………………………………. 35
הפסדים…………………………………………………………………………………………………………. 35
סדר קיזוז הפסדים……………………………………………………………………………………………. 36
הכרה בחובות אבודים………………………………………………………………………………………… 37
התחייבויות תלויות……………………………………………………………………………………………. 38
תושבי חוץ ……………………………………………………………………………………………………… 39
מתנות ללקוחות………………………………………………………………………………………………… 39
אש"ל לעובדים………………………………………………………………………………………………… 39
מס על שכר……………………………………………………………………………………………………… 39
נסיעות לחו"ל…………………………………………………………………………………………………… 40
ניכוי הוצאות כיבוד……………………………………………………………………………………………. 41
ניכוי הוצאות לינה וארוחת בוקר בארץ…………………………………………………………………… 41
הוצאות סוציאליות…………………………………………………………………………………………….. 41
ניכוי בשל דמי ביטוח לאומי…………………………………………………………………………………. 41
קופות גמל לפיצויים…………………………………………………………………………………………… 42
הפרשה על הכנסה משכר המהווה בסיס לפנסיה………………………………………………………. 42
הטבות מס בגין הפקדות בקופת גמל לקצבה בשנת המס 2022………………………………………. 42
חובת הפרשה לקופת גמל לקצבה לעצמאים………………………………………………………. …… 42
ניכויים וזיכויים – שכירים ועצמאים
הטבות מס בגין הפקדות לקופת גמל לקצבה בשנת המס 2022
רו"ח אליק גנדלמן…………………………………………………………………………………………….. 43
זיכוי בעד סכומים ששולמו לביטוח חיים ובעד ביטוח שאירים……………………………………… 46
ביטוח מפני אובדן כושר עבודה…………………………………………………………………………….. 46
הפרשות לקרנות השתלמות…………………………………………………………………………………. 47
קרן השתלמות 2022…………………………………………………………………………………………… 48
קרן השתלמות לבעל שליטה – סכומים ושיעורים להפקדה………………………………………….. 49
פנסיה לעצמאים ושינויים במיסוי יחיד………………………………………………………………….. 49
זיכויים ונקודות זיכוי
זיכוי בעד הוצאות להחזקת קרוב נטול יכולת……………………………………………………………. 50
נקודות זיכוי בגין ילדים……………………………………………………………………………………… 50
זיכוי על תרומות למוסד ציבורי מאושר…………………………………………………………………… 51
תשלומי מס…………………………………………………………………………………………………….. 51
הקטנת מקדמות……………………………………………………………………………………………….. 51
תשלום מקדמה על חשבון רווח הון………………………………………………………………………… 52
תשלום יתרת המס לשנת המס השוטפת…………………………………………………………………. 52
ביטוח לאומי
עידכונים והגדרות בביטוח לאומי
רו"ח אורנה צח-גלרט………………………………………………………………………………………… 53
עצמאים……………………………………………………………………………………………………… 53
שיעורי דמי הביטוח הרגילים לעצמאים בגיל 18 עד גיל פרישה בשנים 2017 ואילך…………. 53
שיעורי דמי ביטוח בעבור עובדים שכירים בשנים 2019 ועד 2023 (דוגמאות)………………….. 53
מקדמות דמי ביטוח בסכום מינימום למי שאין הכנסות חייבות בדמי ביטוח…………………. 54
התרת דמי הביטוח הלאומי בניכוי לצורכי מס………………………………………………………. 55
עובד עצמאי…………………………………………………………………………………………………. 56
עצמאי שאינו כלול בהגדרת "עובד עצמאי"………………………………………………………….. 56
מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי…………………………………………………………………. 56
תיקון מקדמות דמי ביטוח של עצמאי…………………………………………………………………. 57
מועד שינוי הסיווג של עובד עצמאי…………………………………………………………………….. 57
הפחתת דמי הביטוח הלאומי בחישוב דמי הביטוח………………………………………………… 57
הכנסות פסיביות אשר אינן חייבות בתשלום דמי ביטוח ……………………………………. …… 57
הכנסות ממערכת סולארית ביתית……………………………………………………………………… 58
פנסיה מוקדמת וקצבת אובדן כושר עבודה – לפני גיל פרישה……………………………………. 59
פנסיה מחו"ל לפני גיל פרישה …………………………………………………………………………… 60
חלוקת הכנסות שאינן מעבודה בין בני זוג בשנה השוטפת ובשנתיים שקדמו…………………. 60
תשלום דמי ביטוח מהכנסה שמקורה מפיצוי בגין אובדן כושר עבודה…………………………. 60
פנסיה וקצבת אובדן כושר עבודה מקוזזים מתוספת תלויים
של נכה כללית, והוראת שעה לשנת 2022……………………………………………………………… 60
גיל פרישה…………………………………………………………………………………………………… 61
חברות ארנק ומשיכות לפי 3(ט1) – חוזר הביטוח הלאומי
מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה………………………………………………………………. 63
ביטוח לאומי – הכנסה חייבת של חברה משפחתית, השלכות נוספות
רו"ח אורנה צח-גלרט; מר חיים חיטמן; רו"ח (משפטן) ישי חיבה………………………………… 65
הכנסות מהשכרה למגורים פסיבית בחו"ל פטורות בכל אופן מדמי ביטוח (הלכת אולך)
מר חיים חיטמן, רו"ח (משפטן) ישי חיבה………………………………………………………………. 67
סוגיות בעניין מעסיקים ושכירים
מס הכנסה
הארכת תוקף של אישורים לתיאומי מס לשנה נוספת – דגשים בדבר חישוב פטור
על קצבה לפי סעיף 9 א לפקודת מס הכנסה……………………………………………………………… 70
מקבלי קצבת גמלאות מעל גיל 70 לא ידרשו למלא טופס 101 מידי שנה………………………….. 70
גמלאי צה”ל – פטור מקצבה מזכה גם לפורש שהיוון לכל החיים
יחיאל קדם…………………………………………………………………………………………………….. 71
הנחיות למסירת טופס 106 דיגיטלי לעובד כאמצעי יחיד…………………………………………….. 75
ביטוח לאומי
שיעורי דמי ביטוח בעבור עובדים שכירים לשנת 2022 ללא שינוי משנת 2020………………….. 76
טופס 100 חודשי פרטני וטופס 100 יעודי, נוסף על טופס 102,
החל מהמשכורות של אוקטובר 2021
רו"ח אורנה צח-גלרט……………………………………………………………………………………….. 77
טופס 100 ייעודי מקוון שמשודר לביטוח הלאומי לפי דרישה –
על פי תיקון 219 לחוק הביטוח הלאומי……………………………………………………………….. 79
טופס 126 מקוון שמועבר לביטוח הלאומי ודוחות רבעוניים……………………………………… 80
קביעות בהיעדר טופס 126 ………………………………………………………………………………. 81
השלכות והתאמות באמצעות טופס 126………………………………………………………………….. 81
הכנסות עובד שכיר הפטורות מתשלום דמי ביטוח…………………………………………………….. 81
תזכורת לכללי פריסת שכר ותשלום הטבות……………………………………………………………… 84
תשלום דמי ביטוח בתקופת חל"ת ובתקופת חל"ד והטבות שכר בתקופות האלה……………….. 85
עובד לשעה……………………………………………………………………………………………….. …… 87
תיאום דמי ביטוח מראש והחזר דמי ביטוח בדיעבד…………………………………………….. …… 87
זקיפת שווי הטבה בגין ימי גיבוש לעובדים……………………………………………………………… 88
שווי שימוש חלקי ברכב ………………………………………………………………………………. …… 89
הגדרת כיבוד קל ………………………………………………………………………………………………. 89
דמי פגיעה בעבודה……………………………………………………………………………………………. 89
פטור ממס הכנסה לנכים בשל נכותם בהיבט הביטוח הלאומי………………………………………. 89
עבודה בבית העובד……………………………………………………………………………………………. 90
עבודה
נחתם הסכם תשלום שכר לעובדים שנעדרו במבצע "עלות השחר"………………………………… 91
תשלום החזר נסיעות לחיילים
עו"ד מיטל דולב בלט…………………………………………………………………………………………. 92
תוספת משמרת כבסיס לחישוב שעות נוספות
עו"ד ראובן בבדז'נוב………………………………………………………………………………………….. 92
הודעת התפטרות או פיטורים חייבת להיות בכתב
עו"ד מיטל דולב בלט…………………………………………………………………………………………. 93
סקירה מקצועית – הפקדות לגמל ולפיצויים לעובדים זרים ולמסתננים
עו"ד דנה להב………………………………………………………………………………………………….. 94
זכאות עובד להיעדר בתשלום מהעבודה עקב טיפולי פוריות
עו"ד ג'ולייט אליהו……………………………………………………………………………………………. 97
עדכוני חקיקה והוראות רשויות המס שחלו במהלך שנת 2022
הגדלת נקודות זיכוי לעולה – חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 262)
החל מיום 1.1.2022 נכנס לתוקף התיקון לפקודת מס הכנסה המעניק הגדלת נקודות זיכוי לעולים חדשים. כמו כן הוארכה תקופת הזכאות בשנה נוספת למי שעלה לישראל מיום התחילה ואילך.
- להלן טבלה המסכמת את נקודות הזיכוי לחודש לעולה לפני התיקון ולאחריו:
| לפני התיקון – למי שעלה לפני 1.1.2022 | מס' חודשים מהעליה לישראל |
| 1/4 נקודת זיכוי עבור כל חודש | 18 חודשים ראשונים |
| 1/6 נקודת זיכוי עבור כל חודש | 12 חודשים לאחר מכן |
| 1/12 נקודת זיכוי עבור כל חודש | 12 חודשים לאחר מכן |
| לאחר התיקון – למי שעלה לאחר 1.1.2022 | מס' חודשים מהעליה לישראל |
| 1/12 נקודת זיכוי עבור כל חודש | 12 חודשים ראשונים |
| 1/4 נקודת זיכוי עבור כל חודש | 18 חודשים לאחר מכן |
| 1/6 נקודת זיכוי עבור כל חודש | 12 חודשים לאחר מכן |
| 1/12 נקודת זיכוי עבור כל חודש | 12 חודשים לאחר מכן |
חוק זה יחול לגבי הכנסתו של מי שנעשה עולה לראשונה מיום התחילה ואילך.
חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה (הוראת שעה), התשפ"ב-2022
- ביום 18.5.2022 פורסם חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה (הוראת שעה), התשפ"ב-2022. הוראת השעה בתוקף החל מ -1.1.2022
- בהתאם להוראת השעה תוקנו סעיפים 40 ו-66 לפקודת מס הכנסה כך שניתנה נקודת זיכוי נוספת להורה לילד שטרם מלאו לו 13 שנים ושאינו פעוט בשנת המס, וזאת לשנת 2022 בלבד. כלומר, כל הורה לילד שמלאו לו 6 עד 12 שנים בשנת המס 2022, יהיה זכאי, לנקודת זיכוי נוספת בגינו.
- להלן טבלה המסכמת את מתן נקודות זיכוי כולל הוראת השעה:
נקודות זיכוי לאשה נשואה ולהורה במשפחה חד הורית שילדיו בחזקתו (ומקבל קצבת ילדים בגינם):
| כולל הוראת השעה | לפני הוראת השעה | גיל הילד בשנת המס |
| * 1.5 | * 1.5 | שנת הלידה |
| 2.5 | 2.5 | שנה עד חמש שנים |
| 2 | 1 | 12-6 |
| 1 | 1 | 17-13 |
| 0.5 | 0.5 | 18 |
* האישה רשאית להעביר נקודת זיכוי אחת מתוך 1.5 נקודות הזיכוי לשנה שלאחר שנת הלידה.
נקודות זיכוי לגבר נשוי ולהורה במשפחה חד הורית שילדיו לא בחזקתו או שאינו מקבל קצבת ילדים בגינם:
| כולל הוראת השעה | לפני הוראת השעה | גיל הילד בשנת המס |
| 1.5 | 1.5 | שנת הלידה |
| 2.5 | 2.5 | שנה עד חמש שנים |
| 1 | 0 | 12-6 |
| 0 | 0 | 17-13 |
| 0 | 0 | 18 |
אישורי סיום העסקה יוצגו באזור האישי של רשות המסים
רשות המסים מודיעה כי החלה להציג לציבור באזור האישי של הרשות תחת הקטגוריה "אישורים ותעודות" את אישורי סיום העסקה בגין פרישה מעבודה, אשר דווחו לרשות. כך, ניתן יהיה לצפות באישורים, להדפיס העתקים וכן לעקוב אחר הדיווחים לרשות.
האישורים שיוצגו באזור האישי, הם חלק מהמהלך לשיפור והנגשת מידע מקוון לציבור, והם: אישור קבלת הודעת מעסיק וניכוי מס, ניכוי מס במקור ממענק פרישה, אישור קבלת הודעת העובד על פרישה מעבודה, אישור על חזרה מרצף, אישור על ייעוד כספים לרצף פיצויים, אישור על ייעוד כספים לקצבה, הודעה על ייעוד כספים לרצף פיצויים, הודעה על ייעוד כספים לקצבה ואישור על פריסת מענק חייב. בהמשך יוצגו אישורי היוון קצבה, אישורי קיבוע זכויות ואישורים נוספים וכן יתאפשר למייצגים לצפות באישורים של המיוצגים שלהם.
באזור האישי של הרשות ניתן למצוא מגוון רחב של אישורים כגון אישורים על מצבת נכסי נדל"ן, אישור ניכוי מס במקור, אישור תיאום מס תקף לשנה הנוכחית, תעודות עוסק פטור ומורשה שהופקו מנובמבר 2021 ועוד.
פורסם באתר רשות המסים ביום 9.11.2022
תיאומי מס תרומות
רשות המסים מודיעה כי החל מ- 1.10.2022 ניתן יהיה לערוך תיאום מס נוסף בשל תרומות, רק לגבי תרומות שנתרמו לאחר תיאום המס האחרון.
לדוגמה: אם נערך תיאום מס בשל תרומות ב-3.10.22, תיאום מס נוסף בשל תרומות יתאפשר רק לגבי תרומות מ-4.10.22 ואילך.
לפיכך, רק עד 30.9.2022 יתאפשר לערוך תיאום מס בשל תרומות, גם אם נתרמו לפני תיאום המס האחרון.
עריכת תיאום מס במשרדי השומה מחייבת זימון תור.
שימו לב – ניתן לערוך תיאום מס מקוון בקלות ובפשטות, ללא צורך בהגעה למשרדי הרשות.
פורסם באתר רשות המסים ב – 1.9.2022
דגשים לנוהל מתן אורכות להגשת דוחות לשנת המס 2021 – הסדר האורכות למייצגים
א. יחידים
| שלב א | יום ד' 31.8.2022 | מכסה 20% |
| שלב ב | יום ד' 30.11.2022 | מכסה 50% |
| שלב ג | יום ג' 31.1.2023 | מכסה 100% |
ב. חבר בני אדם (כולל מלכ"רים ונאמנויות) –
| שלב א | יום ב' 31.10.2022 | מכסה 15% |
| שלב ב | יום ג' 31.1.2023 | מכסה 58% |
| שלב ג | יום א' 30.4.2023 | מכסה 100% |
ג. דגשים ועקרונות ליישום הסדר האורכות למייצגים
מדידת האורכות נעשית רק לגבי לקוחות של מייצגים ראשיים.
במדידת הדוחות שהוגשו, לצורך עמידה במכסה הנדרשת לכל מועד, יכללו רק דוחות ששודרו והוגשו באמצעות המערכת לשידור דוח מקוון מלא, או דוחות שהוגשו ידנית בצירוף דוח חתום על ידי הנישום וכל הצרופות (לאחר שידור או ללא שידור למי שאינו חייב בדוח מקוון), ושהגשתם אושרה במשרד השומה.
הבהרה: דוחות שישודרו ויוגשו באמצעות מערכת דוח מקוון מלא עד ליום האחרון של חודש מסוים שנקבע בהסדר, ימדדו באותו החודש לעניין הסדר הארכות. כך למשל: דוח של חבר בני אדם שישודר ויוגש במערכת דוח מקוון מלא עד 31.1.2023, יחשב כדוח שהוגש במועד ויימדד במכסת ההגשה בשלב ב'.
| יום ד'
31.8.2022 |
יום ב'
31.10.2022 |
יום ד'
30.11.2022 |
| יום ג'
31.1.2023 |
יום א'
30.4.2023 |
פורסם באתר רשות המסים ביום 28.3.2022
מערכת חדשה לאישורי ניכוי מס במקור
רשות המסים פרסמה הועדה על כי ביום 1.1.2023 ,צפויה לעלות לאוויר מערכת חדשה להפקת אישורי ניכוי מס במקור ואישורים על ניהול פנקסי חשבונות לפי חוק עסקאות גופים ציבוריים. במסגרת זו יוכנסו שיפורים ושינויים באישורי ניכוי מס במקור. בימים אלו עודכנו בתי התוכנה בנוגע למערכת החדשה, על מנת שיוכלו להיערך כראוי להתאמות שיידרשו במערכות הממוחשבות.
במערכת החדשה ינתן מענה למקרים שונים שעלו במרוצת השנים עם השימוש במערכת, ובכללם, ינתן מענה למרבית הבעיות שעלו בהפקת אישורים לשותפויות במקרים בהם ההחזקה מבוצעת באמצעות שרשרת.
פרסום רשות המסים מיום 24.8.2022
תיקון דוחות 2017 עקב אי עמידה בתנאי ממוצע הכנסות לפי
הוראת השעה בנושא חלוקת דיבידנד לבעל מניות מהותי
שם הנישום: ישראל ישראלי מספר תיק: 123456789 ת.ז. מקבל הדיבידנד המוטב: 123456789
במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית – תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018, נקבעה הוראת שעה הקובעת שיעור מס מופחת של 25% על הכנסה מדיבידנד בידי יחיד שהוא בעל מניות מהותי או בידי חברה משפחתית, שמקורו ברווחים צבורים בידי החברה עד ליום 31.12.2016 וכן ששולם לבעל המניות המהותי בתקופה שמיום 1 בינואר 2017 ועד ליום 30 בספטמבר 2017 (להלן: ״תקופת ההטבה״). כל זאת בכפוף לכל התנאים שנקבעו בהוראת השעה ומפורטים בחוזר מס הכנסה 1/2017 בנושא ״הוראת שעה לעניין חלוקת דיבידנד לבעל מניות מהותי עד ליום 30.9.2017״
סעיף 2.2.4 לחוזר, המתייחס לתנאי ממוצע ההכנסות, קובע כי סכום ההכנסות שיקבל בעל המניות המהותי מהחברה המחלקת, במישרין או בעקיפין, בכל אחת מהשנים 2017 עד 2019 (להלן: ״שנות הבדיקה״), לא יפחת מממוצע הכנסות שהתקבל בידו בשנות המס 2015 ו-2016 (להלן: ״ממוצע הכנסות״), מהחברה המחלקת במישרין או בעקיפין. היה ולא התקיים התנאי האמור באחת משנות הבדיקה, הדבר יבוא לידי ביטוי בדו״ח שהוגש לשנת המס בה חולק הדיבידנד המוטב. כלומר, במקרה בו בעל המניות אינו עומד בתנאי ״ממוצע ההכנסות״ באחת מהשנים, לא יחול שיעור המס המוטב בגין הדיבידנד המחולק בתקופת ההטבה. תנאי זה נועד על מנת שההכנסה מדיבידנד לא תשמש כתחליף להכנסת עבודה, דמי ניהול, הפרשי הצמדה או ריבית ותשלומים אחרים לבעלי המניות מהחברה המחלקת, במישרין או בעקיפין.
לאור האמור לעיל, במקרה בו בעל המניות אינו עומד בתנאי האמור, אזי יש למסות את כל הדיבידנד המוטב כהכנסת עבודה בידיו. יחד עם זאת ובהתאם להחלטת מיסוי 6570/17, ניתן יהיה למסות רק את סכום ההפרש בין ממוצע ההכנסות לבין ההכנסות בפועל, בכל אחת משנות הבדיקה (עד לגובה הדיבידנד המוטב שחולק) כדיבידנד שאינו מוטב.
בהתאם לתוצאות בדיקה ממוחשבת שנערכה במאגרי המידע של רשות המיסים, על ידי היחידה הארצית לשומה בהתכתבות (להלן:״היחידה״), המבוססת על הדיווחים שהוגשו על ידך ועל ידי חבר בני אדם בו הנך רשום כבעל מניות, עולה לכאורה, כי סכום הכנסותיך בשנות הבדיקה פחתו מסכום ממוצע ההכנסות בשנות המס 2015 – 2016,על פי הפירוט הבא:
| (1) | (2) |
| שנת מס | ההפרש בין ממוצע ההכנסות לבין הכנסות בשנת הבדיקה |
| 2017 | |
| 2018 | |
| 2019 | |
| סה"כ הפרש | |
| ממוצע הכנסות 2015-2016 | |
| ת.ז מקבל הדיבידנד |
לאור האמור לעיל, ובהתבסס על סה״כ ההפרש המופיע בעמודה 2 בטבלה שלעיל (להלן: ״סכום ההפרש״), הנך מתבקש לאשר את תיקון הדיווח של ההכנסות מדיבידנד בסכום ההפרש, כמפורט להלן.
אופן תיקון הדיווח
את אישור התיקון או את תגובתך המלווה במסמכים מאמתים יש לשלוח באחת מהדרכים המפורטות להלן:
א. במידה והנך מסכים עם הממצאים לעיל, עליך לאשר את תיקון ההכנסות מדיבידנד בגובה סכום ההפרש, בהודעה חוזרת ליחידה (כפי שמפורט להלן בדרכי ההתקשרות עם היחידה).
באישור התיקון יש לציין את השדה שבו ישודר סכום ההפרש כהכנסה מדיבידנד שאינו מוטב (שדה 055 או 212 או 312), במקביל יוקטן סכום הדיבידנד המוטב בסכום ההפרש (בשדה בו דיווחת).
לתשומת ליבך, בהתאם לסעיף 121ב(א) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ׳׳א- 1961 (להלן: "הפקודה") יתכן ותהיה חייב במס נוסף על הכנסתך החייבת העולה על התקרות הנקובות בסעיף.
יש לאשר את התיקון הנ׳׳ל תוך 45 יום מיום קבלת הודעה זו. יודגש כי, אישור תיקון הדיווח כאמור ותשלום המס בתוספת ריבית והפרשי הצמדה תוך 21 יום מיום שידור התיקון, לא יגרור הטלת קנסות פיגורים בגין הפרשים אלו.
ב. לאחר קבלת אישורך כאמור ולנוחיותך היחידה תבצע את תיקון השומה לשנת 2017.
ג. במידה ואינך מסכים עם הממצאים לעיל ולדעתך אין מקום לתיקון הדיווח, או שלדעתך יש לבצע תיקון בסכום שונה מסכום ההפרש, הנך מתבקש להגיב על ממצאי הודעה זו תוך 45 יום בצירוף מסמכים מאמתים (כפי שמפורט להלן בדרכי ההתקשרות עם היחידה).
דרכי התקשרות עם היחידה
א. למייצגים המחוברים לשע"מ
בפורטל המייצגים יש להיכנס לקישור של מערכת "שומה בהתכתבות" הקיים בקטגוריה "כל השירותים" > לשונית "הצג הכל" > "פעולות", מידע בדבר מכתב זה קיים בפורטל. תגובתך באזור המיועד במערכת "שומה בהתכתבות" תגיע ליחידה באופן מקוון, וניתן לעקוב אחר סטטוס הטיפול בתיק כפי שיעודכן על ידי עובדי היחידה, בהתאם להתקדמות הטיפול.
מומלץ שההתקשרות מול היחידה תתבצע באמצעות מערכת זו.
חוזר מס הכנסה פורסם ביום 1.6.2022
ביטוח לאומי
זכאות לקצבה עבור ילד שאובחן עם אוטיזם תהיה אוטומטית עד גיל 18
הביטוח הלאומי הוציא חוזר חדש לצוותים הרפואיים ולסניפים ברחבי הארץ לגבי נוהל חדש ובו תצומצם הבירוקרטיה באופן משמעותי, וילד שהוכר על הרצף האוטיסטי לא יצטרך להגיע למספר ועדות במהלך השנים וזכאותו לקצבה תוארך באופן אוטומטי עד גיל 18.
עד היום, נקבעה זכאות זמנית לילדים על הרצף מתוך תפיסה רפואית כי חל שינוי אצל הילדים בשנותיהם הראשונות ולאחר טיפולים נלווים, ובגיל 7 זומנו הילדים לוועדה עם מסמכים רפואיים עדכניים אודות מצב הילד.
מבדיקה שערך מנהל נכויות ושיקום בביטוח הלאומי נמצא כי זכאותם של 97% נשארת בעינה ועל כן הוציאו חוזר שבו יש לצמצם את הבירוקרטיה באופן משמעותי, להפחית את הוועדות הרפואיות ולאפשר את הזכאות עד גיל 18 ו-3 חודשים (עד שהילד הופך בוגר, והחוק משתנה בהתאם).
כלומר, עם אבחנת ההורים את ילדם, יש צורך בהגשת בקשה לקצבה יחד עם אבחון רפואי שבוצע. הוועדות לרוב, יתקיימו ללא צורך בהגעת המשפחה אל הביטוח הלאומי אלא על בסיס מסמכים רפואיים.
אם האבחון בוצע לפני גיל 3 – הזכאות תינתן עד גיל 10.
אם האבחון בוצע לאחר גיל 3 – כאמור, הזכאות תינתן אוטומטית עד גיל 18 ו-3 חודשים.
היום הביטוח הלאומי, יישלח הודעה לכ-9,000 הורים שהיו אמורים להגיע לוועדה מחודשת בימים אלה ובכך תתייתר הגעתם אל המוסד וזכאותם תימשך עד גיל בגרות. במקביל יישלח אליהם אישור ובו אסמכתא על רציפות הקצבה.
מאיר שפיגלר, מנכ"ל הביטוח הלאומי: "הביטוח הלאומי בודק את עצמו כל הזמן, זוהי עוצמתו של ארגון בר קיימא. לאחר בדיקה מעמיקה וכחלק מהמדיניות לצמצום הבירוקרטיה, מצאנו שאחוז גבוה מאוד של הורים צריכים להתעסק עם עדכוני ניירת רפואית, כשבמבחן המציאות אין בה תכלית ממשית והזכאות בפועל נשארת בעינה. זהו עוד צעד מיני רבים לטובת השבחת השירות לאזרח, התייעלות המערכת ושיפור תהליכים".
הודעת המוסד לביטוח לאומי מיום 15.8.2022
הגדלת גמול מילואים, למי שהכנסתו "השוטפת" גדלה
מר חיים חיטמן; רו"ח (משפטן) ישי חיבה
ביום 7.7.2022 עודכנו ברשומות תקנות הביטוח לאומי (תגמולים למשרתים במילואים) (תיקון), התשפ"ב-2022, ונקבע כי יוגדלו תגמולי המילואים למשרתים במילואים אשר היה להם גידול מהותי בהכנסתם עובר ליציאתם לשירות מילואים, כפי שיתואר בתמצית להלן:
המצב החוקי טרם עדכון התקנות:
התגמול משולם לפי ההכנסה הממוצעת ברבעון שקדם ליום יציאת המבוטח לשירות מילואים.
לגבי בעלי הכנסה נמוכה, לרבות אלו שכלל לא הייתה להם הכנסה ברבעון האמור – המחוקק קובע להם תגמול מזערי (מינימלי) של 6,150 ש"ח לחודש (נכון לתאריך 1/2022, ולכל יום באופן יחסי).
התגמול המרבי לחודש הוא 45,075 ש"ח (נכון ל-1/2022).
בעדכון התקנות נקבע בתמצית כך:
העדכון בא לתגמל יוצא לשירות מילואים, שזכה טרם יציאתו לשירות לגידול משמעותי בהכנסתו, אלא שעל פי המצב החוקי טרם התיקון, לפיו חישוב התגמול נעשה לפי ההכנסה הממוצעת ברבעון שקדם ליציאתו לשירות, אין התחשבות משמעותית, אם בכלל, בגידול האמור בהכנסתו.
לכן נקבע (בתמצית ובשפה פשוטה, וללא כל דקויות הניסוח המשפטי) כי:
"עליה משמעותית" בהכנסה היא:
עליה של 20% לפחות מהשכר הקודם או מהתגמול המזערי מוכפל בשלושים (להלן: "המינימום"), לפי הגבוה, ובלבד שהגידול "התקיים" לפחות שלושה חודשים מיום שהחל.
עובד שכיר שיצא למילואים, והייתה לו עלייה משמעותית בשכרו (אילולא יצא למילואים) בחודש היציאה למילואים או באחד מחודשי הרבעון שקדם לחודש היציאה לשירות – יחושב לו הגמול לפי השכר המוגדל, ולא לפי ממוצע הכנסת השכר שלו ברבעון שקדם ליציאה לשרות.
עובד עצמאי שיצא לשירות מילואים ברבעון הראשון של השנה, והכנסתו החודשית הממוצעת בשנה זו, לו לא יצא למילואים, הייתה גבוהה מהכנסתו החודשית הממוצעת בשנת המס הקודמת, או מהמינימום (לפי הגבוה) – יחושב לו התגמול לפי ההכנסה החודשית החדשה (הגבוהה יותר).
מי שהיה בחודש יציאתו למילואים או ברבעון שקדם לחודש יציאתו למילואים:
גם עובד שכיר וגם עובד עצמאי;
או עובד שכיר ביותר ממקום עבודה אחד;
או שהיה עובד שכיר בחלק מהזמן ועובד עצמאי בחלק מהזמן;
והייתה לו "עליה משמעותית" באחד ממקורות ההכנסה, יזכה לתגמול מוגדל לגבי אותה הכנסה שבה חל הגידול המשמעותי.
התיקון לתקנות הוא בתחולה לגבי שירות מילואים שהחל ביום 1/1/2022 ואילך.
המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הב"ל"), יבצע הגדלת תגמולים לזכאים לכך, ככל שהם עומדים בתנאים שפורט לעיל.
מסיבות פרקטיות ובהתאם לברורים שערכנו עם עובדי הב"ל, כדי שיוכח כי הגידול בהכנסה החזיק שלושה חודשים לפחות לגבי שכיר, או לאחר קליטת השומה השנתית מפקיד השומה בנוגע לשנה שבה אירע שירות המילואים לגבי עובד עצמאי – לא מן הנמנע כי ישולם הגמול הבסיסי בשלב הראשון, ולאחר שיתברר כי נתמלאו התנאים, תתבצע השלמת תגמול.
הכותבים – חיים חיטמן – ממשרד ארצי, חיבה, אלמקייס, כהן – פתרונות מיסוי בע"מ
רו"ח (משפטן) ישי חיבה – שותף במשרד ארצי, חיבה, אלמקייס, כהן – פתרונות מיסוי בע"מ www.ahec-tax.co.il
- הגשת טופס 106 דיגיטלי לעובדים. רשות המסים מתירה להגיש לעובדים טופס 106 בצורת קובץ (מותנה בהסכמת עובד) .
- תוקף הטבות מס בתכניות תמ"א 38 פג ב 31/12/2021, הוגשה הצעת חוק להארכת תוקף הטבה רטרואקטיבית מ 1/1/2022 עד 1/10/2023. בעלי דירות יוכלו להיגש הצהרה על עסקה עד 1/10/2023, אם יוארך תוקף הטבות – יחול פטור ממס, אם לא יוארך תוקף הטבות – ישלמו מס עם ריבית והצמדה אך ללא קנסות.
- רשות המסים פרסמה חוזר המפרט תנאים לפריסת הכנסות ליחידים בהתאם לסעיף 8(ג) לפקודה, בין היתר הפרשי שכר, פדיון חופש, מענק פרישה ועוד.
- תוספת בשיעור 40% למענק עבודה (מס הכנסה שלילי) בשנת 2022 להורים לילדים בגיל 6-12.
- שינויים בפטור ממס לנכים –. החל משנת 2022 נכים הזכאים לפטור ממס לפי סעיף 9(5) לפקודה לתקופה של 365 יום ומעלה חולקו לשתי קבוצות:
– נכים המקבלים קצבת נכה צה"ל או קצבת נפגעי פעולות איבה, תקרת פטור להכנסה מיגיעה אישית של קבוצה זאת נותרה ללא שינוי (בשנת 2022 – 628,800 ש"ח)
– נכים שאינם זכאים לקצבת נכה צה"ל /פעולות איבה. תקרת פטור על הכנסה מיגיעה אישית לקבוצה זאת צומצמה משמעותית (בשנת 2022 – 409,200 ש"ח)
אין שינוי לגבי נכים שזכאים לפטור לתקופת 185-364 יום ופטור על הכנסות פסיביות (בשנת 2022 – 75,360 ש"ח).
תיקון החוק חל על כלל הנכים, כולל אלה שהוכרו כנכים לפני שנת 2022.
בנוסף החל משנת 2022 חלה החמרה בתנאים לקבלת מעמד נכה (דרישת נכות באחד האיברים לפחות 40%)
- ביטול היטל עובדים זרים – . ההיטל בוטל החל מ 1/1/2022 בכל ענפי המשק, לכל סוגי עובדים.
צמצום השימוש במזומן
צמצום השימוש במזומן
החל ביום 1 באוגוסט 2022 הופחתו סכומי התקרות על פי החוק לצמצום השימוש במזומן, כך שהסכום המירבי שיותר לתשלום אצל עוסק יעמוד על 6,000 ₪ במקום 11,000 ₪, ובין אנשים פרטיים יעמוד על 15,000 ₪ במקום 50,000 ₪, למעט בעת רכישת רכב ע"י אדם פרטי, שם התקרה תעמוד על 50,000 ₪.
כמו-כן, אושרו התקנות של שר המשפטים לפיהן יוטל קנס מנהלי בגין הפרת החוק ע"י אנשים פרטיים. בחוק נקבעו הוראות בנוגע למתן או קבלת תשלום במזומן או בצ'ק, שהפרתן מהווה עבירה פלילית בגינה ניתן להגיש כתב אישום. הקנסות המנהליים שאושרו יהוו חלופה לכתב אישום ויאפשרו אכיפה יעילה יותר.
כאמור, הוועדה אישרה את שיעורי הקנסות המנהליים כך ש:
- אם התשלום במזומן, התשלום בצ'ק או צ'ק מוסב הוא עד 25,000 ₪, שיעור הקנס המנהלי יעמוד על 10%.
- אם התשלום במזומן, התשלום בצ'ק או הצ'ק המוסב הוא מ-25,000 ₪ עד 50,000 ₪, שיעור הקנס המנהלי יעמוד על 15%.
- אם התשלום במזומן, התשלום בצ'ק או הצ'ק המוסב גבוה מ-50,000 ₪, שיעור הקנס המנהלי יעמוד על 25%.
- ולעניין מקבל תשלום במזומן עבור שכר עבודה בסכום של מ-6,000 ₪ ועד 8,500 ₪, שיעור הקנס המנהלי יעמוד על 5%.
עוד נקבע כי בעבירה מנהלית חוזרת יווסף על הקנס המנהלי הקבוע לאותה עבירה סכום השווה לקנס המינהלי הראשון. נקבע שעבירה מנהלית חוזרת תהיה עבירה שנעברה בתוך שנתיים מהעבירה הקודמת של אותה הוראה בחוק שבגינה הוטל הקנס המנהלי. וכן נקבע כי מ-1 באוגוסט 2022 (כניסת עדכון הסכומים לתוקף) ולמשך שנתיים, לא יוטל קנס מנהלי על עובר עבירה של קבלת תשלום שכר עבודה במזומן בסכום של עד 8,500 ₪, אלא אם נשלחה לו התראה לפיה אם יעבור את העבירה פעם נוספת יוטל עליו קנס מנהלי בשל אותה עבירה.
חברות ותאגידים
הזדמנות אחרונה לפרק מרצון חברה בלי לשלם חובות אגרה בגין שנים בהן החברה
לא הייתה פעילה! רק בשבועות הקרובים – הזדרזו להנות מחבילת הטבות מיוחדת לחברות המתפרקות מרצון!
חברות הרשומות במרשם, גם אם אין להן כל פעילות כלכלית או תיקים ברשות המיסים, חייבות בתשלום אגרה שנתית ובהגשת דו"ח שנתי לרשם החברות, כל עוד לא עברו הליך של פירוק מרצון.
חברה שאיננה משלמת אגרה שנתית או מגישה דו"ח שנתי, עלולה להיות מוכרזת כ"חברה מפירה". על חברה מפירה ניתן להטיל עיצומים כספיים, אשר עשויים אף להיות מועברים לגבייה אישית מהדירקטורים של אותה חברה.
ב- 14.2.2023, תסתיים תחולת הוראת הפטור אשר קבועה בתקנות, המאפשרת לחברות ושותפויות לקבל פטור מתשלום חובות האגרה בגין שנים בהן לא היו פעילות כלכלית, במסגרת הליך פירוק מרצון.
לאור פניות בנוגע להליך הפירוק, על מנת להקל על בעלי החברות, מוצעת חבילת הטבות לחברות המתפרקות מרצון:
חברות מפרות בעלות שעבודים – תתאפשר הגשת בקשה לפירוק מרצון מזורז גם לחברות אלו. לבקשה יש לצרף את הבקשה להסרת השעבוד. ההגשה תתבצע באמצעות שליחת המסמכים בדוא"ל.
חברות שכבר החלו בעבר במסלול פירוק מרצון רגיל – יתאפשר מעבר מהיר למסלול הפירוק המזורז. לצורך כך יש להגיש מיד בקשה חדשה לפירוק מזורז (אין צורך בביטול ההליך הקודם או בביצוע פרסום). ההגשה תתבצע באמצעות שליחת המסמכים בדוא"ל.
פרסום משרד המשפטים רשם התאגידים מיום 15.11.2022
היערכות לקראת סוף שנת המס 2022
הגשת דוח שנתי לרשויות מס הכנסה
המועד האחרון להגשת הדוח על ההכנסות של נישום עצמאי, אשר מנהל את פנקסי חשבונותיו בשיטה חד-צידית, (ולא חייב בהגשת דו"ח מקוון) או של נישום שכיר, או של מי שאין לו הכנסות מעסק – הוא עד 30.4. המועד האחרון האמור של העצמאי שמנהל את פנקסי חשבונותיו בשיטת החשבונאות הכפולה, של חברה ולהגשת דוח מקוון – עד 31.5. רשות המסים בישראל נוהגת לאשר ארכות להגשת הדוח האמור, בתנאים מסוימים.
באופן רגיל, אין מטילים סנקציה בדרך כלל על מי שאיחר עד חודש בהגשת הדוח. לאחר מכן מוטל קנס על מי שבלי סיבה מספקת לא הגיש את הדוח במועד.
לכן רצוי להיערך בהקדם להכנת הדוח. לשם כך כדאי לזכור כי הגשת הדוח כוללת עריכת דוח וספירת מלאי, מזומנים, שיקים, שטרות וכו'. כדי להקל את הספירה ואת התאמת היתרות מומלץ להפקיד בבנק עד ליום 31 בדצמבר את כל היתרה הנמצאת בקופה. יש להכין רשימה של השיקים הדחויים והשטרות שיימצאו בקופה.
דוח שנתי המצביע על הכנסה הגבוהה משנים קודמות משמש עילה להגדלת המקדמות במהלך שנת המס. מועד הגשת הדוח ישפיע במקרים רבים על שיעור המקדמות במשך השנה הבאה.
הגשת דוח על ההכנסות עד 31 בדצמבר של השנה העוקבת (כפוף לארכות) – מומלצת, משום שלפקיד השומה יש סמכות להוציא שומות עד 4 שנים מתום שנת המס שבה הוגש הדוח.
דיווח ביוזמת נישום שכיר
כדאי להגיש דוח לרשויות מס הכנסה ביוזמת נישום שכיר ולקבל החזר מס במצבים אלה:
א. עבודה אצל מעסיקים אחדים, והמס הכללי שנוכה גבוה מהמס המתחייב.
ב. עבודה שלא בכל שנת המס, וללא עריכת תיאום מס על בסיס שנתי.
ג. אם מגיעים לנישום זיכויים, כגון בעניינים אלה: הפקדות נוספות בקופת גמל, תשלומי ביטוח חיים, תרומות למוסד ציבורי והוצאות החזקת קרוב משפחה במוסד.
ד. אם יש עבודה חלקית שהיא נוספת על העבודה העיקרית, אשר נוכה מהשכר ששולם בעדה מס בשיעור גבוה מהמס השולי של הנישום.
ה. עצמאי בעבר שהיה לו הפסד מעסק, או שנתבקש לשלם דמי ביטוח לאומי בעבור העבר.
ו. עבודה אצל מעסיק אחד תמורת משכורות בלתי שוות במשך השנה, ללא תיאום מס.
ז. בכל עת שקיימת עילה לקבלת נקודת זיכוי לשנה שלמה והעילה נוצרה רק בחלק ממנה, כגון: זיכוי לתושב ישראל, זיכוי לעולה, זיכוי בעד נסיעה למקום העבודה, זיכוי בעד אישה שאינה עובדת או זיכוי לאישה עובדת בעד בעל שאינו עובד, זיכוי בעד אישה עוזרת לבעלה, זיכוי בעד ילדים, זיכוי לגרוש שנשא אישה אחרת ומשלם מזונות לאשתו לשעבר, הטבת מס בישוב מזכה, הטבת מס לנכה.
ח. הגשת דוח בשנה בה נוצר הפסד הון ובשנים הבאות לצורך "שמירת" ההפסד עד שנת מהס בה ניתן יהיה לקזזו..
ט. פריסת מענק פרישה / הפרשי שכר / היוון קצבה.
הכנה להצהרת הון
לקראת סוף שנת המס, רשות המסים בישראל נוהגת לדרוש הצהרות הון מנישומים, כדי לבדוק את סבירות הדוחות שהוגשו. בדיקת הסבירות מתבצעת מתוך: לקיחת הון בראשית התקופה, הוספת רווחים חייבים במס ורווחים פטורים. לאחר מכן, גריעת המסים והצריכה (הוצאות מחיה). והתוצאה המתקבלת היא: ההון לסוף התקופה. הנתונים לחישוב זה, פרט לצריכה, נלקחים מהדוחות השנתיים על ההכנסות.
מוטב להכין בעוד מועד את הנתונים ואת המסמכים לסוף השנה, כדי שאם תידרש הצהרת הון, יהיה קל להכינה. רצוי להתרכז במסגרת הדוחות השנתיים גם בהכנסות פטורות ממס. מידע על הכנסות כאלה נדרש בדוח השנתי, אף כי אינו רלוונטי לקביעת ההכנסה בשנת המס המדווחת. למידע זה חשיבות רבה במסגרת השוואת הצהרות הון, ולכן כדאי לכלול פרטים אלה במסגרת הדוח השנתי.
לנישומים המקבלים החזרי מס הכנסה כדאי לשמור על הספחים שבהם נקובים החזרי המס. החזרים אלה פטורים ממס, לרבות ריבית והפרשי הצמדה שנצברו בגינם. ההחזרים מהווים מקור כספי בידי הנישום, והם משמשים הסבר לגידול הון. שמירת הספח חשובה, בייחוד כאשר ההחזר הוא בסכום גדול וניכר, אולם גם כאשר הסכום קטן חשוב לשמור על הספח. אם הספח חסר, אפשר להיעזר ב"מצב חשבון" שניתן לקבלו מפקיד השומה. מידע זה ניתן להפיק בשע"מ.
נישומים המקבלים מדי פעם מתנות של סכומי כסף, רצוי שיעשו זאת על ידי העברה בנקאית מחשבון הנותן לחשבון המקבל. על העברה כזו אפשר לקבל מהבנק מסמך, שבו נקוב הסכום המועבר ושמות נותן הכסף ומקבלו. הצגת המסמך לפני פקיד השומה תסביר את גידול ההון בעת בדיקת הצהרת הון.
בנייה לצורך פרטי מהווה הוצאה פרטית, ואין צורך בשמירת מסמכים בעניין הזה. אולם רצוי לשמור את המסמכים העשויים לעזור להצהרת הון, וכן לעזור לחישוב מס שבח, אם יתחייב תשלומו בעת מכירת הבית.
חשוב לזכור כי להתנהלות עם פקיד השומה בדיוני השומות, במקרה של "גידול הון", יש חשיבות רבה במקרה שההכרעה בוויכוח בין פקיד השומה לבין הנישום עוברת לבית המשפט.
עוד חשוב לדעת כי לייחוס גידול ההון לשנים סגורות יש חשיבות, ויש להצטייד בהוכחות לייחוס ההון לשנים סגורות.
ביקורת פנקסי החשבונות
אחת לכמה שנים נוהג פקיד השומה לבקר את פנקסי החשבונות לשם ביסוס הדוחות שהוגשו. נוסף על כך הוא גם מבקר במקום העיסוק של הנישום.
לנישום יש את הזכות לדעת מה יודעים עליו שלטונות המס, וזה מקל במידה רבה את ההכנות לביקורת פנקסי החשבונות. יש כאן מעין הדדיות.
סעיף 131 לפקודה מפרט מי חייב בהגשת דוח. מומלץ לבחון את הסעיף בקפידה בכל מקרה לגופו בכדי להמנע ממצב בו מי שהיה חייב בהגשת דוח לא הגיש אותו, דבר היכול לגרור סנקציות מצד רשויות המס.
חשוב לזכור כי הסעיף מחייב בהגשת דוח גם כל אדם שפקיד השומה דרש זאת ממנו, ואפילו אינו חייב בהגשת דוח לפי הוראות הסעיף האחרות.
לפי הוראות סעיף 131(ב2) לפקודה, יחיד החייב בהגשת דוח כאמור (למעט נאמנויות), ויש לו הכנסה שמקור החיוב שלה הוא סעיף 2(1), (2) או (8) לפקודה, יגיש את הדוח לפי הוראות הסעיף באופן מקוון, כפי שיורה המנהל, בצירוף הצהרה בטופס שקבע המנהל שלפיה הפרטים והידיעות שמסר בדוח הם נכונים ומלאים, וכן פלט חתום בידיו של הדוח האמור.
לאחרונה ניתן להגיש דוח מקוון ללא נייר, נספחים ומסמכים נוספים מצורפים לדוח כקבצים סרוקים. פטור מדיווח מקוון נקבע בתקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דוח עצמאי מקוון),התש"ע-2010.
הדוח המקוון בתחולה על דוחות לשנת המס 2008 ואילך.
חובת הגשת דוח של יחיד באופן מקוון
במסגרת תיקון 161 לפקודת מס הכנסה נדרש כל יחיד החייב בהגשת דוח שנתי למס הכנסה שהייתה לו במהלך אותה שנה הכנסה מעסק, ממשכורת או מחקלאות, להגיש את הדוח השנתי באופן מקוון.
דוח שנתי ייחשב כדוח מקוון אם שודר באמצעות האינטרנט או שודר באמצעות מערכת המחשב של רשות המסים (שע"ם) על ידי מייצגים (רואי חשבון, יועצי מס או עורכי דין) המחוברים למחשב שע"ם.
ביום 16 ביוני 2010 אישרה ועדת הכספים של הכנסת את תקנות מס הכנסה המאפשרות פטור מהגשת דוח מקוון ליחיד שהכנסתו השנתית (קרי מחזור עסקי או משכורת) וגם הכנסת בן זוגו מעסק, מחקלאות, ממשלח יד, ומעבודה שאינה עולה על 82,290 ש"ח בשנת המס 2021 לגבי כל אחד מהם, ובתנאי שההכנסה החייבת השנתית של היחיד אינה עולה על 82,290 ש"ח ואם היה לו בן זוג – סך כל הכנסתם החייבת אינה עולה על 164,580"ח.
בנוסף נקבע בתקנות פטור מחובת דווח מקוון ליחיד שהוא ובן זוגו הגיעו לגיל פרישה.
ההקלות הללו לא יחולו על מי שהוא או בן זוגו בעל שליטה בחברה על פי הגדרתו בפקודת מס הכנסה .
יודגש כי ההקלה האמורה פוטרת את האוכלוסיות שנקבעו מחובת הגשת דוח באופן מקוון אך אינה פוטרת מחובת הגשת הדוח השנתי על פי הוראות פקודת מס הכנסה.
אדם שפתח עסק או שהחל לעסוק במשלח-יד, ששינה את מקום עסקו או ששינה את סוג עסקו, חייב להודיע לפקיד השומה על כך בכתב לא יאוחר מיום פתיחת העסק או תחילת העיסוק או ביצוע השינוי. אי קיום הוראה זו מהווה עבירה פלילית, שהעונש עליה הוא מאסר שנה או קנס כספי.
עבירה זו כלולה ברשימת העבירות המנויות בחוק העבירות המנהליות. העובר את העבירה צפוי לקנס מינהלי.
לפני התיקון בחוק – ניתן היה להודיע לפקיד השומה בתוך 90 יום..
גם לעניין מע"מ – על החייב במס להירשם לא מאוחר מן היום שבו החל בעסקיו או בפעילותו.
אי רישום במועד גם ימנע את ניכוי התשומות שרכש האדם.
מעבר לשיטה הכפולה בניהול פנקסי חשבונות
הגדלת המחזור הכספי בעסק עלולה לאלץ את העסק, לפי הוראות ניהול פנקסי חשבונות, לעבור מניהול בשיטה החד-צידית לניהול בשיטה הכפולה. גלישה בלתי מכוונת בתחום הזה עלולה להיות בלתי הפיכה, ולא תמיד זה משתלם לנישום
ניהול חשבונות במטבע חוץ
מכוח הפקודה הותקנו תקנות ("התקנות הדולריות"), אשר קובעות מתי יהיה ניתן לבצע ניהול פנקסי חשבונות במט"ח ואת חישוב הכנסתו החייבת של תאגיד, אשר בחר בניהול פנקסי החשבונות על פי הוראותיהן. על נישום החושב כי תחולת התקנות עשויה להיות רלוונטית לגביו לפנות לייעוץ מתאים כדי לבחון את החלופות השונות.
למחזור יש השפעה על ארבעת הגורמים האלה:
א. טיב ניהול החשבונות שיידרש בשנה הבאה.
ב. ניכוי מס במקור מנכסים או משירותים.
ג. שיעור המקדמות לשנה הבאה.
ד. מקדמות של נישומים המדווחים בשיטת המזומן.
ה. חובת דיווח מפורט למע"מ.
להלן פירוט ארבעת הגורמים הללו:
א. טיב ניהול החשבונות שיידרש בשנה הבאה
בהתאם להוראות ניהול פנקסי חשבונות לצורכי מס הכנסה ומע"מ – נקבעו קריטריונים המבוססים בעיקר על מחזור עסקי ומספר מועסקים, הקובעים את טיב ניהול החשבונות שיידרש בשנה הבאה. לעתים, שינוי קל במחזור בשנה המסוימת יגרום לבעל עסק לנהל את פנקסי חשבונותיו בשנה שאחריה בשיטה אחרת מהשיטה שלפיה ניהל אותם בשנה המסוימת.
מומלץ לכל בעל עסק ללמוד מבעוד מועד את הקריטריונים הרלוונטיים לסוג הענף שבו הוא עוסק, ולבחון באיזו מידה שינוי כלשהו השנה יגרום בשנה הבאה לשינוי מהותי באופן ניהול פנקסי חשבונותיו – דבר שישפיע, כמובן, על עלויות ניהול החשבונות.
ינואר של שנת המס השוטפת הוא המועד לעדכון התקרות של המחזור השנתי, המשמשות לסיווגם של נישומים לקבוצות השונות לעניין ניהול פנקסי חשבונותיו לצורכי מס, וכן לעדכון סכומים אחרים שבהוראות ניהול פנקסי חשבונות.
ב. ניכוי מס במקור מנכסים או משירותים
חובת ניכוי המס במקור מתשלומים בעד שירותים או נכסים מוטלת על:
א. מי שמחזור עסקיו עולה על הסכומים שנקבעו.
ב. גופים מסוימים ללא קשר לסך המחזור.
ג. מי שחייב בניהול פנקסי חשבונות לפי שיטת החשבונאות הכפולה, גם אם אינו חייב בניכוי המס לפי סך מחזור.
עם זאת, יש לשים לב באשר להקלה הפוטרת מחובת ניכוי המס במקור, כאשר לא הייתה חובה לנהל פנקסי חשבונות לפי שיטת החשבונאות הכפולה בשנים קודמות.
שיעור המקדמות נקבע כיחס בין הרווח לבין המחזור.
שיעור המקדמות נקבע בהתאם ליחס רווח נקי לפני מס חלקי המחזור העסקי. לפיכך, ככל שהמחזור העסקי הולך וגדל, כך שיעור המקדמות לשנה הבאה הולך וקטן
ד. מקדמות של נישומים המדווחים בשיטת המזומן
להקטנת מחזור יש השפעה גם על מקדמות של נישומים.
רצוי לעקוב אחרי היקף מחזור המכירות ולהשוותו לסכום המחזור, שמעליו חלה חובה לנהל פנקסי חשבונות בשנת המס הבאה בשיטה הכפולה. זאת, כדי לבדוק את האפשרות לשלוט בגודל המחזור (כאשר מחזור השנה הקודמת מהווה קריטריון מכריע לשיטת ניהול פנקסי החשבונות בשנת המס הבאה, והוא גובר בכך על קריטריונים של מספר מועסקים וכו').
עד לסוף השנה אפשר לתכנן את הגדלת המחזור על ידי מבצעי מכירות, או הקטנתו על ידי הימנעות ממכירות.
לאחר שנסתיימה השנה רצוי לבדוק את השפעת המחזור על הנושאים שהוזכרו, ואם יש לכך השפעה, יש להיערך לכך מבעוד מועד.
תקנות מס הכנסה (קביעת מקדמות על פי מחזור) קובעות:
- הן יחולו על אדם הנדרש לתשלום מקדמות בהתאם לתקנות המקוריות, על פי הודעה, וכן על מי שחייב בהגשת דוח.
- מעתה, קיימת הפניה להגדרת "מחזור עסקאות" כפי שנקבע בתקנות מס הכנסה (כללי קביעת עסקאות, הכנסות, או מכירות לעניין מקדמות), התשס"ד-2004 – .יובהר כי מההגדרה כאמור יופחתו "הכנסות מיוחדות", אשר נקבעו כהכנסות מדמי שכירות מחוץ לארץ, הכנסה מהימורים, מהגרלות או מפרסים, דיווידנד, ריבית ודמי ניכיון שאינם מעסק ורווח הון במכירת נייר ערך נסחר בבורסה מחוץ לישראל.
- . דיווח מפורט למע"מ
על פי סעיף 69א לחוק מע"מ חייבים לדווח דיווח מפורט למע"מ עוסקים עצמאים או חברות שחייבות לנהל הנהלת חשבונות כפולה או עצמאים בעלי מחזור של 2.5 מיליון ש"ח/ חברות בעלות מחזור של 1.5 מיליון ש"ח. דיווח מפורט מחייב דיווח נפרד של כל מכירה לעוסק, מלכ"ר או מוסד כספי בסכום העולה על 5,000 ש"ח ודיווח נפרד על כל קנייה שבה סכום התשומות עולה על 300 ש"ח. מלכ"רים בעלי מחזור מעל 20 מיליון ש"ח ומוסדות כספיים בעלי מחזור מעל ארבעה מיליון ש"ח מדווחים רק על תשומות.
עורכי דין ונישומים אחרים, המנהלים חשבונות בגין פיקדונות והוצאות לקוח, טוב יעשו אם יבדקו את הרכב יתרת הפיקדונות והוצאות הלקוח לפני תום שנת המס. זאת, כדי שיוכלו, בשעת הצורך, להוציא חשבוניות מס/קבלה בגין העודפים שנוצרו בפיקדונות ובהוצאות ללקוח והמהווים שכר טרחה בידם.
בדיקה מבעוד מועד מאפשרת גילוי טעויות ותיקונן מבעוד מועד, באמצעות הגשת דוחות מתקנים; כך מונעים תשלום קנסות וריבית פיגורים.
על הנישומים לעדכן רישומים בפנקסי החשבונות ולהתאימם עם גורמי חוץ; לאסוף אישורי יתרות מלקוחות, ספקים, בנקים וכו'; ולהכין רשימות מלאי לסוף השנה. עליהם לאסוף אישורים שנתיים או זמניים מלקוחות על מס שניכו במקור במהלך שנת המס (טופס 857); וכן רשימת שיקים דחויים, רשימת חייבים וזכאים לעסק; להכין רשימת כלי-רכב של העסק, ששימשו אותם עד לסוף השנה, וכן קריאת מונה הקילומטרים ברכב עד ליום זה; ויש להכין אישורים על משכורות בעל העסק או בת-זוגו. עליהם לדאוג לאישורים על תשלום לקופות גמל ולביטוח חיים, ולאישורים על השקעות בסרטים, בחיפושי נפט, במחקר ובפיתוח.
יש להשלים את רישומי המשכורות ולערוך ריכוז שנתי של המשכורות והניכויים (טופס 126), ולהתאימם לרשום בפנקסי החשבונות, לרכז את טופסי ניכויי המס במקור שלא משכר. כן, יש להכין מאזן בוחן ולהשלימו לאחר התאמות ולאסוף אישורים ומסמכים על תשלום לקופות גמל, לביטוח חיים, לביטוח לאומי, למס הכנסה על ניכוי מס במקור וכו'.
יש צורך בתיאום מלא ושוטף בין הרישומים בפנקסי החשבונות לבין הדוחות השונים לרשויות המס, כמו: דוח על מחזור לעניין מקדמות ולעניין מע"מ; דוח על ניכוי במקור מעובדים ומאחרים; תשלום ודוח על מקדמות בשל "הוצאות עודפות", ועוד כיוצא באלה.
לעתים, נערך דוח תקופתי על פי סיכום מסמכים, ועוד לפני השלמת הרישומים בפנקסי החשבונות. במקרים כמו זה, ייתכן חוסר דיוק בדוחות. במהלך השנה נוצרים לעתים גם הפרשים הנובעים מתיקוני חשבוניות, מהחזרים ומביטולים, מהבדלים בעיתוי הרישום, וכד'. אם ההפרש אינו מהותי, ניתן לתקנו במסגרת הדוח לתקופה הבאה. הפרש ניכר מחייב בדרך כלל הגשת דוח מתקן לתקופה הרלוונטית. התאמות בין הרישומים ובין הדוחות צריך לבצע באופן שוטף ולא להמתין עד לסוף שנת המס. האיחור במשלוח הדוח המתקן עלול לגרום, במקרים מסוימים, להטלת קנסות בידי רשויות המס, וזאת נוסף על חיוב בריבית ובהפרשי הצמדה.
יש להשלים את כל הפרטים הדרושים לצורכי ניהול פנקסי החשבונות והדיווח, ובעיקר להשלים ולעדכן את פרטי הזיהוי המלאים של מקבלי התשלומים, לרבות עובדים, ספקים ונותני השירותים, ושל המשלמים לעסק .
אם נוכה מס במקור, רצוי לרשום בפנקסי החשבונות, בחשבון נפרד, את הסכום שנוכה. את המשלם יש לזכות בתשלום ברוטו, דהיינו: כולל המס שנוכה.
יש לבדוק את הדוחות בדבר "הוצאות עודפות", ולהתאימם לדיני המס בנדון. חשוב מאוד כי הדוח במהלך השנה בדבר הוצאות עודפות יתאים לסכום "ההוצאות העודפות" שיופיע בסוף השנה בדוח התאמה לצורכי מס.
חשוב גם לבדוק אם קיזוז מס התשומות לעניין מע"מ בוצע אך ורק על פי "חשבוניות מס" תקינות.
יש לערוך את השוואת המחזורים המדווחים לרשויות מס הכנסה לעניין מקדמות אל המחזורים המדווחים לרשויות מע"מ. אם מתגלית אי התאמה, ניתן להגיש דוח מתקן או לערוך את ההתאמות הדרושות בחודש דצמבר.
יש לספור את המלאי שבעסק ביום 31.12. עם זאת, אפשר לערוך, ללא אישור, את הספירה בתוך 10 ימים לפני או אחרי תאריך זה, ולבצע את ההתאמות הדרושות, כדי להגיע למצב המלאי בתאריך הקובע. אפשר אף לערוך את הספירה בתוך 30 יום לפני או אחרי תאריך זה, בהודעה בכתב ומראש לפקיד השומה, ולערוך את ההתאמות. רשימות המלאי יכללו את כל הסחורות המצויות בבעלות העסק או ברשותו. סחורות המצויות במקום, ושייכות לאחר, יירשמו בנפרד. כן יש לערוך רשימה לסחורות השייכות לעסק ומצויות בידי אחרים.
אין חובה לסגור את העסק במועד המפקד. כדי להקל את המפקד ולצמצם את הזמן הדרוש לעריכתו, אפשר להכין מראש את גיליונות הספירה בציון סוגי הטובין המצויים בעסק ובזמן המפקד להשלים רק את רישום הכמות. ניתן גם לספור ספירה מוקדמת את תוכנם של ארגזים ואריזות או מדפים ומחסנים מסוימים ולציין על גביהם את הכמויות שנפקדו. ביום המפקד ניתן לרשום את הכמות על פי הספירה המוקדמת כאמור.
המפקד צריך לכלול את כל הטובין השייכים לעסק (לרבות טובין שנמכרו אך טרם נשלחו ללקוח). יש לרשום גם אותם, אך בנפרד ובציון שם הבעלים. מובן שטובין השייכים לאחרים לא ייכללו בחישוב שווי המלאי.
לפני תחילת המפקד רצוי לרשום את פרטי המשלוח האחרון שנשלח מהעסק לפני תחילת הספירה (מספר תעודת המשלוח או החשבונית) והמשלוח האחרון שהתקבל מהספקים.
גיליונות הספירה יהיו ממוספרים מראש במספר עוקב. חובה לרשום עליהם את תאריך המפקד ואת שמות הפוקדים, ועליהם לחתום על כל גיליון. ברשימות הללו יצוין מקום אחסון הטובין (אם יש מקומות אחדים כאלה) ופרטים המספיקים לזיהוים. יירשמו הכמות ויחידת המדידה. אין צורך לרשום מיד מחיר או שווי. חישוב השווי ייעשה כעבור זמן. טובין פגומים או מיושנים יירשמו בציון מצבם.
ניתוח כלכלי נכון של העסק יכול להועיל רבות בתכנון מס. אחד הנושאים הוא המלאי. סביב הערכת מלאי קם ונופל הרווח לצורכי מס. לשם כך יש להוכיח קיום "מלאי מת" או "מלאי גוסס". אפשר לעשות זאת על ידי מכירות סוף שנה. אם יימכרו פריטים אלה, ימומש ההפסד. "מלאי מת" הוא מלאי של פריטים שאין בהם שימוש, כמו רכיבים להרכבת טלפון חוגה או למחשבים מלפני 10 שנים, או כל מלאי שההוצאות למכירתו עולות על מחיר המכירה הצפויה. במקרה של השמדת מלאי יש למסור הודעה לפקיד שומה 30 יום מראש ולערוך פרוטוקול בהתאם להוראת ביצוע 14/2018. פקיד שומה יכול להיות נוכח בעת השמדת המלאי. במקרים הבאים לא תידרש הודעה מראש: .
– השמדת מלאי תוך כדי תהליך ייצור
– השמדת מלאי מקולקל/ פגום שחייבת להתבצע תוך זמן קצר (כגון מוצרי מזון)
– השמדת מלאי שחייבת להתבצע תוך זמן קצר על פי דין
במקרים אלה יש לצרף לדוח השנתי הודעה על ביצוע השמדת מלאי.
בעלי מלאי עסקי יכולים להקטין את הכנסתם החייבת השנה, אם ימכרו בפועל פריטים שמחירם ירד ויממשו את ההפסד. אמנם ניתן להעריך פריטים אלה במחיר המימוש המשוער, אם הם ייוותרו במלאי, אך קל יותר יהיה להוכיח הפסדים שמומשו בפועל. עם תום שנת המס, ובמסגרת העבודה השוטפת, יערכו משרדי השומה בדיקות של שווי המלאי במספר מצומצם של עסקים, באמצעות ביצוע ספירות מלאי מלאות – בתיקים שייבחרו בתוכנית העבודה השוטפת – בידי אנשי השומה וכוח העזר. יש לציין כי הבדיקה נעשית בפריסה ארצית גדולה.
כך אפשר להוכיח שהמלאי נמכר בערך נמוך או לא נמכר כלל, ולכן אין לו כל ערך. מוטב שלא להשאיר "מלאי מת", שכן עצם קיומו פותח פתח לדיונים על אמיתותו מכירת נכסים.
מומלץ לרכוש מלאי חדש במחירים נמוכים. ערך המלאי ייקבע על פי מחירו בשוק, וחשבונית המעידה על ערך נמוך תעיד כי זהו ערכו בשוק.
כספים פנויים המושקעים באמצעים פיננסיים המניבים תשואה ריאלית יגרמו להגדלת ההכנסה החייבת בשנת המס.
אם החברה תשקיע כספים פנויים במלאי או במקדמות לספקים, לא תיווצר תוספת להכנסה החייבת. זאת, מאחר שעליית ערכם של פריטים אלה מתחייבת במס רק בעת המימוש.
עם תום שנת המס, ובמסגרת העבודה השוטפת, יערכו משרדי השומה בדיקות של שווי המלאי במספר מצומצם של עסקים, באמצעות ביצוע ספירות מלאי מלאות – בתיקים שייבחרו בתוכנית העבודה השוטפת – בידי אנשי השומה וכוח העזר. יש לציין כי הבדיקה נעשית בפריסה ארצית גדולה.
לנישומים המדווחים על בסיס מצטבר – מוזכר בזה כי אין כל טעם לרכוש מלאי עסקי נוסף לקראת סוף השנה, מאחר שמלאי של טובין שלא יימכרו יקטין ממילא את ההוצאה השוטפת וינטרל בכך את הרכישה הנוספת. נישומים בעלי מלאי עסקי יכולים עדיין להקטין את הכנסתם לפני סיום השנה ולהקטין את ערך המלאי של הפריטים ששוויים פחת. אמנם אפשר יהיה להעריכם במחיר השוק, אם הוא נמוך מהעלות גם אם יישארו במלאי, אך קל יותר להוכיח הפסדים שמומשו בפועל
הוצאות עודפות
עריכת החשבון הסופי של סעיף ההוצאות העודפות אפשרית רק בסוף השנה, לאחר התאמת הוצאות הרכב והתאמת הוצאות אחרות, כגון כיבודים, מתנות ונסיעות לחו"ל, עם הסכומים המותרים לניכוי וכו'.
את ההוצאות מהסוגים המחויבים במקדמות ניתן לחלק לשתי קבוצות: הוצאות שיש להן אופי אישי, שניתן ליחסן כהטבה לעובד פלוני; והוצאות שאינן לייחוס שכזה. כך למשל, ניתן לייחס לעובד את עלותה של נסיעה לחו"ל (החלק הבלתי מוכר), החזקת רכב צמוד, אש"ל, מתנות, החזקת טלפון בבית, וכד'. כל תשלום אשר נושא אופי אישי, המתווסף למשכורתו של המקבל לצורכי חישוב מס, הופך לתוספת לשכרו – וההוצאה מותרת לניכוי בידי המשלם.
מאחר שאין לקזז מס תשומות מרכיבי השכר השונים, יש להוסיף את התשלום העודף לשכר כשהוא כולל מע"מ, אם המס שולם.
פקיד שומה ניכויים נוהג להשוות את ההוצאות השנתיות הלא-מוכרות, שהן בגדר הוצאות עודפות לפי סעיף 181ב לפקודה, להוצאות שהותאמו כהוצאות לא-מוכרות.
רצוי לערוך חישוב סופי להוצאות העודפות ולדווח לרשויות מס הכנסה לפני תום שנת המס, כדי להימנע מהטלת קנסות. יש לדווח לרשויות מס הכנסה על חוסר בתשלום. מאידך, אם משלמים יותר יש לזכור כי הסכום העודף, גם שהוא מנוכה מהמקדמות, אינו מוחזר לעולם, ויש רק אפשרות לצרפו לתשלומי המס אם יש רווח.
אפשר להשלים הפרשים או לתקן דוחות קודמים עד 16 בינואר – במסגרת התשלומים בעבור חודש דצמבר. מצוין בזה כי אם בדוח השנתי יעלה סכום ההוצאות העודפות על אלה שבגינן שולמו מקדמות, יוטלו על ההפרש, באופן אוטומטי, קנסות, ריבית והפרשי הצמדה. מכאן – חשיבותן של בדיקה עצמית מקדימה ושל עריכת תיאום מלא ומדויק של הדוחות עוד במסגרת שנת המס הנוכחית.
מקדמות בשל הוצאות עודפות, ששולמו ביתר בטעות, יוחזרו לנישום.
יש להתאים את הדוח על "הוצאות עודפות" עם ההוצאות שנרשמו בפנקסי החשבונות ולהשלים את החסר בעניין תכנון המס
מוצע להעביר ניכוי מס במקור במועד החוקי, ולבדוק אם הסכומים שנוכו במקור מספקים תואמים את האישורים שנתקבלו מהם, ולתקנם במידת הצורך.
הלוואות על פי סעיף 3(ט) לפקודה
לקראת תום השנה יש לזקוף למס "שווי הכנסה רעיונית", הנובע מיתרות חובה על הלוואות שניתנו ללא ריבית או בריבית נמוכה מזו שקבע שר האוצר, לעובדים, לספקי שירותים ולבעלי שליטה, אשר אי חיובם לפי סעיף 3(ט) לפקודה יגרום לעסק חיוב במס.
להלוואות עד 7,920 ש"ח (לשנת 2022), שניתנו לעובד שאינו בעל שליטה – שיעור הריבית הוא שיעור עליית המדד.
להלוואות לנותני שירותים, לבעלי שליטה, ולעובדים העולות על הסכום האמור לעיל – שיעור הריבית לשנת 2022 הוא 3.23% (ללא הצמדה למדד), כאשר הם מוכפלים במספר ימי ההלוואה ומחולקים ב-365.
יש לבדוק אם כדאי להעניק הלוואות בריבית זו, כאשר הכסף יוצא מן החברה. אולי כדאי למשוך דיווידנד ולקזז הפסד הון מניירות ערך באותה השנה.
בהערת אגב מצוין בזה כי רצוי לעגן, בהסכמים בכתב, הלוואות לעובדים והלוואות בין גופים הקשורים ביניהם.
על פי הוראות חוק מס ערך מוסף, חייבת הריבית בתשלום מע"מ על בסיס מזומן. עם זאת, על פי הוראות פנימיות של רשויות מע"מ – יש לזקוף מע"מ בכל סוף שנה בגין הלוואה שלא נקבע לה מועד פדיון. בהלוואות בין גופים קשורים ובין עוסקים מורשים, רצוי, בסוף כל שנה, לבדוק את מצבת ההלוואות, ולהוציא חשבוניות מס בגין הריבית.
לאחרונה רשות המסים מגבירה אכיפת תשלום מע"מ על ריבית שמקורה בסעיף 3(ט).
משיכת כספים מחברה על ידי בעל מניות מהותי
סעיף 3(ט1) מחייב במס משיכת כספים במישרין או בעקיפין מחברה על ידי בעל מניות מהותי או קרובו. הגדרת משיכת כספים כוללת הלוואה, השאלה וכן העמדת ערבות על ידי חברה לטובת בעל מניות או קרובו. כמו כן, השימוש שלהלן על ידי בעל מניות מהותי או קרובו בנכסים של חברה ייחשב למשיכה: דירת מגורים, חפצי אמנות או תכשיטים, כלי שיט או כלי טיס. הסעיף לא יחול אם יתרת החובה של בעל מניות לא עולה על 100 אלף ש"ח במשך כל שנת המס ושנת המס הקודמת.
הכנסה תסווג בידי בעל מניות כדיווידנד אם לחברה יש עודפים או משכורת (או הכנסה לפי סעיף 2(10) לפקודה) אם אין עודפים. כספים שהושבו לחברה עד מועד החיוב ונמשכו מחדש במהלך השנתיים הקרובות יראו אותם כאילו לא הושבו (למעט משיכה לתקופה של עד 60 יום), לגבי משיכת נכס – אם שוב הועמד לשימוש בעל מניות במהלך שלוש שנים.
מועד החיוב במס לגבי משיכת כספים הוא תום שנת המס הבאה, לגבי שימוש בנכס – תום שנת המס השוטפת. כלומר אם בעל מניות ישיב כספים/ נכס עד מועד החיוב, הסעיף לא יחול.
החל משנת 2014 בני זוג בעלי מקור הכנסה משותף רשאים לבקש חישוב נפרד בתנאים הבאים:
(א) יגיעתו האישית של כל אחד מבני הזוג נדרשת לייצור ההכנסה ממקור ההכנסה המשותף;
(ב) כל אחד מבני הזוג מקבל הכנסה התואמת את תרומתו לייצור ההכנסה ממקור ההכנסה המשותף ועומדת ביחס ישיר לתרומתו לייצור ההכנסה כאמור;
(ג) אם ההכנסה מופקת בבית המגורים של בני הזוג – בית המגורים משמש, דרך קבע, את מקור ההכנסה המשותף ומרבית פעילות מקור ההכנסה האמור נעשית בבית המגורים;
בכל הקשור בהעסקת בני זוג ובני משפחה אחרים יש חשיבות גם לפן הביטוח הלאומי, ככל שבן משפחה שכיר יתבע קצבאות מחליפות שכר (כגון דמי לידה) או יטען לצבירת תקופת אכשרה לקצבת זקנה. כמו כן, בעל שליטה בחברת מעטים ובן/ בת זוגו אינם זכאים לדמי אבטלה וקצבת פש"ר מעסיק. קיימים פסקי דין רבים בנושא. כדי להגדיל את הסיכוי לקבל קצבה יש לשאוף להעסקת בן משפחה במתכונת דומה להעסקת עובד חיצוני, קרי תפקיד מוגדר ונחוץ בעסק, היעדר שליטה בעסק, משכורת סבירה, דיווח נוכחות וחופשה וכו’. אם המוסד לביטוח לאומי לא יסכים עם היות בן/ בת הזוג עובד שכיר של בן הזוג השני, יש לדווח "יחס חלוקה" לצורך פיצול ההכנסה בין בני הזוג
מס ערך מוסף
שיטת הדיווח למע"מ עברה בשנים האחרונות בהדרגה לדיווח מקוון.
חובת הדיווח המפורט למע"מ חלה נכון להיום על עוסקים, מלכ"רים ומוסדות כספיים, בהתבסס על המחזור ועל תנאים נוספים. לאור מורכבות הנושא מומלץ לבחון כל מקרה לגופו בכדי לקבוע האם החובה חלה.
יובהר כי חובת הדיווח המפורט אינה תלויה בקבלת הודעה מרשות המסים, ובהתאם, אין באי קבלת הודעה בכדי לפטור מחובת הדיווח המפורט את חייבי הדיווח המפורט העונים לאחד מהקריטריונים המחייבים את הדיווח המפורט.
הדבר מאפשר לרשויות מע"מ לעקוב בזמן אמת אחרי כל חשבונית, וחשוב להפנים את המשמעויות.
כדאי להשוות את המחזור אשר רשום בפנקסי החשבונות למחזור אשר דווח לרשויות מע"מ, וכן את המחזור הרשום בפנקסי החשבונות למחזור שדווח לעניין מקדמות מס הכנסה. אם הבדיקה תגלה הפרשים, יש להגיש דוח מתקן לרשויות מע"מ. לא כדאי להמתין לביקורת של רשויות המס.
יש צורך להתאים את מס התשומות על רכב ושאר הוצאות מעורבות. כאשר השימוש ברכב הוא ברובו לצורכי העסק, מותר לנכות 2/3 ממס התשומות; וכאשר רובו פרטי, מותר לנכות 1/4 ממס זה. קביעת הסכום הנכון אפשרית רק בסוף שנת המס, כאשר מתבררים נתוני השימוש.
יש לבדוק השלכות מע"מ בשל ריבית שנתקבלה או ריבית רעיונית שלא נתקבלה על הלוואות לעובדים ולבעלי שליטה.
חברות קשורות מחייבות לעתים זו את זו בגין שירותים, השתתפות בהוצאות וכו'. יש להקפיד על הוצאת חשבונית מס בעבור שירותים והשתתפות בהוצאות כאמור, ו/או לבחון את השלכות תקנה 7 לתקנות מע"מ.
יש לשמור את מערכת החשבונות 7 שנים משנת המס שאליה היא מתייחסת, או 6 שנים מיום הגשת הדוח על ההכנסה לאותה שנה, לפי המאוחר.
מסמכים סטטיסטיים, הזמנות, רישומים פנימיים בין-מחלקתיים, חוזים ופרוטוקולים, פריטי תיעוד ופנקסים, שהנישום אינו חייב לנהל על פי הוראות ניהול פנקסי חשבונות, אך ניהל אותם מרצון או מכוח דין אחר, יש לשמור במשך 3 שנים לפחות מיום הגשת הדוח על ההכנסה לשנת המס שאליה הם מתייחסים.
האמור בסעיף זה הוא בדבר שמירת מסמכים לצורך בדיקתם בידי שלטונות המס בלבד. ייתכן שבענפים אחדים, או על פי דרישות חוקיות מסוימות, נדרשת שמירת מסמכים מסוימים לתקופות ארוכות מאלה.
רצוי לשמור דוחות שנתיים על עובדים לתקופה בלתי מוגבלת, משום שהם עלולים להתבקש למימוש זכויות בביטוח לאומי וכיוצ"ב.
דחיית הדיווח על הכנסות או הקטנת שיעור המס עליהן
בסיס מזומן
בעבור המדווחים על בסיס מזומן מקטינה דחיית התקבול את ההכנסה החייבת בסכום התקבול שנדחה, אך גם זאת במסגרת הסבירות. תקבול בשיק מעותד אפשר ליחסו למועד פירעונו בתנאי שהוא לא הוסב לאחר.
דחיית גבייתן של הכנסות היא רלוונטית רק למדווחים בשיטת הדיווח על בסיס מזומן. דחיית הגבייה של הכנסות תיחשב לדחייה אשר אינה גובלת בפיקציה, כאשר לקראת סוף שנת המס הנישום אינו מוציא הודעת חיוב על שכר טרחה ללקוח בתמורה לשירות או למכר נכס, או שהוציא הודעת חיוב כזו, אך טרם קיבל את הכסף בגינה.
כל דחיית הכנסה למדווחים על בסיס מזומן משמעה דחיית גביית המס לשנה הבאה.
בחוזר 8/2012 הודיעה רשות המסים כי לצורכי מס ניתן לדווח על בסיס מזומן רק אם דיווח כזה אפשרי על פי כללי החשבונאות המקובלים (אלא אם קיימת הוראה ספציפית בדיני המס). על פי החוזר נישום המעוניין לדווח לצורכי מס על בסיס מזומן יערוך דוח כספי על בסיס מזומן (על פי כללי החשבונאות המקובלים), לא יתקבלו דוחות הערוכים על בסיס צבירה תוך "מעבר" לבסיס מזומן בדוח התאמה למס.
יש לבדוק אם כל ההכנסות הכלולות בחשבונות אכן גובשו והופקו כהכנסה עד תום שנת המס, ואם אינן כוללות הכנסות מראש או הכנסות שטרם מומשו.
אי רישום מכירה השנה יקטין את ההכנסה החייבת במס, בשיעור הרווח הגלום בעסקה בלבד ולא בסך התקבול כולו.
למדווחים על בסיס מצטבר – דחיית הגבייה של ההכנסות פירושה עיכוב מתן השירות או מסירת הנכס לידי הרוכש או המזמין.
בשיטה מצטברת – עסקאות שגלום בהן רווח, אפשר לדחות לשנה הבאה את השלמתן ואת רישומן, וזאת בתנאי שהעסקה אמנם תצא לפועל בשנה הבאה.
כספים פנויים, המושקעים באמצעים פיננסיים נושאי ריבית או הפרשי הצמדה, יגרמו להגדלת ההכנסה החייבת בשנת המס. אם החברה תשקיע כספים פנויים במלאי או במקדמות לספקים, לא תיווצר תוספת להכנסה החייבת; וזאת, מכיוון שעליית ערכם, הריאלית והאינפלציונית, של פריטים אלה, מחויבת במס רק בעת המימוש.
כדאי לציין שבמקרים מסוימים, על פי פסיקת בתי המשפט, רשאית גם חברה בע"מ לדווח על בסיס מזומן. בסיס מזומן אינו פועל תמיד לטובתו של הנישום, ובמקרים מסוימים עדיף לבחור בבסיס מצטבר. כדאי לדעת שרשויות המס אינן מאפשרות מעבר מבסיס לבסיס מדי שנה, ובחירתו של הנישום בבסיס המסוים תחייב אותו גם לשנים הבאות.
לא תמיד כדאי לדחות הכנסה לשנה הבאה. כך למשל: עצמאי שפתח עסק חדש, ויש לו הכנסה קטנה כבר השנה, ישקול אם כדאי לדחותה לשנה הבאה. בשנה הבאה תצורף הכנסתו להכנסה גבוהה יחסית ותחייבו לשלם עליה שיעור מס שולי גבוה יחסית, תוך הפסד הניכויים והזיכויים האישיים בשנה העכשווית.
הפרשי הזמנים גורמים לא רק לדחיית גביית המס או להקדמתה, אלא לפעמים גם לשינוי שיעורו. וכך, מי שיש לו השנה הכנסה חייבת ובשנה הבאה צפוי לו הפסד, ישלם השנה את מלוא המס ולא יוכל לקזז את הפסדיו בעתיד אלא כנגד הכנסתו בשנים הבאות.
מכאן, שכדאי בדרך כלל להקדים מימוש הפסדים.
אם נעשתה מכירה באשראי, שבה הופרדו מראש קרן המכירה והאשראי לשתי עסקאות נפרדות, ידווחו קרן המכירה וחלק האשראי השייך לשנת המס כהכנסה בשנה השוטפת, ואילו ההכנסה הגלומה באשראי שניתן לאחר שנת המס תדווח רק מהשנה העוקבת.
כללי החשבונאות הבין-לאומיים תומכים במקרים מסוימים בתכנון האמור.
כדאי גם לגמור התחשבנויות עם לקוחות, בייחוד כאשר צפויים מתן הנחות וביטול חיובים ללקוח, או קבלת הסחורה בחזרה, או כל פעולה אחרת המקטינה את המכירות.
צריך לדאוג כי בעת החזרת הסחורה או מתן הנחה וכד' יהיו המסמכים המקובלים חתומים בידי הצד שכנגד, כדי להפחית את החיוב במס ערך מוסף. כללי מע"מ קובעים, בנהלים מפורשים, באילו תנאים יכול המוכר להחזיר לעצמו את המע"מ שנכלל בחשבונית שבוטלה או שהופחת סכומה.
אגף המכס הוציא הוראות לעניין ניכוי מס עסקאות, כאשר חוב הלקוח (הכולל מע"מ) לא שולם
אם העסק מפסיד, ואם יש מקרקעין המהווים השקעה בת-מימוש – מומלץ למכור את המקרקעין עד ל-31 בדצמבר ולקזז את שבח המקרקעין מההפסד העסקי.
מומלץ למכור מלאי שערך השוק שלו נמוך מעלותו (מלאי פגום וכד'), כדי שההכנסות ממכירות בהפסד יובאו בחישוב ההכנסה בשנת המס העכשווית. יש לבחון עיתוי מכירת נכסים המחויבים במס רווחי הון ואפשרות קיזוזם של הפסדי הון מועברים מרווחי הון, וכן אפשרות דחיית רווחי ההון בגין החלפת נכס בר-פחת (לפי סעיף 96 לפקודה).
ראוי לתת את הדעת כי יש להודיע לפקיד השומה, בתוך 30 יום מיום המכירה, על קיום רווח ואף הפסד הון. אם הפסדים משנים קודמות מקוזזים מרווח ההון, אין חובה לתשלום המקדמה בגין רווח ההון (אך בכל אופן ישנה חובת הודעה לפקיד השומה בתוך 30 יום). קיזוז הפסדי ההון השוטפים, המאוחרים ממועד מכירת הנכס שיצר רווח הון, אינו מהווה עילה, לפי עמדת רשויות מס הכנסה, לאי תשלום המקדמה; וזאת, אף אם הפסד ההון נוצר בתוך 30 יום מיום יצירת רווח ההון – עדיין אין הפסד ודאי, והוא יוכר למוכר עם תום השנה.
מוזכר בזה כי המקדמה בגין מס רווח הון אינה פוטרת מתשלום ריבית והפרשי הצמדה על כל יתרת המס ממועד המכירה ועד לתום שנת המס.
מקדמת מס רווח הון ששולמה ביתר תוחזר כשהיא צמודה למדד מיום תשלומה.
שכר דירה יכול להיחשב הכנסה מעסק לפי סעיף 2(1) לפקודה – הכנסה זו מאופיינת במושכרים אחדים ובניהול משרד לשם כך. על פי סעיף 2(6) לפקודה – "דמי שכירות, תמלוגים, דמי מפתח, פרמיות ורווחים אחרים שמקורם באחוזת בית או בקרקע בבניין תעשייתי" הם בדרך כלל מקור הכנסה מפעילות פסיבית וללא פעילות מיוחדת, והיא אופיינית למי שעיסוקו אחר אך יש לו נכס להשכרה.
נוסף על כך, אם ההכנסה נובעת מגוף המוגדר "עסק", אפשר ליחסה לבן-הזוג שהכנסתו נמוכה מהכנסות בן-זוגו. הכנסה מפעילות פסיבית מיוחסת לבן-הזוג שהכנסתו גבוהה מהכנסות בן-זוגו. לנושא זה יש גם היבטים בביטוח הלאומי. יש לשלם דמי ביטוח לאומי אם ההכנסה היא מעסק. אם הכנסה פסיבית היא פטורה מדמי ביטוח עד רבע שכר ממוצע (כ 30 אלף ש"ח בשנה), מעל רבע שכר ממוצע הכנסה תתחייב בדמי ביטוח. על פי החוזר שהוציא המוסד לביטוח לאומי, השכרה למגורים בישראל אשר אינה מגיעה לכדי עסק פטורה מדמי ביטוח ללא הגבלת סכום גם אם היא מחויבת במס הכנסה בשיעור מס שולי. לנושא זה יש גם משמעות בהכרה בהוצאות המימון. לקביעת ההכנסה ממקרקעין כהכנסה מ"עסק" ולא כהכנסה מ"אחוזת-בית" – יתרונות נוספים..
בסעיף 1 לפקודה נקבע כי שיעור נמוך של המס, כמו על יגיעה אישית, יחול גם על דמי שכירות מנכס ששימש לפני השכרתו, לפחות 10 שנים, להפקת הכנסה מיגיעה אישית, מעסק או ממשלח יד. בכך מתאפשרת מדרגת המס של 10% גם על בעל מונית, למשל, שפרש מעיסוקו אחרי 10 שנים ומשכיר את "המספר הירוק", או על בעל חנות מכולת שפרש מעיסוקו אחרי 10 שנים ומשכיר את עסקו. מאחר שהכנסתם של אלה דלעיל מדמי השכירות נמוכה יחסית, הם יוכלו ליהנות ממדרגת המס הנמוכה ביותר אף על פי שהכנסתם אינה מיגיעה אישית, גם אם פרשו מעיסוקם לפני גיל 60.
תיתכן אף התייחסות להכנסות השכירות, כאילו מדובר בקצבה. ראו בנושא את סעיף 9ד לפקודה
סעיף 8ב לפקודה קובע כי הכנסות מהשכרת מקרקעין שסעיף 2(6) או סעיף 2(7) לפקודה חלים עליהן – כלומר, הן אינן ממוסות כהכנסות מעסק – ייחשבו על בסיס מזומנים, אף על פי ששיטת המיסוי המצטברת היא השיטה הנאותה ביותר לעניין זה.
כל תקבול בגין שכר דירה שנתקבל בשנת המס, גם אם הוא בעבור שכר דירה מראש לשנים אחדות, יירשם כולו כהכנסה בשנה שבה נתקבל. לפיכך, למעוניינים לדחות גביית הכנסות, מוטב שימתינו לתחילת השנה הבאה לגביית שכר דירה. תקבול במזומן נחשב גם כשיפורים של המושכר, וכך נקבע בפסיקה. מועד ההכרה בהכנסה נקבע בחוזר מס הכנסה כמועד שבו בעל הנכס קיבל את השיפורים לרשותו. מועד זה חל בדרך כלל בעת החזרת הנכס על ידי השוכר, אך ייתכן שגם קודם לכן (למשל אם הנכס נמכר או שהתקבל בגינו פיצוי מחברת הביטוח).
כדי להימנע ממיסוי מוקדם על הכנסה משכר דירה רצוי לקבל הכנסה משכר דירה בתוך שנת המס, ולא לקבל שכר דירה מראש
אם יש לנישום רווח, והוא אינו מעוניין להגדילו בתקבולי שכר דירה, מוטב שידחה את קבלת התקבולים לשנה העוקבת. כאשר יש הפסד מעסק שאין ממשיכים בו, כדאי להקדים את רישום ההכנסה, משום שהפסד מעסק אפשר לקזז מכל רווח שהוא בשנת המס שבה הוא נוצר, ואין אפשרות לקזזו מהכנסה ממקור אחר, כגון: ממשכורת ומשכר דירה בשנות המס הבאות.
חלק מהמקרקעין מוחזקים בידי חברות ולהם דין מיוחד בסעיף 64 לפקודה, הקובע כי חברת מעטים כמשמעותה בסעיף 76 לפקודה, שכל רכושה ועסקיה הם החזקת בניינים, תיחשב הכנסתה, לפי בקשתה, להכנסתם של חברי החברה.
במסגרת תיקון 245 לפקודה חלו שינויים רבים בסעיף 64 לפקודה. הסעיף החדש כולל הגדרות רבות לעניין בעלי מניות, פעילות ונכסים של חברה, כניסה ויציאה מתחולת הסעיף, מכירות מניות, מקדמות וגביית מס, החלת חוקי עידוד וסעיפי שינוי מבנה וכו'. השינוי העיקרי (בדומה לחברה משפחתית): כדי להיכנס לתחולת הסעיף על החברה להודיע על כך בתוך שלושה חודשים ממועד התאגדותה. חברה רשאית לצאת מתחולת הסעיף בהודעה לפקיד השומה חודש לפחות לפני תחילת שנת המס, אך לא תוכל לשוב להיות "חברת בית" בהמשך. הסעיף קובע כי הן הכנסות והן הפסדים של "חברת בית" מיוחסים לבעלי המניות על פי שיעור ההחזקה במניות. במסגרת הוראת המעבר נקבעו תנאים לסיווג כ"חברת בית" לחברות שהיו קיימות טרם התיקון.
להכנסות שכירות יש כמה היבטי מיסוי: יש התייחסות לעיתוי ההכרה בהכנסה; יש התייחסות לחישוב המס (יש לכך כמה חלופות); ויש התייחסות לחבות במע"מ ולחבות בדמי ביטוח. להלן נסקור את ההיבטים האלה.
אופי ההכנסה – הכנסה אקטיבית או פסיבית
לאופי ההכנסה, אם אקטיבית או פסיבית, יש חשיבות רבה והשלכות לגבי שיעור המס, לגבי אפשרות קיזוז ההפסדים ולגבי עיתוי ההכרח בהכנסה.
לעניין ההבחנה אם מדובר בהכנסה אקטיבית או פסיבית ניתן ללמוד גם מע"א 10251/05 ברשף אילת בע"מ (בפסק הדין ברשף המערער השכיר תחנת דלק, ונקבעו מבחנים כיצד ההכנסה למשכיר תהיה עסקית).
בעיקרון, מקור החיוב במס יהיה סעיף 2(1) לפקודה, אם מדובר בהכנסה מעסק, או סעיף 2(6) לפקודה, אם מדובר בהכנסה פסיבית.
במאמר מוסגר נציין שיש ויכוח אם מכירת דירת מגורים בחו"ל חייבת במס רווח הון. יש הטוענים כי דירת מגורים בחו"ל אינה עונה על הגדרת "נכס" שבסעיף 88 לפקודה. אם דירת המגורים כאמור אינה עונה להגדרת "נכס", לא ניתן יהיה למסות מכוח רווח הון, אולם ניתן יהיה למסות מכוח סעיף 2(6) לפקודה.
סעיף 8ב לפקודה קובע את עיתוי ההכרה בהכנסה במקרה שמקור ההכנסה הוא סעיף 2(6) לפקודה.
הסעיף האמור קובע מיסוי על בסיס מזומן במקרה שמדובר בהכנסת שכירות שמקורה בסעיף 2(6) לפקודה. הכנסה שמקור חיובה היה סעיף 2(1) לפקודה (הכנסה מעסק), המיסוי בגינה יהיה על בסיס צבירה. ראו בעניין זה את עמ"ה 62/85 קריית יהודית, שבו נקבע כי ניתן להחיל את הוראות סעיף 8ב לפקודה גם כאשר מדובר בהכנסה שמקור חיובה הוא סעיף 2(1) לפקודה.
עולה השאלה: האם הכנסת שכירות שמקור חיובה הוא סעיף 2(6) לפקודה, ומועד עיתוי חיובה נקבע לפי סעיף 8ב לפקודה – האם דווקא על הכנסה בכסף או גם בשווה כסף?
הוראה מעניינת שמופיעה בסעיף 8ב לפקודה קובעת שאם ההכנסה משכירות, במידה שמקורה הוא סעיף 2(6) לפקודה, תמוסה על בסיס מזומן, נשאלת השאלה: מה דין ההוצאות שיוצאו בעתיד בגין אותה הכנסה?
סעיף 8ב לפקודה קובע שההוצאות יותרו בניכוי מכל מקור בשנת המס שבה הוצאו.
נתמקד במיסוי כאשר המשכיר הוא יחיד. הדין כאשר המשכיר הוא חברה משפחתית יהיה אותו הדין כאילו יחיד השכיר (ראו פס"ד נטע עצמון).
כאשר חברה משכירה – ההכנסה תמוסה בשיעור הקבוע בסעיף 126 לפקודה.
כאשר יחיד משכיר – יש להבחין באיזה נכס מדובר: אם מדובר בדירת מגורים שמושכרת למגורים או נכס שמושכר לצרכי עסק. בהשכרה לצרכי עסק ניתן לקבל פטור חלקי בהתאם לסעיף 9ד לפקודה, כמו כן אם נישום ניהל עסק בנכס המושכר במשך 10 שנים הכנסה תסווג לצרכי מס כהכנסה מיגיעה אישית.
א. השכרת דירת מגורים
יחיד משכיר דירת מגורים לצורך מגורים. השוכר הוא יחיד או חבר-בני-אדם (חבר-בני-אדם – באישור נציב מס הכנסה).
במקרה דנן ניתן להפעיל את חוק מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגוריםשלפיו יינתן פטור חודשי בתנאי שהכנסות השכירות החודשית לא עולות על 5,196 ש"ח בשנת המס 2022.
היה והכנסות השכירות עולות על הפטור לחודש, אזי יש להפחית מסכום הפטור (להלן: "התקרה") את הסכום שבו עולה הכנסת השכירות על סכום התקרה.
נראה כי יחיד שיש לו כמה דירות מגורים, שמושכרות למגורים, אינו יכול לבחור לשלם מס על דירה אחת לפי חוק הפטור, ועל הכנסות מדירה אחרת לשלם מס לפי מסלול מיסוי אחר, בלי שזה יפגע בתקרת הפטור.
בחוק הפטור רואים הכנסה של יחיד ככוללת גם הכנסה של בן זוג המתגורר עם היחיד, והכנסות ילדו שמתחת לגיל 18.
ב. מסלול 10%
הכנסה מהשכרת דירת מגורים למגורים – המשכיר משלם מס בשיעור 10% על כל ההכנסה. אין שום אפשרות לניכוי, קיזוז, זיכוי או פטור.
ג. שילוב מסלול פטור ו-10%
ב"מדריך לתשלום ולהקלות במס על הכנסה של יחיד מהשכרת דירה למגורים בישראל" מובאת אפשרות לשילוב בין שני מסלולי מיסוי לבעלי כמה דירות כאשר סך הכנסה נמוך מכפל התקרה. על פי המדריך ניתן לקבל פטור בגובה "תקרה מתואמת" לגבי חלק מהדירות (יתר ההכנסה מאותן דירות ימוסה במס שולי) ומסלול 10% לגבי הדירות האחרות.
השכרת נכס עסקי
בעיקרון, המיסוי יהיה לפי הוראות סעיף 121 לפקודה. ייתכן שהכנסה זו תמוסה כאילו מדובר בהכנסה מיגיעה אישית. ראו חלופה (7) להגדרת "הכנסה מיגיעה אישית" בסעיף 1 לפקודה.
אם הכנסה זו תיחשב הכנסה מיגיעה אישית, ניתן ליהנות כאן מהוראות סעיף 9(5) לפקודה. יש מסלול נוסף שרואה בהכנסת שכירות כאילו מדובר בקצבה, כמובן כפוף לתנאים שבסעיף 9ד לפקודה.
קיים מנגנון המיסוי הרגיל מכוח סעיף 121 לפקודה. מסלול מיסוי נוסף מופיע בסעיף 122א לפקודה. ההכנסה החייבת תמוסה בשיעור 15%. במסלול זה ניתן לנכות רק פחת, ואין בו קיזוז, זיכוי או פטור. אין גם קיזוז בגין המס הזר .
תנאי להפעלת סעיף 122א לפקודה הוא שאין מדובר בהכנסה מעסק. במיסוי הכנסות שכירות מחו"ל אין הבחנה בין דירות מגורים לבין נכס עסקי. הכנסה שתמוסה מכוח סעיף 122א לפקודה פטורה מדמי ביטוח.
אם השוכר ירצה לדרוש בניכוי את הוצאות השכירות ולמשכיר תהיה הכנסה חייבת, יחולו הוראות צו מס הכנסה (קביעת דמי שכירות כהכנסה לעניין ניכוי במקור), התשנ"ח-1998, ותקנות מס הכנסה (ניכוי מתשלום דמי שכירות), התשנ"ח-1998. אי יישום הוראות ניכוי מס במקור יקים את הסנקציות שבסעיף 32א לפקודה. יש לשים לב שבמקרה ש"עובדים מהבית" ומדובר בדירה שכורה, אם רוצים לנכות חלק יחסי משכר הדירה כהוצאה – תחול חובת ניכוי מס במקור. לא בטוח כי המשכיר, שייתכן שמדווח על השכרת הדירה כהשכרה פטורה למגורים, ישמח להסדר כאמור
נקבע כי ההכנסה מרכוש תיזקף לבן הזוג שהכנסותיו האחרות גבוהות מהכנסות בן זוגו.
סעיף 66(ב) לפקודה מאפשר לבני זוג לבקש, ולקבל, שהכנסות מרכוש, שהוא מהמקורות שיפורטו להלן, יתווספו לעניין חישוב המס להכנסות אותו בן זוג שהוא בעל הרכוש האמור.
הרכוש שאפשר לבקש, ולקבל, חישוב נפרד לגבי הכנסות הנובעות ממנו הוא:
א. רכוש שהיה בבעלות אחד מבני הזוג שנה לפחות לפני נישואיו.
ב. רכוש שנתקבל בירושה במהלך הנישואין אצל אחד מבני הזוג.
הכנסה מרכוש שיתבקש לגביה חישוב נפרד כאמור לעיל תיתוסף להכנסות האחרות של אותו בן זוג, וחישוב המס ייעשה על סך כל הכנסתו, והיא כוללת את ההכנסה הזו.
הכנסות מדיווידנד – השלכות מס
יחיד (או חברה משפחתית) שמקבל דיווידנד ישלם עליו מס בשיעור 25%. אם מקבל הדיווידנד (או נישום מייצג בחברה משפחתית) הוא יחיד שהוא "בעל מניות מהותי" – ישולם מס בשיעור 30% על הדיווידנד האמור.
"בעל מניות מהותי" הוא אדם שמחזיק, במישרין או בעקיפין, לבדו או יחד עם אחר, ב-10% לפחות באחד או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בחבר-בני-אדם
דיווידנד – היבט הביטוח הלאומי
החל משנת 2008, עקב תיקון 103 לחוק הביטוח הלאומי , אין חבות על דיווידנד שמקבל יחיד.
דיווידנד שמקבלת חברה
סעיף 126(ב) לפקודה מוציא מבסיס המס דיווידנד שקיבלה חברה תושבת ישראל שמקורו בהכנסות שהופקו או שנצמחו בישראל, שנתקבלו במישרין או בעקיפין מחבר-בני-אדם אחר החייב במס חברות. זאת בתנאי שהחברה המחלקת דיווחה על ההכנסה ושילמה עליה מס חברות. הסעיף לא יחול על חלוקת דיווידנד מרווחי שיערוך של חברת בת .
אם מדובר בדיווידנד שחולק מרווחים שנוצרו ונצמחו מחוץ לישראל, וכן מדיווידנד שמקורו מחוץ לישראל – יחול מס בשיעור מס חברות. אם מדובר במדינה שכרתה עם ישראל אמנת מס, אזי יכולה החברה שקיבלה את הדיווידנד מחו"ל ליהנות ממנגנון הזיכוי העקיף הקבוע בסעיף 126(ג)
באופן כללי הכנסות ריבית חייבות במס בשיעור 25%, אלא אם כן הנכס אינו צמוד למדד או מט"ח או נקוב במט"ח ואז המס יהיה בשיעור 15%. לגבי תוכניות חיסכון ותיקות ייתכנו כללי מעבר ויש לבחון כל מקרה לגופו.
סעיף 125ג(ד) לפקודה מונה את המקרים שבהם לא יחולו על הכנסות המימון שיעורי המס המוטבים אלא שיעור מס שולי:
- הריבית היא הכנסה שמקור חיובה הוא סעיף 2(1) לפקודה, או שהיא רשומה בספרי חשבונותיו, או שהיא חייבת ברישום כאמור;
- היחיד תבע ניכוי הוצאות ריבית והפרשי הצמדה בשל הנכס שעליו משולמת הריבית;
- היחיד הוא בעל מניות מהותי בחבר בני האדם ששילם את הריבית;
- היחיד הוא עובד בחבר בני האדם ששילם את הריבית, או שהוא נותן לו שירותים או מוכר לו מוצרים, או שיש לו יחסים מיוחדים אחרים עמו, אלא אם כן הוכח להנחת דעתו של פקיד השומה כי שיעור הריבית נקבע בתום לב ובלי שהושפע מקיומם של יחסים כאמור בין היחיד לבין חבר בני האדם;
- הריבית שולמה מקרן השתלמות לפני שחלפו התקופות האמורות בסעיף 9(16א) לפקודה או (16ב), או ששולמה מקופת גמל לתגמולים וחלו עליה הוראות סעיף 3(ד) לפקודה.
סעיף 125ד לפקודה מעניק ניכוי מהכנסות הריבית במקרה שהכנסות הנישום (ולא ההכנסה החייבת) לא עלו על תקרה מסוימת. כמו כן הניכוי כפוף לגיל הנישום.
סעיף 125ה לפקודה מעניק בתנאים מסוימים מיסוי הנהוג לעניין קצבה, קרי פטור בשיעור 35% מ"ריבית מזכה".
התנאי לפטור הוא שאחד מבני הזוג הגיע לגיל פרישה.
אפשר לשלב את הניכוי שבסעיף 125ד לפקודה עם אפשרות הזיכוי שבסעיף 125ה לפקודה.
רכישת שירותים ומוצרים מסוימים, שאינם מלאי עסקי, תיחשב להוצאה גם אצל עסקים מסחריים וגם אצל המדווחים על בסיס מזומן. ההבדל ביניהם יהיה: מי שמדווח על בסיס מזומן חייב גם לשלם את התמורה בפועל עד סוף השנה. כל זאת, אם הרכישה היא בסכומים סבירים והיא נעשתה במהלך הרגיל של העסק. כל הפרזה בנדון עלולה לגרום לפסילת ההכרה בהוצאה לצורכי מס השנה וייחוסה לשנים הבאות.
ההוצאות לעניין זה הן בדרך כלל לפרסום, ליחסי ציבור, לתיקונים, לאחזקה, לשיפוצי מנועים לפי סעיף 17(3) לפקודה, לספרות, לייעוץ עסקי ומשפטי, לייעוץ שיווקי ולאנשי מקצוע אחרים הנותנים שירותים לעסק, לדמי חבר לארגונים מקצועיים, לנסיעות לחו"ל, להשתתפות בכנסים, בוועידות, בתערוכות וכו'.
הוצאות אלה אפשר להקדים לשלם לפני סוף השנה. כמו כן אפשר להקדים ולשלם מענקים, פיצויים לעובדים מכספי המעביד, פדיון חופשה, בונוסים ותמריצים לעובדים, שלפי המוסכם הם צריכים לקבלם בשנה הבאה.
קיימת דילמה בכל הקשור להקדמת תשלומים תקופתיים, כגון: שכר דירה, דמי ביטוח. קיימת מחלוקת בין נציבות מס הכנסה לבין מומחי מס שונים בכל הקשור לתשלומים שכאלה מראש לתקופה ארוכה. אנשי מס הכנסה אינם רואים בתשלומים תקופתיים מראש לשנים אחדות הוצאה בייצור הכנסה, גם לאלה המדווחים על בסיס מזומנים. עם זאת, אנשי המס גמישים בדרך כלל עם תשלומים המשולמים בסוף השנה, לשנה אחת מראש, ובתנאי שמדובר במהלך עסקי קבוע מדי שנה בשנה.
ריבית הנובעת מניכיון שטרות ומניכיון שיקים של לקוחות היא הוצאה מוכרת למס באותה שנה שבה בוצע ניכיון השטרות או ניכיון השיקים.
מבחינת תכנון המס, מוצע לשקול אפשרות לבצע לקראת סוף השנה ניכיון שטרות או ניכיון שיקים כלעיל, כאמצעי חלופי לקבלת אשראי אחר, כפוף למחיר האשראי.
תשלום שכר עבודה בעבור חודש דצמבר, אם ישולם במועדי תשלום רגילים בתחילת ינואר, עלול להיחשב הוצאה לא מוכרת לשנת המס השוטפת למדווחים על בסיס מזומן. עם זאת חשוב לדעת כי בדרך כלל, ולפנים משורת הדין, מתירה נציבות מס הכנסה למעסיקים לכלול הוצאה כזו במסגרת הוצאות שכר בשנה שבעדה שולמו, שאם לא כן ייפגם גם מערך הדיווח המקובל על הכנסות העובד השכיר.
למי שאינו מוכן "לקחת סיכון" מוטב שישלם לעובדיו עד ליום 31 בדצמבר את משכורת חודש דצמבר עם התוספות הנלוות לה. לכן, בעסק המתנהל על בסיס מזומנים מומלץ לשלם לעובדים, למוסד לביטוח לאומי ולביטוחי הפנסיה את יתר ההוצאות עד סמוך לסוף השנה. הוצאות אפשריות כדאי להקדים ולשלם בתוך שנת המס.
תשלומים לתושב חוץ, שהם הכנסה חייבת לפי סעיף 18(ה) לפקודה, יותרו בניכוי רק אם שולמו לפני תום שנת המס, או שהמס עליהם נוכה לא מאוחר משלושה חודשים לאחר תום שנת המס, והועבר אל פקיד השומה בתוך שבעה ימים מיום הניכוי בתוספת ריבית והפרשי הצמדה.
ייתכנו מקרים שבהם נכסים יוגדרו בו-זמנית בקטגוריות שונות, המקנות שיעורי פחת שונים. במקרים כאלה עלולה להתעורר מחלוקת בין הנישום לבין פקיד השומה בקביעת שיעור הפחת הראוי אשר מותר בניכוי.
בבואנו לקבוע את סיווגו של נכס לצורך קביעת שיעור הפחת בו, המבחן הראשון העומד לפני הנישום הוא קביעת ייעוד הפעלתו של הנכס.
לאחר קביעת סיווגו של הנכס יש לבחון אם אפשר לפצל אותו ליחידות משנה, שיש להן קיום עצמאי, או שכל היחידות בו משרתות תכלית אחת כוללת. זהו מבחן "העצמאות התפעולית".
בתקנות מס הכנסה (פחת)(הוראת שעה), התשע"ח-2018 נקבעה הוראת שעה לשיעורי פחת מוגברים לרכבים המונעים בחשמל וגז, רכבי הוראת נהיגה ומוניות ופריטים נוספים: מערבל תערובת מתנול ובנזין לתדלוק רכבים ומשאבה לתדלוק רכבים בגז.
אם רוצים למכור נכסים, אפשר להיזקק לסעיף 96 לפקודה, המאפשר לנישום שבבעלותו נכס בר פחת לרכוש נכס אחר במקום הנכס שמכר, בתוך תקופה של 4 חודשים לפני המכירה ועד 12 חודשים לאחריה, לחילוף הנכס שמכר במחיר העולה על מחירו המופחת. חריגים בסעיף – רכבי השכרה ומקרקעין בחו"ל.
הפעלת סעיף זה גורמת להקטנת הפחת של הנכס שנרכש. לכן בסעיף זה מוטב להשתמש לצורכי כלי רכב שמוגבלים בניכוי ההוצאות, ובכללן הפחת.
ציוד או מכונות אשר יצאו מכלל שימוש, כדאי לממשם, כדי שאפשר יהיה לתבוע ולקבל את ההפסד ממכירתם בשנת מס זו.
נפנה את תשומת הלב גם להוראות סעיף 27 לפקודה, שמאפשר להפוך הפסד הון להפסד עסקי, בתנאי שהתקיימו התנאים בסעיף (הסעיף לא חל על רכב פרטי).
מכוח סעיף 31 לפקודה חוקקו תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב), שקובעות כללים לעניין שיעור הניכוי של הוצאות הרכב. יש לבחון לגבי כל כלי רכב לאיזו הגדרה הוא משתייך בתקנות.
- רכב תפעולי – ההוצאה תותר במלואה.
- רכב שהמעביד העמיד לרשות עובדו – ההוצאות יותרו במלואן (תקנה 3 לתקנות).
- רכב שלא שימש לייצור הכנסת עבודה – תלוי בסוג הרכב.
- רכב, למעט אופנוע שסיווגו L3 ולמעט רכב כאמור להלן – סכום הוצאות החזקת הרכב בניכוי שווי השימוש ברכב כפי שנקבע בתקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב), התשמ"ז-1987 (להלן – תקנות שווי השימוש), או סכום בגובה 45% מהוצאות החזקת הרכב, לפי הגבוה.
- לגבי אופנוע שסיווגו L3 – סכום הוצאות החזקת רכב בניכוי שווי השימוש כפי שנקבע בתקנה 2(ב) לתקנות שווי השימוש, או סכום בגובה 25% מהוצאות החזקת הרכב, לפי הגבוה.
- לגבי רכב שסיווגו M1, שסיווג המשנה שלו הוא אוטובוס ציבורי או מונית, כאמור בתקנה 271א(ד)(1) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן – תקנות התעבורה) – סכום הוצאות החזקת הרכב בניכוי שווי השימוש ברכב כפי שנקבע בתקנות שווי השימוש, או סכום בגובה 90% מהוצאת החזקת הרכב, לפי הגבוה.
- לגבי רכב שסיווגו M1, שסיווג המשנה שלו הוא רכב סיור או רכב מדברי, כאמור בתקנה 271א(ד)(1) לתקנות התעבורה – סכום הוצאות החזקת הרכב בניכוי שווי השימוש ברכב כפי שנקבע בתקנות שווי השימוש, או סכום בגובה 80% מהוצאות החזקת הרכב, לפי הגבוה.
- לגבי רכב שסיווגו M1, שסיווג המשנה שלו הוא רכב שצוין ברישיון הרכב שלו כרכב להוראת נהיגה, כאמור בתקנה 271א(ד)(1) לתקנות התעבורה – סכום הוצאות החזקת הרכב בניכוי שווי השימוש ברכב כפי שנקבע בתקנות שווי השימוש, או סכום בגובה 77.5% מהוצאות החזקת הרכב, לפי הגבוה, ובלבד שבבעלות הנישום רכב כאמור אחד בלבד, ולגבי מי שבבעלותו רק שני כלי רכב כאמור, שלגבי אחד מהם בלבד צוין ברישיון הרכב שהוא בעל תיבת הילוכים אוטומטית, במקום "77.5%" יקראו "68%".
- ברכב של חברה להשכרת רכב לתקופה קצרת מועד (להלן – החברה) – כל הוצאות החזקת הרכב לגבי כלי הרכב שמספרם עולה על מספר עובדי החברה.
- פחת מואץ לרכבים – נקבעו הוראות שעה להגדלת שיעורי הפחת לסוגי רכבים מסוימים – ראה להלן בטבלה:
| אוטובוס פרטי/ציבורי – חשמל | אוטובוס פרטי/ציבורי – גט"ד | גט"ד | לימוד נהיגה | מונית | מונית hybrid | |
| תקופת הוראת שעה | 2022-2019 | 2023-2019 | 2023-2019 | 2022-2019 | 2021-2019 | 2019-2017 |
| סוג הוראת שעה | נרשם לראשונה | נרשם לראשונה | נרשם לראשונה | שנת ניכוי פחת | שנת ניכוי פחת | נרשם לראשונה |
| M1 | 33.3 | 33.3 | 33.3 | |||
| M2 | 33.3 | 25 | 33.3 | 33.3 | 33.3 | |
| M3 | 33.3 | 25 | 33.3 | 33.3 | 33.3 | |
| N1 | 33.3 | |||||
| N2 | 25 | 33.3 | ||||
| N3 | 25 | 33.3 | ||||
| L | 33.3 | |||||
| O | 33.3 | |||||
| T | 33.3 |
שווי שימוש ברכב צמוד – שיטת חישוב חדשה המודל הלינארי
החל משנת 2010 זקיפת השווי נעשית כאחוז מסוים ממחיר הרכב. טבלאות מפורטות בנושא פורסמו על ידי רשות המסים
בשנים 2022-2025 שווי רכבים מהסוגים הבאים יהיה נמוך משווי רכב דומה בעל מנוע רגיל (בנזין /דיזל):
-חשמלי 1,200 ש"ח
-פלאגן אין 1,000 ש"ח
-היברידי 500 ש"ח
אופנוע L3 שנפח מנועו עולה על 125 סמ"ק והספק מנועו מעל 33 כוח סוס – 930 ש"ח לחודש.בשנת 2022.
שיעורי שווי השימוש ברכב החדש החל משנת 2013 ואילך:
2.48% ממחיר הרכב לצרכן.
תקרת מחיר המחירון לעניין חישוב שווי השימוש ברכב: 518,190 ש"ח שנת המס 2022
נוסחה לחישוב שווי שימוש ברכב צמוד היברידי / חשמלי / פלאג אין נכון ל-1.1.2022
שיעור שווי שימוש X מחיר מתואם X הצמדה למדד – 500 ש"ח לרכב היברידי (1,200 ש"ח לחשמלי , 1000ש"ח לרכב פלאגן אין)
רכב – קיזוז מס תשומות
כמה תקנות בתקנות מס ערך מוסף, עוסקות ב"רכב": תקנה 1 – הגדרות; תקנה 14 – אי התרה בקיזוז מס תשומות במקרה של רכב פרטי; ותקנה 18 – תשומות מעורבות.
הנוסחה שהייתה קבועה בתקנה 18 לתקנות מע"מ לגבי תשומה מעורבת – הכרה ב-2/3 או ב-1/4 מהתשומות – נפרצה כלפי מעלה, והותרו אף 90% מהתשומות. זאת נקבע בפס"ד על רד הנדסה מעליות (ע"ש 1097/04).
הגדרות:
רכב פרטי" – רכב נוסעים פרטי, רכב פרטי דו-שימושי רכב נוסעים פרטי, רכב פרטי דו-שימושי, רכב מסחרי אחוד ורכב מסחרי בלתי אחוד כמשמעותם בתקנות התעבורה, התשכ"א-1961, ובלבד שמשקלו הכולל המותר של רכב מסחרי כאמור אינו עולה על 3,500 ק"ג וכן רכב המפורט בתוספת הרביעית, דומה לו במהותו או זהה לו אך למעט ג'יפ המועסק דרך קבע בתנאי שדה או בחצרי העסק או המפעל
כלומר, לא יותר ניכוי מס תשומות עפ"י תקנה 14 (א) לתקנות בגין רכישה (לרבות יבוא והשכרה) של רכב מסחרי שמשקלו אינו עולה על 3,500 ק"ג ובכלל זה טנדרים, רכב מסחרי אחוד, מסחריות קלות, וואנים וכדומה. תקנה 14 (ב) לתקנות קובעת רשימה סגורה של עוסקים הרשאים לנכות את מס התשומות להלן סוגי העוסקים:
- רכישת רכב בידי עוסק שעסקו מכירת רכבים
- לימודי נהיגה בבית ספר לנהיגה;
- השכרת רכב בידי מי שעסקו השכרת רכב;
- הסעת נוסעים במהלך העסק, בידי מי שעסקו הסעת נוסעים;
- סיורים וטיולי שטח בידי מי שעסקו ארגון סיורים כאמור.
- ג'יפ המועסק דרך קבע בתנאי שדה או בחצרי מפעל:
ניכוי מס תשומות בגין הוצאות שוטפות (אחזקה, דלק וכיו"ב)
מס התשומות שהוטל על עוסק בגין הוצאות שוטפות הקשורות לשימוש ברכב הפרטי או המסחרי יותר בניכוי כאמור בהוראות תקנה 18 לתקנות בשיעור יחסי, שהוא כיחס השימוש העסקי לכלל השימוש.
היה בשימוש שלא לצורכי עסק שימוש בלתי מסוים ינהגו בו לפי הכללים כדלהלן :
א. קבע המנהל את השימוש היחסי שלא לצורכי עסק – יראו את קביעתו כשומה וינהגו על פיה כל עוד לא נקבע אחרת.
ב. לא קבע המנהל את החלק היחסי, ועיקר השימוש בנכס או השירות הוא לצורכי עסק רשאי העוסק לנכות שני שלישים ממס התשומות.
ג. לא קבע המנהל את החלק היחסי, ועיקר השימוש בנכס או בשירות הוא שלא לצורכי עסק רשאי העוסק לנכות רבע ממס התשומות.
ניכוי מס תשומות בגין רכישה או יבוא אופנוע
קטנועים ואופנועים אינם בגדר "רכב פרטי" כמשמעותו בתקנה 1 ולפיכך לא יחול בגינם האמור לעיל.
יחד עם זאת בהתחשב באופי השימוש המעורב באופנועים וקטנועים יש להחיל בגין רכישתם (לרבות יבואם או השכרתם) את הוראות תקנה 18 לתקנות מע"מ כלומר בשיעור יחסי, שהוא כיחס השימוש העסקי לכלל השימוש.
במילים אחרות, שימוש באופנוע אשר אינו ניתן לייחוס מסוים יזכה את העוסק בניכוי מס יחסי, כך שבמקרים בהם עיקר השימוש הוא לצורכי העסק (כגון שליחויות וכו') יוכר 2/3 ממס התשומות, בעוד שביתר המקרים יוכר ניכוי של 25% ממס התשומות.
במקביל, מכירת האופנוע בעתיד ע"י העוסק תחויב במס באופן יחסי למס התשומות שנוכה, כאמור בסעיף 31 (4) לחוק.
השכרת רכב פרטי
בהתאם להוראת פרשנות 1/2002 אם במסגרת עסקת ליסינג תפעולי ניתנים שירותי תחזוקה הבאים ניתן לנכות תשומות בגינן ובלבד שעלותן לא תעלה על 15% ממחיר עסקה כולל:
– תחזוקה שוטפת (טיפולים, החלפת שמנים, החלפת מצבר וכו').
– תיקונים מכניים שלא במסגרת אחריות יצרן/יבואן.
שירות נהגים..
ניכוי הוצאות לפינוי דייר מוגן
כללי מס הכנסה (ניכויים מסוימים לבעלי בתים המושכרים בשכירות מוגנת), התשל"ח-1977 מאפשרים לנכות דמי פינוי דייר מוגן, שהתגורר במושכר שרכשו כשהוא פנוי או שרכשו תפוס, והפינוי היה שלוש שנים מיום רכישתו.
תנאי בסיסי לסיווג הוצאות דמי הפינוי כהוצאה פירותית אצל בעל מושכר, שרכש את המושכר כשהוא תפוס, הוא תשלום דמי הפינוי לאחר תום שלוש שנים מיום רכישת הנכס. מי שרכש את המושכר כשהוא פנוי, ולאחר מכן השכירו בשכירות מוגנת, יכול לשלם דמי פינוי בשל פינוי הדייר המוגן בכל עת שיחפוץ .
דמי פינוי ששילם נישום בשל פינוי דייר מוגן ממושכר, שרכושו תפוס לפני שחלפו שלוש שנים מיום הרכישה, יותר לנכותם החל משנת המס שבה שולמו לפי שיעור הפחת המתאים למבנים (2%, 4% וכו'), ובלבד שאם התקבלו בשנה מסוימת דמי מפתח מהמושכר, ינוכו דמי הפינוי בשיעור הפחת מדמי המפתח תחילה .
הרציונל שבבסיס ההגבלה של התרת הניכוי ברכישת נכס תפוס בחלוף תקופה של שלוש שנים מיום רכישת הנכס ועד לתשלום דמי הפינוי הוא מניעת הרכישה של נכס ברכישה לשיעורין. המחוקק ראה צורך לעודד את התרת הקשר הכפוי, שבו מצויים גם בעל המושכר וגם הדייר המוגן, שמקורו בחוק אנכרוניסטי, שאינו עולה בקנה אחד עם היתרונות הכלכליים שהמחוקק חפץ ביקרם כיום.
הפסד עסקי שנוצר בשנה השוטפת ניתן לקיזוז מכל הכנסה באותה שנה של שני בני זוג במקרה של חישוב משותף. הפסד עסקי המועבר משנים קודמות יקוזז מהכנסות מעסק או ממשלח יד, לרבות מרווח הון מעסק. החל משנת 2007 ניתן לקזז הפסד מועבר מעסק שנוצר משנת 2007 לעומת הכנסה ממשכורת, בהתקיים תנאים כגון שהפסיק את התעסקותו וכו'. מאידך, הפסד מהשכרת בניין ניתן לקזז מהכנסות מאותו בניין בלבד בשנים הבאות, לרבות שבח, אם יימכר הבניין. ראו גם הוראות סעיף 8ב לפקודה, שמרחיבות מעט את אפשרות הקיזוז.
אם צפויות לחברה הכנסות מדמי שכירות בשנים הבאות, אשר לא ניתן לקזז מהן הפסדים מועברים מעסק, מומלץ במידת האפשר לגבותן עוד השנה כדי לקזז מהן את ההפסדים השוטפים
בהתאם לנוהלי רשות המסים, חברה המתכוונת לממש נכסי מקרקעין אשר יניבו שבח ריאלי בשנת המס הבאה, וברשותה נכסים אחרים המיועדים למכירה ומכירתם תניב הפסדי הון, מומלץ כי תממש את נכסי ההון הללו עד לתום שנת המס העכשווית; שכן, קיזוז הפסדי ההון משבח המקרקעין בשלב שומת מס שבח יהיה מורכב יותר.
הפסד הון ניתן לקיזוז מרווח הון בלבד. יתרת הפסד הון שלא קוזזה בשנת המס השוטפת ניתנת לקיזוז במשך שנות המס הבאות לאחר השנה שבה נוצר ההפסד. הפסד הון יקוזז תחילה מרווח הון ריאלי, ויתרת הפסד ההון שטרם קוזזה תקוזז ביחס של 1 ל-3.5 מן הסכום האינפלציוני.
"הפסדים על הנייר" כדאי להפוך להפסדים ממשיים, כדי לרשום אותם כהוצאה בשנת המס השוטפת, כגון:
א. "קבלנים מבצעים" שעלולים להפסיד בבנייה – כדאי שיזדרזו להשלמת 50% מההיקף הכולל של הבנייה, כדי שיוכר להם ההפסד לפי סעיף 8א(ב)(2) לפקודה.
ב. מי שמחזיק מלאי שערכו ירד – מוטב שימכור אותו ויממש את ההפסד (יש דעה שלפיה אין צורך לממש מלאי כדי להכיר בהפסד).
נישום שהוציא בשנת המס סכום לחילוף מכונות וציוד המשמשים בעסק, יותר לו ניכוי סכום השווה להוצאות שהוציא לרכישת המכונות והציוד הישנים בניכוי הפחת; או, לחלופין, הסכום שהוציא לרכישת המכונות והציוד החדשים – לפי הנמוך. המשמעות היא הפיכת הפסד הון להפסד עסקי (ראו סעיף 27 לפקודה).
המישור הפירותי
- הפסד שוטף של אדם מעסק או ממשלח יד, שאילו היה רווח היה נישום לפי הפקודה, ניתן לקזזו כנגד הכנסה חייבת של אותו אדם. הקיזוז מבוצע בשנה שבה נוצר ההפסד ושבה נוצר הרווח. כלומר, אין אפשרות שבשנה אחת יש רווח ובשנה לאחר מכן – הפסד, ויותר קיזוז. אין קיזוז אחורנית.
- היה ומבוצע חישוב נפרד לבני זוג, ניתן להעביר הפסד בין בני הזוג. החישוב בעצם יהפוך למאוחד, כך שלא יותר להעביר הפסד של אחד מבני הזוג לבן הזוג השני, אם לבן הזוג שלו יש הפסד קיימת גם הכנסה שממנה ניתן לקזז את ההפסד, לאור פסק הדין בן אליהו (עמ"ה 9025/06).
- במקרה שאי אפשר לקזז את ההפסד בשנה שבה נוצר, יועבר ההפסד לשנים הבאות. הפסד המועבר מעסק או ממשלח יד "נחות" מהפסד שוטף, כלומר – אי אפשר לקזז הפסד מועבר מכל מקור; הפסד מועבר אפשר לקזזו מול הכנסה חייבת מעסק או ממשלח יד, לרבות רווח הון בעסק או במשלח יד.
אפשר לקזז הפסד מועבר מעסק או ממשלח יד שנוצר משנת 2007 ואילך אף מול הכנסה משכר (שמקור חיובה הוא סעיף 2(2) לפקודה), בהתקיים התנאים להלן:
א. לאותו אדם לא הייתה הכנסה מעסק או ממשלח יד בשנת הקיזוז.
ב. אותו אדם חדל לעסוק בעסק או במשלח יד שיצרו את ההפסד המועבר.
ג. מקור ההפסד המועבר אינו מחברת בית, מחברה משפחתית או מחברה שקופה.
- לעניין נושא קיזוז הפסדים, "הכנסה חייבת" ו"רווח הון" כוללים שבח מקרקעין.
- למרות הוראות סעיף 28(א) לפקודה שדן בקיזוז הפסד שוטף, והוראות סעיף 28(ב) לפקודה שדן בקיזוז הפסד מועבר, הנישום יכול לבקש שלא לקזז הפסד, שוטף או מועבר, מול סכום אינפלציוני או כנגד רווח הון, ריבית או דיווידנד, אם שיעור המס החל עליהם אינו עולה על 25%.
סעיף 28(ח) לפקודה קובע שהפסד שהיה לאדם מהשכרת בניין, אפשר לקזזו כנגד הכנסתו מאותו בניין בשנים הבאות. בשנת המס השוטפת ניתן לקזז את ההפסד כנגד הכנסה מכל בנין אחר.
סעיף 29 לפקודה דן בקיזוז הפסדים שנוצרו מחוץ לישראל. במרבית המקרים הקיזוז יהיה רק כנגד הכנסות מחוץ לישראל, ורק במקרים מסוימים יותר קיזוז גם כנגד הכנסות בישראל.
סעיף 92 לפקודה דן בקיזוז הפסד הון.
- הפסד משבח כמוהו כהפסד הון לעניין קיזוז ההפסד, כך נקבע בסעיף 92(א)(1) לפקודה.
- הפסד מנכס מחוץ לישראל יקוזז תחילה מול רווח מנכס שמחוץ לישראל. אם אין רווח על נכס מחוץ לישראל, יקוזז ההפסד מול רווח מנכס בישראל. הכלל הזה נכון לגבי הפסד שוטף והפסד מועבר.
- הפסד הון שוטף במכירת נייר ערך, אפשר לקזזו (בתנאים מסוימים) אף מ:
- הכנסה מריבית או מדיווידנד ששולמו בשל אותו נייר ערך. בפס"ד סקמסקי / גרינפלד נקבע כי הפסד הון שמקורו בחו"ל יקוזז לא רק כנגדר רווח הון שמקורו בחו"ל אלא גם כנגד ריבית / דיבידנד שמקורם בחו"ל ורק יתרה לאחר קיזוז כנגד הכנסות חו"ל ניתנת לקיזוז כנגד רווח הון / ריבית / דיבידנד בישראל. כלומר יש לנצל הפסד שמקורו בחו"ל כנגד הכנסות חו"ל לפני ש יתרת הפסד "מיובאת לישראל.
- הכנסה מריבית או מדיווידנד ששולמו בשל נייר ערך אחר, ששיעור המס החל על הריבית או על הדיווידנד שקיבל אותו אדם אינו עולה על שיעור מס חברות (לגבי חברה) או 25% (לגבי יחיד).
משמע, אפשר לקזז הפסד שוטף ממכירת נייר ערך אף מול דיווידנד וריבית מניירות ערך. ואולם, מאחר שהחל משנת 2012 משיכת דיווידנד על ידי בעל שליטה מחברה בבעלותו חייבת במס בשיעור 30% – לא ניתן לקזז הפסד הון כנגד דיווידנד זה.
חשוב לזכור כי הפסד הון ממכירת נייר ערך הוא אף במקרה של נייר ערך זר. כך עולה מהגדרת "נייר ערך" בסעיף 88 לפקודה.
נספח ג' לדוח השנתי לגבי רווחים מניירות ערך מכיל טבלאות עזר לביצוע קיזוז הפסדי הון מריבית ודיווידנד כאמור..
רצוי להקדים ולסכם טיפול בחובות בעייתיים, דהיינו: לקבוע את סכום ההפחתה כפי שמוסכם עם החייב ולזקוף אותו בחשבונות או להביא לסיום הליכי גבייה או פשרה. דבר זה יקל את תביעת ההוצאה לצורכי מס. מצוין בזה כי חובות אבודים מוכרים כהוצאה רק אם מוכח להנחת דעתו של פקיד השומה כי נעשו כל המאמצים לגבותם. לפיכך, רצוי להיערך לביצוע פעולות לגביית החובות, כגון פנייה חוזרת לחייבים, פנייה לעורכי דין, הגשת תביעות משפטיות וכו'.
את ההנחיות העיקריות כפי שהובאו בחוזר מס הכנסה, המבטאות את עמדת רשות המסים בנושא הנדון, אפשר לסכם כלהלן:
א. חוב אבוד יוכר רק אם הוא עסקי.
ב. החוב בלתי אפשרי לגבייה (למשל, החייב פשט את הרגל או שהוא חברה בפירוק).
ג. חייב להתקיים התנאי, שליום המאזן הגיע מועד פירעון החוב. אם מועד פירעון החוב הוא לאחר תאריך המאזן והחייב עדיין פעיל, לא קיים חוב אבוד, גם אם לאחר מכן כאשר הגיע מועד הפירעון החייב פשט את הרגל. המצב שונה אם מועד הפירעון הוא לאחר תאריך המאזן, ולתאריך המאזן ידוע שכבר לא יהיה אפשר לגבות את החוב (למשל, מכיוון שהחייב פשט את הרגל), יהיה אפשר להכיר בחוב כחוב אבוד.
ד. ויתור על חוב עסקי של חברה-אם, עליו מוותרת חברה-אם זו לחברה-הבת שלה, לא יוכר כחוב אבוד. החברה-האם צריכה להראות כי התאמצה לגבות את החוב.
מומלץ להיערך ולפעול לאיסוף ההוכחות אשר מראות את פעולת גבייתם של החובות, לרבות פנייה אל עורכי דין ואף הגשת תביעה משפטית. בגבייה חלקית של חובות ובהסכם פשרה על היתרה שלא נגבתה, יש צורך לשכנע את פקיד השומה כי לפני ההסכם נעשו כל המאמצים לגביית החוב במלואו.
חובות אבודים – אלה הם חובות של לקוחות שאינם יכולים לעמוד בתשלום חובותיהם. באלה – מוטב להגיע להסכם עם החייב עד 31 בדצמבר, או עד מועד עריכת הדוחות הכספיים, כדי שהחוב האבוד או המסופק יותר לניכוי בשנת המס העכשווית ולא בשנה הבאה.
לשם כך רצוי להוציא תעודת זיכוי לחייב ולקבל ממנו אישור על קבלתה.
יש גם אפשרות להמחות חובות רעים לחברת גבייה ולנכות את ההפרש בין סך החוב לבין הסכום שיתקבל בעבורו כהוצאה לצורכי מס.
אם מימש צד ג' את הערבות שנתנה החברה, תוכל החברה, בהתאם לעמדת נציבות מס הכנסה, לבקש להכיר בהפסד הון רק אם היא תוכיח כי החייב, שחובו שולם, הוא חדל פירעון לחלוטין, וכי אין הוא יכול לפרוע את הערבות, כולה או מקצתה. הוכחה כאמור היא כי החייב הפסיק את פעילותו, וכי הליכי הפירוק הסתיימו.
לפיכך, מומלץ לפעול במידת האפשר כדי לסיים את הליכי הפירוק ולגבש את הפסד ההון.
מצוין בזה כי עצם הדרישה להכיר בחוב כהוצאה אינה מונעת מבעל עסק מלהכחישו בבית המשפט. מומלץ גם כאן לנסות לגבש פשרה עוד לפני תום שנת המס, כדי ליהנות לפחות מסכום הפשרה כהוצאה.
אם תלויות ועומדות נגד העסק תביעות כספיות מגורמים שונים, בגין אירועים הקשורים למהלך העסקים הרגיל (כמו תביעה משפטית של לקוח בגין פגם במוצר או איחור באספקה), אפשר לדרוש להכיר בסכום התביעה או בחלק ממנו כהוצאה. התנאים לכך הם: ידוע בוודאות כי החוב ישולם; יש אומדן מבוסס ביחס לסכום החוב; ואי הכללת החוב בין הוצאות העסק תגרום לעיוות התוצאה העסקית.
ההוצאות בגין הפרשה לחוב תלוי ייבחנו לפי העקרונות שהתגבשו בפסיקה, כמפורט להלן:
א. ההפרשה נדרשת לפי מבחנים חשבונאיים.
ב. אפשר לאמוד את ההוצאה.
ג. ההוצאה תהפוך לחוב מוחלט בעתיד בדרגת ודאות גבוהה.
יש לציין שגם אם החברה מתנגדת לחוב התלוי, ותובעים ממנה לשלם חוב זה, אין זה מונע ממנה את ניכוי ההפרשה כהוצאה.
יש לבדוק אם ההכנסות כוללות רכיב בגין אחריות טיב. אפשר ליצור הפרשה לאחריות טיב שתקטין את הכנסות השנה רק אם ניתן לאמוד את ההוצאה העתידית על בסיס סביר, כגון: חישוב לפי ניסיון העבר או לפי בסיס אחר, וכן חייב להתקיים תנאי של התחייבות כלפי צד ג' (להבדיל מ"התחייבות פנימית" של החברה כלפי עצמה).
כמו כן נקבע בפסיקה כי פקיד השומה רשאי לבדוק את נחיצותה של ההפרשה בעת הדיון על השומות.
הוצאה ששולמה לתושב חוץ במהלך השנה, המהווה בידו הכנסה שיש לנכות ממנה מס במקור, יותר לנכותה בשנה השוטפת, אם היא מתייחסת לשנת המס, והמס נוכה מהכנסתו של תושב החוץ לא יאוחר מתום שלושה חודשים מתום השנה, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מתום שנת המס ועד מועד הניכוי מהעברת תשלום ההוצאה.
יש תשלומים לתושבי חוץ שאינם נחשבים בישראל להכנסה; ולכן העברת התשלומים הללו אליהם פטורה ממס. לדוגמה: דמי ניהול ודמי ייעוץ שמקבל תושב חוץ על ניהול ועל ייעוץ שנתן, כאשר העבודה בוצעה מחוץ לישראל, ועד לסכום של 250,000 דולר בשנה.
כדאי להכין לפקיד השומה רשימת עובדים ישראלים (כולל עובדים לרגל אירועים אישיים) שקיבלו מתנות. תקנות מס הכנסה מאפשרות ניכוי הוצאות על מתנות, אשר ניתנו במסגרת העיסוק ולשם ייצור הכנסות, בשיעור של 220 ש"ח לשנה בשנת המס 2022.
הרשימה צריכה להיות נכונה, וצריך שיהיה יחס סביר בין עלות המתנה לבין היקף העסקים המתנהלים עם אותו לקוח.
בפסק הדין בעניין עמ"ה 156/96 נקבע כי יש לראות בארוחות לעובדים בבחינת טובות הנאה שקיבלו עובדי המערערת מידיה בשווה כסף. בתור שכאלה, יש לראותן בבחינת הכנסת עבודה אצל העובדים, ולזקוף את שוויין במלואו להכנסת העובדים, לפי סעיף 2(2) לפקודה. הנושא מקבל יתר חיזוק לאור ביטול ההכרה בהוצאות אש"ל כהוצאה מוכרת החל משנת 2011. כנ"ל באשר לאפשרות קיזוז מס התשומות מחד גיסא, וחיוב העובדים במס עסקאות מאידך גיסא.
בעסק המנהל את חשבונותיו על בסיס מזומן, ניכויים משכר יש לשלם עד 31 בדצמבר. בעסק שאינו עובד על בסיס מזומן אפשר לפצל את הדיווח בין בעלי השליטה לבין יתר העובדים בשני טופסי 102, ובעבור יתר העובדים – לשלם כרגיל.
אם לעובדים מגיעים ימי חופשה או דמי הבראה והם מעוניינים לפדות אותם, והנישום מעוניין להקטין את ההכנסות באותה שנה מכל סיבה שהיא, יש לבצע את התשלומים בחודש דצמבר.
בחברות פרטיות רצוי לבחון מחדש את שיעור המשכורות של בעלי השליטה. יש מקרים שבהם נזקפת המשכורת אמנם לזכותם של בעלי השליטה, ומשולמים עליה מס ודמי ביטוח לאומי, אך בפועל העסק אינו מסוגל לשלמה. יש מקרים שהרווח נמוך וייווצר הפסד או שלא ניתן לקזז את המקדמות ששולמו בשל הוצאות עודפות. יש מקרים שהמקדמות הוקטנו והרווח גדל מהמשוער. הגדלת המשכורת היא אפשרות להקטנת הרווח ולאי חיוב בריבית ובהפרשי הצמדה, לפי סעיף 190(א)(2) לפקודה.
אם התוצאות העסקיות הן שליליות – אין טעם בזקיפת משכורות גבוהות לבעלי השליטה. מצד שני, יש חברות פרטיות שביטלו בזמנן מקדמות מס, בטענה שכל רווחיהן מחולקים כשכר למנהלים. כדאי לבדוק אם זהו המצב בפועל.
כל שכר אשר משולם לבעל שליטה בגין השנה השוטפת, ואשר ניכויי המס בגינו ישולמו עד תום שלושה חודשים מתום השנה, יוכר כהוצאה, בתנאי שניכויי המס ישולמו עד תום אותם שלושה חודשים בצירוף הפרשי הצמדה. אפשר לרשום ולשלם מענקים לעובדים ולקרובים שאינם בעלי מניות גם בשנת המס הבאה, עד למועד עריכת הדוחות השנתיים.
נסיעות לחו"ל
הזמנות לתערוכות, לקונגרסים ולהשתתפות בהשתלמויות ובירידים, וכן כל מסמך המעיד כי הנסיעה לחו"ל הייתה לצורך עסקים – כדאי לשמור. כך גם מסמכים המעידים על יעדי הנסיעה ומועדי הנסיעה, יומן פגישות והתעניינות במוצרים, מסמכי משא ומתן עם יצרנים וספקים בחו"ל, או כל מסמך התקשרות הכרוך בחו"ל.
רצוי גם לשמור על כל הקבלות בגין הוצאות שונות הכרוכות בנסיעה לחו"ל. אסמכתות אלה ישכנעו את פקיד השומה שההוצאות היו עסקיות.
לפי התקנות יוכרו ההוצאות הבאות הכרוכות בנסיעה לחו"ל בשנת 2022:
אם הטיסה היא במחלקת תיירים – 100% ממחיר הכרטיס; אם הטיסה היא במחלקת עסקים או במחלקה ראשונה – 100% ממחיר כרטיס טיסה במחלקת עסקים באותה טיסה.
מי שטס במחלקה ראשונה רצוי שיצטייד באישור על מחיר הטיסה במחלקת עסקים.
בנסיעה שכללה עד 90 לינות: בעבור שבע לינות ראשונות – כל הוצאות הלינה לפי קבלות או 313 דולר ללינה, לפי הנמוך ביניהם.
בעבור שאר הלינות: עד 137 דולר ללינה – לפי קבלות; מעל 137 דולר ללינה – 75% לפי קבלות, אך לא פחות מ-137 דולר ללינה ולא יותר מ-235 דולר..
בנסיעה שכללה יותר מ-90 לינות – לפי קבלות, אך לא יותר מ-137 דולר ללינה.
שתי נסיעות או יותר, שלא הייתה ביניהן שהייה רצופה בישראל של 14 יום לפחות, ייחשבו לנסיעה אחת (רק בנסיעה של למעלה מ-90 לינות).
סכום ההוצאות שיוכר: עד 69 דולר ליום. לפי הבהרות נציבות מס הכנסה, סכום ההוצאה כולל גם הוצאות הפעלת הרכב, כגון לדלק ולחנייה.
אם נדרשו הוצאות לינה – יוכרו הוצאות אלה עד 88 דולר ליום; אם לא נדרשו הוצאות לינה – יוכרו הוצאות אלה עד 147 דולר ליום.
ה. שכר לימוד
בשהות של יותר מעשרה חודשים בחו"ל יוכרו הוצאות שכר לימוד עד גובה 784 דולר לחודש לכל ילד.
קיימת רשימת מדינות בהן ניתן להגדיל ב-25% את הוצאות הלינה וההוצאות האחרות.
מותרים בניכוי 80% מההוצאות שהוציא הנישום לכיבוד קל במקום העיסוק שלו, דהיינו: המקום שבו הנישום מנהל דרך קבע את עיסוקו. יתרת 20% מההוצאות לא תותר בניכוי, ויחולו עליה הוראות בדבר מקדמות בשל הוצאות עודפות. כ"כיבוד קל" ייחשבו משקאות קרים ומשקאות חמים, עוגיות וכיו"ב פריטי מזון קלים וכן פירות וירקות הניתנים לאורח, המבקר במקום העיסוק לצורכי פעילותו של הנישום, וכן לעובדים. הוצאות אחרות למזון ולמשקה לא ייכללו בגדר "כיבוד" (לדוגמה: ארוחה עסקית הניתנת לאורח).
יצוין כי לא מותר ניכוי הוצאות בשל אירוח בארץ, למעט ניכוי הוצאה סבירה לאירוח אדם מחו"ל (תקנה 3 לתקנות).
ניכוי הוצאות לינה וארוחת בוקר בארץ
יותרו בניכוי הוצאות לינה שהוצאו בייצור הכנסה, בשל לינה במרחק של 100 ק"מ ויותר ממקום העיסוק או ממקום המגורים, או לינה במקום קרוב יותר שפקיד השומה אישר. יש תקרה לסכומים המותרים בניכוי.
התקרה היא לגבי לינה בחו"ל, החל מהלינה השמינית ואילך, כשהיא מתורגמת לשקלים לפי השער היציג הידוע במועד הלינה. נכון לשנת 2022 סכומי התקרה הם כלהלן
- לינה שעלותה נמוכה מ-137 דולר – מלוא הסכום.
- לינה שעלותה גבוהה מ-137 דולר – 75% מהסכום, אך לא פחות מ-137 דולר ולא יותר מ-235 דולר.
הוצאות לארוחת בוקר הכלולה במחיר לינה יותרו בניכוי אם הלינה מותרת בניכוי כאמור.
האמור אינו חל על לינה הנדרשת לצורך השתתפות בכנס בתחום עיסוקו של הנישום, ועל כך חלים כללי ניכוי ההוצאות על פי סעיף 17 לפקודה ואילך.
מועד הפירעון האחרון של תשלום דמי ביטוח לאומי לעצמאיים הוא עד 15 לינואר. למרות זאת, רצוי ומומלץ להקדים ולשלם את הסכומים, אשר חובה לשלמם, עוד בשנת המס השוטפת, ולקבל אישור על כך. בלי האישור לא יוכרו התשלומים בידי פקיד השומה.
לפי פקודת מס הכנסה, 52% מדמי הביטוח הלאומי מותרים בניכוי מהכנסה החייבת במס.
מומלץ להסדיר את תשלום חובות דמי הביטוח הלאומי בהקדם האפשרי, ולא לחכות עד היום האחרון של שנת המס. מבוטחים שהכנסתם גדלה בשנת המס, והיא מעבר לסכום שלפיו הם משלמים דמי ביטוח, רצוי שיגדילו את התשלום השנה, כדי לקבל את הניכוי ממס הכנסה עוד בשנה זו.
שלא כרשויות המסים, הזוקפות לזכות החשבון כל תשלום המשולם – המוסד לביטוח לאומי זוקף אותו לאחר שייקלט החיוב במחשב.
אפשר להסדיר את חובות העבר באמצעות פנייה אל המל"ל לפני שייווצר בו לחץ ועומס בעבודה (מומלץ שבוע לפני תום השנה), כדי שתשלומים אלה ייקלטו במחשב.
נשים העובדות בעסקי בעליהן נחשבות ל"אישה עוזרת". הן משלמות דמי ביטוח לאומי כעצמאיות.
אם פקיד השומה השתכנע שהאישה עובדת ביגיעה אישית בעסק שההכנסה ממנו נזקפת לבעל, יותרו דמי הביטוח הלאומי בניכוי כתוספת לניכוי שמקבל הבעל על דמי הביטוח הלאומי שהוא משלם בעבור עצמו.
אם פקיד השומה השתכנע שהאישה עובדת ביגיעה אישית בעסק שההכנסה ממנו נזקפת לבעל, יותרו דמי הביטוח הלאומי בניכוי כתוספת לניכוי שמקבל הבעל על דמי הביטוח הלאומי שהוא משלם בעבור עצמו
את סך ההתחייבויות לתשלום פיצויים, תגמולים ודמי חופשה, כולל לבעלי שליטה בחברה, מוטב לשלם עד סך התקרות המותרות לפני תום שנת המס. פיצויים ותגמולים שלא ייפרעו השנה, לא יותרו לניכוי בשנת המס העכשווית. מי שלא מדווח בשיטת המזומנים, יכול לנכות כהוצאה תשלומים סדירים לקופ"ג בקשר לפיצויים, לתגמולים ולקצבה בעבור חודש דצמבר, בתנאי שהם ייפרעו עד סוף חודש ינואר העוקב.
יש לערוך את חישוב הסכומים הדרושים לכיסוי התחייבות לפיצויי פרישה של העובדים. הסכומים יותרו לניכוי רק אם הופקדו עד תום שנת המס ובהתאם לכללים בקופה לפיצויים מאושרת.
תשלום פער שוטף בקופ"ג לפיצויים אפשרי עד יום 31 בדצמבר, באישור מנהל רשות המסים בישראל
הפרשה על הכנסה משכר המהווה בסיס לפנסיה
החל משנת 2008 חלה חובה על כל מעביד לדאוג לכל עובד שאין לו "הסדר פנסיוני מטיב", שיפקיד בעבורו לביטוח פנסיוני מקיף באמצעות הפקדת עובד ומעביד.
הפקדות עובד ומעביד – כל אחד – עלו בהדרגה והגיעו ל-18.5% בשנת 2022 (6% חלק העובד, 6.5% חלק מעסיק לקצבה ו-6% חלק מעסיק לפיצויים).
ההפקדה אמורה להיות על השכר המשולם לעובד, או על השכר הממוצע במשק, הנמוך מביניהם.
פירוט ראו בצו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק המדינה על פי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957.
הטבות מס בגין הפקדות בקופת גמל לקצבה בשנת המס 2022
תיקון מס' 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (חוק קופות הגמל) הגדיר החל משנת 2008 שני סוגי קופות בלבד: קופה משלמת לקצבה וקופה שאינה משלמת לקצבה. לפיכך הפכו קופות הגמל ההוניות לקופת גמל לא משלמת.
קופת גמל לא משלמת היא קופת גמל לכל דבר, פרט לכך שבמועד הפרישה הכספים שנצברו בה לא יימשכו כקצבה באמצעותה, אלא באמצעות קופת גמל אחרת – משלמת לקצבה – שאליה יועברו הכספים שנצברו כדי שתשלם קצבה לפורש.
בכך התבטל למעשה מסלול התגמולים ההוניים.
החוק אינו מאפשר למשוך כספים שנצברו באופן חד-פעמי (הוני). עם זאת, בהגיע העמית לגיל פרישה חובה, יוכל להוון חלק מכספי הצבירה כחוק. זאת, אם יוכיח הפורש שמובטח לו סכום קצבה מזערי בסך כ 4,600 ש"ח (שיעודכן בכל שנה לפי שיעור עליית המדד), וכפוף להסדרי ההיוון הקבועים בתקנון הקופה.
משיכת הכספים באופן חד-פעמי על ידי מי שאינו עומד בתנאים האמורים (גיל, הוכחת קצבת מינימום), מהווה "משיכה שלא כדין", שחייבת במס מינימלי בשיעור 35% (עד לגובה המס השולי – הגבוה מביניהם), על פי סעיף 87 לפקודה.
הזיכוי בגין הפקדה בכל סוגי הקופות עומד לכן על 35%.
חובת הפרשה לקופת גמל לקצבה לעצמאים
החל בשנת 2017 חלה חובת הפרשה לקצבה לעצמאים. סכום הפרשת חובה מחושב בשתי מדרגות:
עד חצי השכר הממוצע – 4.45%
בין חצי השכר הממוצע ועד השכר הממוצע (או הכנסה בפועל, כנמוך) – 12.55%
כל זאת בניכוי הפרשה במעמד שכיר (עובד ומעסיק). חייבים להפריש כל העצמאים עד גיל 60 (מי שביום 1/1/2017 היה בן 55 ומעלה – פטור מחוברת הפרשה). מי שפתח עסק בחצי השני של השנה פטור מהפרשה עבור אותה שנה. החל בשנת 2018 יוטל קנס בגין אי הפרשה (למעט מי שמרוויח פחות משכר מינימום). בתנאים מסוימים ניתן למשוך כספי קצבה לאחר סגירת עסק (כמובן, משיכה תקטין קצבה של עצמאי בגיל הפרישה).
ניכויים וזיכויים – שכירים ועצמאים
הטבות מס בגין הפקדות לקופת גמל לקצבה בשנת המס 2022
רו"ח אליק גנדלמן
בעל שליטה
על פי סעיף 32(9)(א)(2) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), מוגבל סכום ההפרשה לפיצויים בעבור חבר (כהגדרתו בסעיף) המוכרת לחברה בשנת המס (בשנת 2022 – 8.33%, אך לא יותר מ-12,640 ש"ח בשנה). החל בשנת 2012 תנאי ההפרשה לקופת גמל לקצבה בעבור בעל שליטה זהים לאלה של עובדים רגילים.
"חבר" – בעל שליטה שיש לו לבדו או יחד עם בן-זוגו, או שיש לבן-זוגו, במישרין או בעקיפין, לפחות 5% מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה או מהזכות להחזיק או לרכוש כל אחד מאלה או מהזכות לקבל רווחים; ובלבד שלא יובאו בחשבון לעניין זה זכויותיו של בן-זוג שנרכשו לפני הנישואין או שנתקבלו בירושה;
סוגי העמיתים
מלבד ההבחנה הבסיסית בין עמית שכיר (שמעבידו מפקיד בעבורו לקופ"ג) ועמית עצמאי (שייתכן שהוא שכיר, אולם המעביד אינו מפקיד בעבורו לקופ"ג, והעובד מפקיד בעבור עצמו בקופ"ג), ישנה הבחנה בין עמית מוטב לעמית שאינו עמית מוטב.
בשנת המס 2022 עמית מוטב הוא כל עמית שנעשתה בעבורו הפקדה לקופת גמל לקצבה בסכום שלא פחת מ-16% מהשכר הממוצע במשק.
השכר הממוצע במשק בשנת 2022 – 10,551 ש"ח לחודש.
בחישוב שנתי: 20,258 ש"ח = 16% X 12 x 10,551
חובת הפרשה לקופת גמל לקצבה לעצמאים
החל בשנת 2017 מחויבים עצמאים להפריש לעצמם לקופת גמל לקצבה לפי השיעורים הבאים:
עד חצי השכר הממוצע – 4.45%
בין חצי השכר הממוצע עד השכר הממוצע – 12.55%
לפיכך סכום ההפקדה חובה המרבי (למי שמרוויח שכר ממוצע ומעלה) בשנת 2022 – 10,762 ש"ח. אין חובה להפריש מעל השכר הממוצע (בשנת 2022 – X 12 = 126,612 10,551 )
אם העצמאי הוא גם שכיר, מסכום ההפרשה חובה המחושב לפי הנוסחה שלעיל מנכים הפרשה במעמד שכיר (חלק העובד וחלק המעסיק).
חובת ההפרשה לקופת גמל לקצבה היא לעצמאים עד גיל 60 (בהוראת מעבר מ-2017 נקבע כי עצמאי שהיה בן 55 ב-1/1/2017 פטור מחובת הפרשה לקופת גמל לקצבה).
מי שפתח תיק עצמאי במחצית השנייה של השנה (החל מיום 1 ביולי) אינו חייב להפקיד בגין אותה שנה.
החל משנת 2018 יוטל קנס בסך של 500 ש"ח בגין אי הפרשה לקופת גמל לקצבה למעט בעלי הכנסה הנמוכה משכר המינימום.
ניכויים וזיכויים – שכירים ועצמאים
ניכוי בגין הפקדה לקופות גמל לקצבה– סעיף 47 לפקודה
עמית מוטב יוכל ליהנות מניכוי בגין הפקדות ששילמו הוא או בן זוגו לקופת גמל לקצבה לטובת העמית המוטב, וכמו כן בגין סכומים ששילם לטובת ילדו, שגילו בשנת המס 18 שנים ומעלה.
עמית שאינו עמית מוטב ייהנה מניכוי (בהתקיים תנאים מסוימים) בגין ההפקדות שלו או של בן זוגו בלבד לטובת אחד מהם (כלומר ניתן להעביר הפקדה בין בני זוג, בהתקיים תנאים מסוימים).
- הניכוי לעמית מוטב
פרמיה לניכוי – סעיף 47(ב1) לפקודה:
רובד ראשון
ניכוי בשיעור 11% מהכנסה עד 106,800 ש"ח לשנה (8,900 ש"ח לחודש) בניכוי הכנסה מבוטחת.
רובד שני
7% מ"הכנסה נוספת" שהיא הנמוכה מבין:
סך ההכנסה החייבת שאינה הכנסה מבוטחת עד לסכום של 106,800 ש"ח לשנה.
סך ההכנסה החייבת עד לסכום של 267,000 ש"ח לשנה, בניכוי הכנסה מבוטחת או 106,800 ש"ח, לפי הגבוה ביניהם.
ברובד השני ניתן לקבל ניכוי רק על תשלומים העולים על סכום של 20,258 ש"ח (סכום ההפקדה הדרוש כדי להיות עמית מוטב).
אם הסכומים ששולמו עולים על 12% מההכנסה הנוספת, בשל החלק העולה על 12% יותר ניכוי נוסף של עד 4%. ניכוי מרבי ברובד השני – 11%.
אם השכר המבוטח עולה על 22,250 ש"ח לחודש (267,000 ש"ח בשנה) – לא מגיע ניכוי על הפקדה במעמד עצמאי.
סכום ההפקדה המרבי לצורך ניכוי לעמית מוטב בעל הכנסה של 213,600 ש"ח ומעלה:
(12X10,551 + 106,800)X16% = 37,346
- הניכוי לעמית שאינו עמית מוטב – סעיף 47(ב)
עצמאי ללא הכנסת עבודה
הסכום ששולם, אך לא יותר מ-7% מהכנסה שאינה הכנסת עבודה, עד תקרה של 151,200 ש"ח.
אם הסכומים ששולמו עולים על 12% מההכנסה, בשל החלק העולה על 12% יותר ניכוי נוסף של עד 4% (ניכוי מרבי 11% מתקרה של 151,200 ש"ח = 16,632 ש"ח).
לשכיר ו/או עצמאי הניכוי לא יעלה על:
- הסכום ששולם, אך לא יותר מ-7% מהכנסה עסקית, עד תקרה של 151,200 ש"ח בניכוי הכנסה מבוטחת, או 106,800 ש"ח, לפי הנמוך. אם הסכומים ששולמו עולים על 12% מההכנסה, בשל החלק העולה על 12% יותר ניכוי נוסף של עד 4%.
- הנמוך מבין:
- 5% ממשכורת לא מבוטחת עד תקרה של 106,800 ש"ח.
2.. 5% מהכנסה חייבת ממשכורת עד תקרה של 267,000 ש"ח לשנה בניכוי הכנסה מבוטחת.
עמית שאינו עמית מוטב, אשר ביום 01/01/2022 או לפני כן מלאו לו 50, זכאי לניכוי בשיעורים מוגדלים כפוף לתקרות.
אם השכר המבוטח עולה על 22,250 ש"ח לחודש (267,000 ש"ח בשנה) – לא מגיע ניכוי.
זיכוי בגין הפקדה לקופת גמל לקצבה- סעיף 45א
עמית מוטב יכול לקבל זיכוי בגין הפקדה בקופ"ג לקצבה גם בעבור ילדו, אם ילדו מעל גיל 18.
כל העמיתים יכולים לקבל זיכוי גם בגין הפקדה בעבור בן זוג.
הזיכוי ניתן רק מהחלק שלא ניתן זיכוי בגינו למישהו אחר.
עמית מוטב – סעיף 45א(ה)
הגבוה מבין:
- 2,076 ש"ח.
- הנמוך מבין:
סכומים שהופקדו
או
א. אם לא הייתה לעמית הכנסה מבוטחת, 5% מן ההכנסה עד תקרה של 213,600 ש"ח.
ב. אם הייתה לעמית הכנסה מבוטחת, אזי סיכום של:
- 7% מהכנסתו המזכה שהיא הכנסה המבוטחת עד למקסימום של 106,800 ש"ח.
- 5% מהכנסתו שאינה הכנסה מבוטחת, עד לסכום של 213,600 ש"ח, בניכוי סכום של 106,800 ש"ח, או סכום הכנסתו המבוטחת כנמוך, בתנאי שהייתה הפקדה באופן עצמאי (כעמית עצמאי).
גובה הזיכוי – 35%.
- עמית שאינו מוטב – סעיף 45א(ד)
הגבוה מבין:
- 2,076 ש"ח.
- הנמוך מבין:
סכומים שהופקדו
או
א. בגין הפקדה כעמית עצמאי שאינו גם שכיר – 5% עד לתקרה של 151,200 ש"ח לשנה.
ב. עצמאי שהוא גם שכיר – 7% מהכנסת עבודה עד תקרה של 106,800 ש"ח והכנסה מעסק עד 151,200 ש"ח בניכוי 106,800 ש"ח או הכנסת עבודה – כנמוך.
- גובה הזיכוי – 35%.
- זיכוי נוסף – סעיף 45א(ו)
ניתן לקבל זיכוי נוסף על פי סעיף 45א(ו). הזיכוי ניתן רק בגין הכנסה מעסק או משלח יד ורק במקרה שלא נדרש ניכוי בגין ביטוח אובדן כושר עבודה. זיכוי יינתן בגין הפרשה נוספת, דהיינו מעל הפרשה שבגינה קיבל זיכוי לפי סעיפים קודמים. תקרת ההפרשה לזיכוי – 0.5% מהכנסה עסקית (עד 213,600 ש"ח בשנה) בניכוי ההכנסה המבוטחת. שיעור זיכוי – 35%. לא ניתן להעביר הפקדה לבן/ בת זוג לצורך זיכוי לפי סעיף זה.
זיכוי בעד סכומים ששולמו לביטוח חיים ובעד ביטוח שאירים
הזיכוי לעמית מוטב
הזיכוי בגין ביטוח חיים מוגבל ל-5% מהכנסה חייבת, כפוף לתקרה של:
- 213,600 ש"ח לעצמאי
- סכום הכנסה מבוטחת עד 106,800 ש"ח והכנסה לא מבוטחת עד 213,300 ש"ח בניכוי 106,800 ש"ח או הכנסה מבוטחת, לפי הנמוך.
- הזיכוי בגין תשלום לביטוח קצבת שאירים לא יעלה על 1.5% מההכנסה המזכה.
הזיכוי לעמית שאינו עמית מוטב
לגבי מי שלא הייתה לו הכנסת עבודה, הזיכוי בגין תשלומים עבור ביטוח חיים מוגבל ל-5% מההכנסה המזכה, כפוף לתקרה של 151,200 ש"ח. הזיכוי בגין תשלום לביטוח קצבת שאירים לא יעלה על 1.5% מההכנסה המזכה.
לגבי מי שהייתה לו הכנסת עבודה, הזיכוי בגין תשלומים עבור ביטוח חיים מוגבל ל-7% מהכנסת עבודה עד 106,800 ש"ח בתוספת הכנסה עסקית עד 151,200 ש"ח בניכוי הכנסת עבודה או 106,800 לפי הנמוך. הזיכוי בגין תשלום לביטוח קצבת שאירים לא יעלה על 1.5% מההכנסה המזכה.
הסכום הכולל לביטוח חיים וקצבת שאירים לא יעלה על 5% מההכנסה המזכה.
גובה הזיכוי בגין ביטוח חיים – 25%.
גובה הזיכוי בגין ביטוח קצבת שאירים – 35%.
זיכוי לפי סעיף 45א ניתן על הפקדה לגמל או לביטוח חיים, כלומר אם נוצל מלוא הזיכוי בגין הפקדה לגמל לא ניתן לקבל זיכוי גם בגין הפקדה לביטוח חיים. אם הופקד גם לגמל וגם לביטוח חיים עדיף לנצל קודם את הזיכוי בגין גמל שמקנה זיכוי בגובה 35%. יתרת התקרה תנוצל לזיכוי ביטוח חיים שמקנה זיכוי בגובה 25%.
ביטוח מפני אובדן כושר עבודה
מדיניות רשות המסים בדבר התרת ניכוי בגין פרמיה המשולמת לתוכנית ביטוח מפני אובדן כושר עבודה לשכיר שמעבידו אינו רוכש אותה בעבורו, היא כדלקמן:
א. עובד שכיר, שמעבידו אינו רוכש בעבורו פוליסה בגין אובדן כושר עבודה רשאי ליהנות מהטבת מס בגין פרמיות ששילם לפוליסה כאמור.
ב. הטבת המס היא התרת הוצאה בניכוי בשיעור של עד 3.5% ממשכורתו (שאינה מבוטחת, כאמור בסעיף א' לעיל), תקרת המשכורת לצורך הפקדה היא פעמיים וחצי השכר הממוצע במשק. 26,377 ש"ח לחודש בשנת 2022 = פרמיה מרבית של 923 ש"ח לחודש. אם על אותה המשכורת מפריש המעסיק לגמל מעל 4% אזי הניכוי לאובדן כושר יהיה בשיעור של 3.5% פחות שיעור הפרשת המעסיק העולה על 4%.
ג. תוכנית הביטוח לא תוכר כקופ"ג, ולא תותר בגין הפרמיה הטבת מס נוספת באמצעות זיכוי לפי סעיף 45א לפקודה, או ניכוי לפי סעיף 47 לפקודה.
ד. ההוצאה תותר בניכוי כפוף להגשת דוח לפקיד שומה על הכנסות המבוטח.
ה. הכנסות המתקבלות על פי הפוליסה או הנספח לביטוח מפני אובדן כושר עבודה, חייבות במס לפי סעיף 3(א) לפקודה, ובדרך כלל נחשבות להכנסה מיגיעה אישית.
ו. לפי סעיף 3(ה3) לפקודה, הסכום המרבי שאותו רשאי המעביד להפריש לעובד למרכיב התגמולים ולאובדן כושר עבודה גם יחד, בלי שהעובד יהיה חייב במס במועד ההפקדה, הוא בשיעור 7.5% מהשכר עד פעמיים וחצי השכר הממוצע במשק (26,377 ש"ח) => פרמיה מרבית של 1,978 ש"ח לחודש. דהיינו, פרמיה זו כוללת גם הפרשה למרכיב התגמולים וגם הפרשה לביטוח מפני אובדן כושר עבודה (עד 3.5%).
ז. כללי ההפקדה בביטוח מפני אובדן כושר עבודה לעצמאי ולבעל שליטה זהים למפורט לעיל.
ח. משכורת לעניין זה, למעט שווי שימוש ברכב.
עצמאים מקבלים ניכוי בגין הפרשה לקרן השתלמות החל מהשקל הראשון עד 4.5% מהכנסה הקובעת ועד תקרה של 270,000 ש"ח. לפיכך הסכום המרבי לקבלת ניכוי לעצמאי בעל הכנסה שנתית של 270,000 ומעלה הוא 12,150 ש"ח..
אם הנישום הוא גם שכיר וגם עצמאי, ועל הכנסתו כשכיר שילם לו מעבידו לקרן השתלמות, יהיה סך ההכנסה לצורכי הניכוי הנמוך מבין אלה
- הכנסת הנישום מעסק או ממשלח יד.
- סכום התקרה, בניכוי המשכורת שבעבורה שילם המעביד לקרן השתלמות.
לדוגמה (הסכומים בש"ח):
| 1. | הכנסת הנישום כעמית עצמאי – 250,000 ש"ח וכשכיר 70,000 ש"ח | |
| 2. | סכום ההכנסה המרבי שבעבורו מותר ניכוי לקרן השתלמות | 270,000 |
| – | פחות הסכום, שבעבורו שילם המעביד לקרן השתלמות | 70,000 |
| 200,000 | ||
| סכום התקרה – הנמוך בין 1 ל-2 200,000 | ||
| חישוב הניכוי: | ||
| סכום ששולם | 8,000 | |
| הגבלת הניכוי עד 4.5% מ-200,000 | 9,000 | |
| סכום שלא נוצל לניכוי | 1000 | |
הסכום בגינו יקבל ניכוי הוא 8,000 ש"ח.
בסעיף 9(16ב) לפקודת מס הכנסה נקבע פטור ממס לסכומים שמשך יחיד עצמאי מקרן ההשתלמות שלו, ובכלל זה סכומי הריבית, הפרשי ההצמדה ורווחים אחרים שמקורם בהפקדה מוטבת (בשנת 2022 – 18,960 ש"ח לשנה). זאת בנסיבות ובתנאים מסוימים, כלהלן:
- לאחר שלוש שנים ממועד התשלום הראשון – אם שימשו הכספים לצורך ההשתלמות של העצמאי, וכן אם היחיד הגיע לגיל פרישה.
- לאחר שש שנים ממועד התשלום הראשון – ללא כל תנאי.
- ללא הגבלת תקופה ממועד התשלום הראשון – אם הסכום נמשך בידי הזכאים לקבלת סכומים של היחיד בעל החשבון, שנפטר.
הפטור ממס על רווחים ניתן ללא קשר לגובה הכנסה של עצמאי (ובהתאם ללא קשר לניכוי שקביל במסגרת סעיף 17(5א) לפקודה) לכן כדי ליהנות מהטבה זו כדאי להפקיד בקרן השתלמות בגובה "הפקדה מוטבת" של 18,960 ₪ בשנת המס 2022. אף אם לא מקבלים ניכוי בגין מלוא הסכום שהופקד.
סכומים שמשך עצמאי מקרן ההשתלמות, אשר לא נתקיימו בהם התנאים שבסעיף 9(16ב) לפקודה, יהיו חייבים במס כהכנסה מעסק או ממשלח-יד בעת קבלתם, למעט הסכומים שהפריש העצמאי לקרן השתלמות, שלא הותרו בניכוי לאור הוראת סעיף 3(ה2) לפקודה.
ב. קרן השתלמות לעובד
סכומים שמשך עובד מקרן השתלמות, לרבות ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים, שמקורם בהפקדה מוטבת כהגדרתה בסעיף 9(16א) לפקודת מס הכנסה יהיו פטורים ממס:
אם נמשכו לאחר שלוש שנים מיום התשלום הראשון לחשבון, ובלבד שישמשו לצורך השתלמותו או אם העובד הגיע לגיל פרישה;
או אם נמשכו לאחר שש שנים, ללא כל תנאי.
כמו כן, אם נפטר העובד, הזכאים לסכומים מקרן ההשתלמות רשאים למשוך אותם בפטור ממס, ללא הגבלה בנוגע לזמן המשיכה.
סכומים שמשך עובד מקרן השתלמות שלא בתקופות ובנסיבות כאמור יחויבו במס, למעט סכום הקרן שמקורה בתשלומי העובד.
המשכורת המרבית שבגינה ניתן להפקיד היא 15,712 ש"ח לחודש (ללא שינוי משנת המס 2019). שיעור ההפקדה מרבי הוא: הפרשת המעביד – 7.5%, הפרשת העובד – 2.5%. ניתן להפקיד בשיעורים נמוכים יותר, חלק העובד אמור להיות לפחות שליש מחלק המעסיק. אם חלק המעסיק עולה על 7.5% ייזקף שווי לעובד.
קרן השתלמות 2022
| תיאור | סכום (בש"ח) |
| משכורת מרבית שההפרשה בעדה לקרן השתלמות פטורה ממס בעת ההפרשה | 15,712 |
| הכנסה קובעת (קרן השתלמות לעצמאי) | 270,000 לשנה (2022) |
ג. קרן השתלמות לבעל שליטה
לפי סעיף 32(9)(א)(2) לפקודה, מותר לחברה שבשליטתם של לא יותר מחמישה בני אדם כמשמעותה בסעיף 76 לפקודה, לנכות בעבור חבר בה (כהגדרתו בסעיף) תשלומים שמשלמת חברה כאמור לקרן השתלמות בעבור חבר. סכום זה מוגבל ל-4.5% ממשכורת החבר עד לתקרה הקבועה בסעיף (15,712 ש"ח לחודש בשנת 2022).
"חבר" – בעל שליטה שיש לו לבדו או יחד עם בן- זוגו, או שיש לבן- זוגו, במישרין או בעקיפין, לפחות 5% מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה או מהזכות להחזיק או לרכוש כל אחד מאלה או מהזכות לקבל רווחים; ובלבד שלא יובאו בחשבון לענין זה זכויותיו של בן- זוג שנרכשו לפני הנישואין או שנתקבלו בירושה;
הסכום המרבי שיכולה חברה לנכות מהכנסתה בשנת 2022 בשל תשלומים לקרן השתלמות בעבור חבר בה הוא 8,485 ש"ח (4.5% מ-188,544 ש"ח); זאת, אם החבר ישלם לקרן 2,828 ש"ח לפחות (1.5% = 1/3 מ-8,484 ש"ח), אשר הרווחים עליהם יהיו פטורים ממס (יש להדגיש כי אחרי שש שנים גם חלק המעסיק פטור ממס), אם ישולמו לו בתנאי הפטור שלפי סעיף 9(16א) לפקודת מס הכנסה (בדרך כלל בתום שש שנים מפתיחת החשבון).
הפרשות בשיעור שמ-4.5% ועד 7.5% ממשכורת בסך 188,544 ש"ח ומטה, לא יותרו כהוצאה בידי המעביד, ולא ייחשבו להכנסה בידי בעל השליטה אך המשיכה תהיה פטורה ממס (כולל רווחים) אם נמשכו לאחר שש שנים או שלוש שנים בגיל פרישה או לצורך השתלמות. ואולם דבר זה מותנה בתשלום מקביל של בעל השליטה בסך של:
X 2.5% = 4,714188,544 ש"ח.
קרן השתלמות לבעל שליטה – סכומים ושיעורים להפקדה
| שנת מס | משכורת קובעת | תשלומי מעביד-תקרת הוצאה | תשלומי העובד | ||
| % | סכום | % | סכום | ||
| 2022 | 188,544 | 4.5% | 8,485 | 1.5% | 2,828 |
פנסיה לעצמאים ושינויים במיסוי יחיד*
בחוק ההתייעלות הכלכלית(תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2018-2017), התשע"ז-2016 (להלן: "החוק") הידוע בכינויו "חוק ההסדרים" לשנות המס 2018-2017, נקבע שינוי מהפכני לעניין הפרשות לפנסיה לעצמאים – חובת הפרשה לקצבה ולאבטלה.
לנוחותכם מובא להלן לקט מתמצית השינויים שחלו בנושא זה.
השיעורים שיידרש עצמאי להפריש לפנסיה (קצבה) ולאבטלה
החל משנת 2018 יידרשו עצמאים להפריש לקצבה ולאבטלה את השיעורים הבאים מ"הכנסה חייבת בהפקדה" כהגדרתה בחוק:
עד מחצית השכר הממוצע – 4.45%
בין מחצית השכר ממוצע לשכר הממוצע המלא – 12.55%
יש להדגיש כי לגבי שכיר ועצמאי תהיינה ההפרשות שלעיל בניכוי סכום שהופקד עבורו כשכיר (חלק עובד וחלק מעסיק).
בשנת 2022 השכר הממוצע במשק הוא 10,551 ש"ח.
סוג הקופה שאליה יופרשו הכספים
יש להפריש לקופת גמל לקצבה.
מי אינו חייב להפריש
- מי שביום 1/1/17 הוא בן/בת 55 ומעלה
- מי שטרם הגיע לגיל 21 בתום שנת המס
- מי שהגיע לגיל פרישה מוקדמת (60) בתום שנת המס
- מי שבתום שנת המס טרם עברה חצי שנה מאז פתח תיק מע"מ
מועד ההפקדה וקנס בגין איחור בהפקדה
יש להפקיד עד תום שנת המס. מי שהפקיד פחות מהסכום שנקבע יקבל התראה ממרכז גביית קנסות (אשר יקבל מידע מרשות המסים) ויהיה עליו להפקיד את הסכום החסר בתוך 90 יום. אי הפקדה בתוך 90 יום תביא לקנס בסך 500 ש"ח. ייתכן שעצמאים רבים יקבלו התראה ממרכז גביית הקנסות משום שאת הדוח על ההכנסה יגישו במהלך השנה הבאה (ולעתים אף אחרי יותר משנה) ולרוב לא ידעו את סכום הכנסה המדויק בתום השנה. בחוק נקבע כי התראות וקנסות יינקטו רק נגד אלה שמרוויחים מעל שכר המינימום אף שהם אינם פטורים מחובת ההפקדה.
מצב אבטלה לעצמאי
חלק מתוך הסכום שיופקד לקופת גמל לקצבה ייועד לעצמאי במצב של אבטלה.
החלק שייועד לדמי אבטלה לעצמאי יהיה הנמוך מבין שליש סכום ההפקדה ותקרת הפיצויים הפטורים לפי סעיף 9(7א) (בשנת 2021 – 12,340 ש"ח).
התנאים למשיכת כספים בידי עצמאי במצב של אבטלה
למצב אבטלה לעצמאי יחשבו סגירת עסק או גיל פרישה, אך ניתן למשוך כספים במצב אבטלה לעצמאי רק אם העצמאי הפקיד בקופה במשך שנתיים מתוך שלוש השנים שקדמו למועד המשיכה. המשיכה תהיה בשלושה תשלומים (למי שהגיע לגיל פרישה – בתשלום אחד). שר האוצר יקבע תנאים נוספים לעניין משיכת כספים במצב של אבטלה לעצמאי.
סכום המשיכה במצב אבטלה לעצמאי
עצמאי שיגיע למצב אבטלה יוכל למשוך את הגבוה מבין סך שלוש פעמים שכר המינימום לבין תקרת פיצויים פטורים מוכפלת בשנות ההפקדה לקופה (מאז המשיכה הקודמת), אך בכל מקרה לא יותר מחלק ההפקדה המיועד למצב אבטלה כאמור לעיל. סכום המשיכה יהיה פטור ממס בתנאים מסוימים (סעיף 9(7ב) לפקודה שנוסף בתיקון) לחוק זה.
זיכויים ונקודות זיכוי
זיכוי בעד הוצאות להחזקת קרוב נטול יכולת
יחיד תושב ישראל זכאי לזיכוי בעד הוצאות החזקת קרוב משפחה נטול יכולת שהוא משותק, מרותק למיטה, עיוור או בלתי שפוי בדעתו, וכן בעד ילד מפגר.
סעיף 44 לפקודה קובע כי בחישוב הכנסתו החייבת של יחיד תושב ישראל, שהוא או בן זוגו שילם בשנת המס בעד החזקה במוסד מיוחד של ילד, בן זוג או הורה משותקים לחלוטין, מרותקים למיטה בתמידות, עיוורים או בלתי שפויים בדעתם, או בעד החזקת ילד מפגר במוסד מיוחד, יותר זיכוי ממס בשיעור 35% מהסכומים ששילם, העולים על 12.5% מהכנסתו החייבת.
יחיד תושב ישראל יהיה זכאי לזיכוי בעד הוצאות החזקת קרוב במוסד לפי סעיף 44 לפקודה, או לנקודות זיכוי בעד ילד נטול יכולת לפי סעיף 45 לפקודה, לפי העניין (להלן: "המזכה"), אם ההכנסה החייבת של המזכה ושל בן זוגו לא הייתה יותר מהתקרה הקבועה בסעיף ליחיד או לבני זוג.
סעיף 45(א) לפקודה קובע כי יחיד תושב ישראל, שהיה לו בשנת המס ילד משותק, עיוור או מפגר, או שהיה לבן זוגו ילד כאמור, יובאו בחשבון בחישוב המס שלו או של בן זוגו שתי נקודות זיכוי בשל כל ילד, כאמור.
ישנם ילדים הסובלים מליקויי למידה, הפרעות קשב והיפראקטיביות. בגין ילדים אלה זכאים ההורים להקלות במס.
בעקבות תיקון 170 לפקודה, החל משנת 2012 יינתנו שתי נקודות זיכוי בשל כל ילד החל בשנת המס שלאחר שנת לידתו ועד לשנת המס שבה מלאו לו חמש שנים, ונקודת זיכוי אחת בשל כל ילד החל בשנת המס שבה מלאו לו שש שנים ועד לשנת בגרותו (כפי המצב לפני התיקון). כמו כן, בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג ניתנות נקודות זיכוי לאבות לילדים עד גיל שלוש: נקודת זיכוי אחת בשנת הלידה של הילד ובשנה שבה מלאו לילד שלוש שנים, ושתי נקודות זיכוי בשנים שבהן מלאו לילד שנה ושנתיים.
בהוראת שעה לשנים 2017 – 2018 הוגדלו נקודות הזיכוי והן ניתנות גם לאבות בגין ילדים עד גיל 5. הוראת שעה הפכה להיות הוראת קבע, במסגרתה אב ואם זכאים ל 1.5 נק"ז בשנת לידה של הילד ו 2.5 נק"ז בחמש שנים הבאות. בשנת הלידה האם זכאית לדחות 1 נק"ז מתוך 1.5 לשנה הבאה (ע"י מילוי טופס 116ד). זכאות האם לנק"ז החל מגיל 6 לא השתנה.
במסגרת הוראת השעה לשנת 2022 ניתנות תוספות נקודות זיכוי בגין ילדים בגילאי 6-12:
כל אחד מהורים יקבל נקודת זיכוי אחת נוספת בגין כל אחד מילדים בני 6-12, כתוצאה מכך בשנת 2022 גבר יקבל נקודת זיכוי אחת בגין כל ילד בן 6-12 ואילו אשה תקבל בשנת 2022 שתי נקודות זיכוי בגין כל ילד בן 6-12 (נקודה אחת רגילה בגין ילד בן 6-17 ונקודת זיכוי נוספת לפי הוראת שעה בגין ילד בן 6-12).
זיכוי על תרומות למוסד ציבורי מאושר
הזיכוי על תרומות בשיעור 35% מסכום התרומה, שנתרמו למוסדות ציבוריים מאושרים, יינתן אם סכום התרומות עלה מעל 190 ש"ח בשנת המס 2022.
הזיכוי יינתן מסכום כולל של תרומות שאינו עולה על 30% מההכנסה החייבת, או שאינו עולה על סכום מרבי בסך 9,517,000 ש"ח בשנת המס 2022, לפי הנמוך מביניהם.
המקדמות לרשות המסים נקבעות על פי שיטת האחוזים או על פי שיטת הסכום הקבוע. אפשר להקטין את המקדמות, אולם מי שמקטין אותן שלא כדין, צפוי לשלם ריבית בשיעור מסוים ובהפרשי הצמדה, לפי סעיף 190(א)(2) לפקודה.
לכן, כדאי לבדוק את שיעור המקדמות במהלך השנה, ולוודא שאין הפרשים ניכרים בין המקדמות המוקטנות לבין המס לפי הרווח המשוער. אם יימצאו הפרשים יהיה אפשר להגדיל את המקדמות בהתאם לזאת.
נישום שביקש להקטין מקדמה, ולאחר מכן השתנה מצבו לטובה, מוטב שישלם את ההפרש; שכן, מרוץ הריבית והפרשי ההצמדה באשר לסכום הנוסף יופסק למי שישלם סכומים נוספים על חשבון המקדמות, והם יחושבו רק בעבור התקופה שתחל מיום 1 ביולי ועד לתאריך התשלום בפועל, במקום עד יום 31 בדצמבר.
כדי להפחית ריבית והפרשי הצמדה אפשר גם להקדים הוצאה חריגה. אם אפשר, רצוי להגדיל את הניכויים במקור מתקבולים מלקוחות באמצעות אי השימוש באישור להקטנת ניכוי המס במקור.
חברה יכולה לחסוך ריבית והפרשי הצמדה אם תחלק את מלוא הרווח במשכורת לבעלי המניות, אך לא לפני שתבדוק את חישוב הכדאיות של חלוקת הרווח במשכורת לעומת השארתו בחברה.
קיימת חובת דיווח בעסקה הונית בתוך 30 יום, אף אם הסתיימה בהפסד או ללא חבות במס.
תשלום יתרת המס לשנת המס השוטפת
נישום חייב לשלם ריבית בשיעור 4% והפרשי הצמדה על סכום חובו לרשות המסים – מתום שנת המס ועד למועד התשלום בפועל.
נישום זכאי לפטור מדורג מן הריבית בשיעור 4% והפרשי הצמדה המוטלים על פי סעיף 187א(א) לפקודה, באשר לסכומי המס שהוא מקדים לשלם.
וזהו פירוט הפטור המדורג האמור:
- על סכום מס ששילם הנישום בחודש הראשון שלאחר תום שנת המס – פטור מלא מן הריבית והפרשי ההצמדה.
- על סכום מס ששילם הנישום בחודש השני שלאחר תום שנת המס – הפטור הוא ממחצית מן הריבית והפרשי ההצמדה.
- על סכום מס ששילם הנישום בחודש השלישי שלאחר תום שנת המס – הפטור הוא מרבע מן הריבית והפרשי ההצמדה.
לפיכך כדאי לערוך דוחות משוערים בהקדם, כדי להשלים הפרשים במקדמות, אם נוצרו, או כדי לשלם את יתרת המס, אם נותר חוב, וליהנות מהנחה ניכרת בגין פטור מחיובי הריבית והפרשי ההצמדה. על משמעות ניפוח החוב – ראו רשימת מקדמים לחישוב ריבית מס הכנסה בירחון "ידע למידע", במדור 'מס הכנסה', מדי חודש.
יש להתחשב גם בעובדה שנציבות מס הכנסה נוהגת להטיל מקדמות, או להגדיל מקדמות, לאחר ששולמו תשלומים נוספים בשל הכנסות משנה קודמת.
נישום שביקש ביטול מקדמות או הקטנת מקדמות, ובסוף השנה מתברר כי הקטנת המקדמות הייתה לא מוצדקת, יחויב בריבית לפי סעיף 190(א)(2) לפקודה ובהפרשי הצמדה בעבור סכום ההפחתה ועד הפרש המס שעליו להשלים לפי הדוח. כדי למנוע חיוב זה מוצע לשלם את החסר בהקדם
ביטוח לאומי
עידכונים והגדרות בביטוח לאומי
במידע שלהלן מובא לקט נושאים שנבחרו על ידי מערכת כל מס מתוך כתבתה של רו"ח אורנה צח-גלרט
כל המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, נכון ליום כתיבתו.
עצמאים
נתונים לדיווח ולתשלום דמי ביטוח
| 2022 | 2021 | |
| בש"ח לחודש | בש"ח לחודש | |
| ההכנסה המרבית לתשלום דמי ביטוח | 45,075 | 44,020 |
| הכנסה מרבית לעניין שיעור מופחת | 6,331 | 6,331 |
| השכר הממוצע במשק, לעניין תשלום דמי ביטוח | 10,551 | 10,551 |
שיעור מופחת – עד הכנסה בשיעור 60% משכר ממוצע במשק. השכר הממוצע במשק בשנת 2022 לחודש: 10,551 ₪ ללא שינוי משנת 2020.
שיעורי דמי הביטוח הרגילים לעצמאים בגיל 18 עד גיל פרישה בשנים 2017 ואילך:
| עובד עצמאי | מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי | |
| שיעור מופחת של דמי ביטוח לאומי | 2.87 | 4.61 |
| שיעור מופחת של דמי ביטוח בריאות | 3.10 | 5.00 |
| סה"כ | 5.97 | 9.61 |
| שיעור מלא של דמי ביטוח לאומי | 12.83 | 7.00 |
| שיעור מלא של דמי ביטוח בריאות | 5.00 | 5.00 |
| סה"כ | 17.83 | 12.00 |
שיעורי דמי ביטוח בעבור עובדים שכירים בשנים 2019 ועד 2023 (דוגמאות)
| מופחת (באחוזים) | מלא (באחוזים) | |||||
| סה"כ | עובד | מעסיק | סה"כ | עובד | מעסיק | |
| טור 1 בטופס 102 (1) | ||||||
| עובדים "תושבי ישראל" שמלאו
להם 18 שנה וטרם הגיעו ל"גיל הפרישה" |
7.05 | 3.50 | 3.55 | 19.60 | 12.00 | 7.60 |
| טור 2 בטופס 102 (2) | ||||||
| בעלי שליטה "תושבי ישראל" שמלאו להם 18 שנה וטרם הגיעו ל"גיל הפרישה" (1) | 7.00 | 3.49 | 3.51 | 19.17 | 11.79 | 7.38 |
| טור 3 בטופס 102 (דוגמאות) | ||||||
| אישה וגבר מעל "גיל הזכאות" לקצבת
אזרח ותיק, שאינם מקבלים קצבת אזרח ותיק |
3.58 | 3.10 | 0.48 | 7.12 | 5.00 | 2.12 |
| מבוטחים המקבלים קצבת נכות כללית או קצבת נכות מעבודה, בעלי אישור לפטור מהביטוח הלאומי | 3.58 | 3.10 | 0.48 | 7.12 | 5.00 | 2.12 |
| אישה וגבר מתחת לגיל פרישה, שנעשו לראשונה תושבי ישראל מעל גיל 62 (6) | 4.06 | 3.24 | 0.82 | 10.23 | 7.28 | 2.95 |
| אישה וגבר מעל גיל זכאות, שנעשו לראשונה תושבי ישראל מעל גיל 62 (6) | 3.58 | 3.10 | 0.48 | 7.12 | 5.00 | 2.12 |
| נשים וגברים בין גיל 67 ל"גיל הזכאות" לקצבת אזרח ותיק שאינם מקבלים קצבת אזרח ותיק (3) (4) | 6.62 | 3.37 | 3.25 | 16.82 | 9.86 | 6.96 |
| אישה בין "גיל פרישה" לבין "גיל מרבי לביטוח אבטלה" (67) שאינה מקבלת קצבת אזרח ותיק מהביטוח הלאומי | 6.66 | 3.38 | 3.28 | 17.19 | 10.07 | 7.12 |
| נשים וגברים שמקבלים קצבת אזרח ותיק מהביטוח הלאומי (4) | 0.48 | – | 0.48 | 2.12 | – | 2.12 |
| תורם איברים (5) וחיילים בשירות סדיר | 3.95 | 0.40 | 3.55 | 14.60 | 7.00 | 7.60 |
- חיוב בשיעור 0.1% נוסף למעסיק בשנת 2019 – בהוראת שעה לחמש שנים – עד דצמבר 2023.
- בעלי שליטה בחברת מעטים אינם מבוטחים לענף אבטלה ולענף זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון של מעסיק ואינם משלמים לענפי ביטוח אלה.
- נשים בגיל 62 עד גיל 67 זכאיות לקבל דמי אבטלה (ככל שעומדות בתנאי החוק) ולכן שיעורי דמי הביטוח הלאומי כוללים גם תשלום דמי ביטוח לאומי לענף אבטלה: 0.21% בשיעור מלא לעובד, 0.16% בשיעור מלא למעסיק, 0.01% בשיעור מופחת לעובד, 0.03% בשיעור מופחת למעסיק.
- מקבל קצבת נכות מעבודה שזכאי לקבל קצבת אזרח ותיק אך בחר לקבל קצבת נכות מעבודה, הוא כמו מבוטח שמקבל קצבת אזרח ותיק.
- תורם איברים אשר קיבל פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות מהביטוח הלאומי. קוד האוכלוסייה (עובד) בביטוח הלאומי של תורם איברים הוא 16.
- מינואר 2022 גיל הגברים נשאר 62 וגיל הנשים עולה בהדרגה לפי חוק גיל פרישה. גיל פרישה לילידות שנת 1960 הוא 62 ועוד 4 חודשים.
מקדמות דמי ביטוח בסכום מינימום למי שאין הכנסות חייבות בדמי ביטוח
מבוטחים במעמד של "לא עובד ולא עובד עצמאי" (ללא הכנסות חייבות בדמי ביטוח), תלמיד להשכלה גבוהה כמפורט בתקנות, תלמיד ישיבה, עובד בחל"ת, מי שמצוי בהכשרה מקצועית ומי שמשלם דמי ביטוח בריאות בלבד, משלמים מקדמות דמי ביטוח בסכום מינימום, בהתאם לסיווגם הביטוחי.
לגבי סטודנט להשכלה גבוהה בחוץ לארץ – חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 231), התשפ"ב-2022 מיום 7.6.2022, מסמיך את שר הרווחה להתקין תקנות בדבר תשלום דמי ביטוח מופחתים בדומה לסטודנטים בישראל, גם לתלמידים במוסדות להשכלה גבוהה בחוץ לארץ לשנים 2022 ו-2023. יש לעקוב אחר הפרסומים לגבי התקנת התקנות (ההפחתה בתשלום דמי הביטוח אמורה להיות רטרואקטיבית).
המקדמות הרבעוניות נגזרות מן השכר הממוצע שהוא 10,551 ש"ח בשנים 2020 עד 2022. בסיס המינימום שלפיו מחושבים דמי ביטוח לאומי למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי שאין לו הכנסות – הוא 4,749 ש"ח לרבעון (15% כפול שכר ממוצע לכל חודש), ולתלמיד (לרבות תלמיד ישיבה) ולמי שמצוי בהכשרה מקצועית – 1,583 ש"ח לרבעון (5% כפול שכר ממוצע בכל חודש).
דמי ביטוח בריאות מחושבים בסכום קבוע של 104 ש"ח בחודש בשנים 2019 ו-2020 ו-106 ש"ח בשנת 2022.
177 ש"ח לחודש בשנים 2019 ו-2020 ו- 179 ש"ח לחודש בשנת 2022.
128 ש"ח לחודש בשנים 2019 ו-2020 ו-130 ש"ח לחודש בשנת 2022.
התרת דמי הביטוח הלאומי בניכוי לצורכי מס
הביטוח הלאומי מפיק אישור על תשלום דמי הביטוח בשנת הכספים לצורכי דיווח למס הכנסה. האישור כולל תשלומים בעד דמי ביטוח לאומי ששולמו או קוזזו מגמלאות בשנת המס. האישור כולל את הזיכויים (קרן בלבד) בגין הפרשי שומה בשנת המס ואת יתרת הנטו לרישום בדוח למס הכנסה.
במערכת ייצוג לקוחות יש מסך מיוחד המפרט את הסכומים שמופיעים באישור לצורכי מס הכנסה לשנה הרלוונטית (פירוט הסכומים המותרים בניכוי לשנת המסרק 52% מדמי הביטוח הלאומי ששולמו בפועל מותרים בניכוי לצורכי מס. דמי ביטוח הבריאות אינם מותרים בניכוי.
בחוברת דע את זכויותיך לשנת 2021 (סעיף 52) מפורטות ההוראות לקבלת הניכוי לצורכי מס. להלן כמה נקודות חשובות מתוך החוברת:
- מדובר בדמי ביטוח לאומי בשל הכנסות שאינן ממשכורת לרבות תשלומים בשל הכנסה מקצבה.
- רק 52% מדמי הביטוח הלאומי שחוייבו וששולמו בפועל מותרים בניכוי לצורכי מס. דמי ביטוח הבריאות, קנסות והפרשי הצמדה על פיגורים אינם מותרים בניכוי.
- יש לנכות מהתשלומים החזרים שהתקבלו מהביטוח הלאומי, קרן בלבד, ללא ריבית והפרשי הצמדה (האישור של הביטוח הלאומי כולל את הקרן בלבד). אולם, אם ההחזרים גבוהים מהתשלומים יש לרשום 52% מהסכום העודף בשדות 250/270.
- אפשרות נוספת היא לתקן את הניכוי בשנת המס שעבורה התקבל ההחזר מהביטוח הלאומי.
- בדוח המשודר באופן מקוון יש שני שדות לרישום הניכוי בשל תשלומי הביטוח הלאומי: 030/089, השדה הרגיל שמופיע גם בטופס 1301, ו-130/189, למי ששילם כעצמאי השנה לביטוח הלאומי עבור הכנסות בשנים קודמות (לפי בן הזוג המשלם), לבחירת הנישום.
דמי ביטוח המשולמים שלא על פי דרישת חיוב של הביטוח הלאומי, נחשבים לתשלום ביתר ואינם כלולים בתשלומים המותרים בניכוי לצורכי מס הכנסה.
באישור השנתי לצורכי מס נכללים תשלומים ששולמו עד סוף שנת המס בשנה השוטפת בגין החיובים הבאים:
- חיוב לתקופה רטרואקטיבית עם מועד חיוב עתידי לתשלום עד יום 14 בפברואר בשנת המס הבאה.
- הפרשי שומה שמועד החיוב העתידי לתשלומם הוא עד 14 בפברואר בשנת המס הבאה.
- מקדמת חודש דצמבר של השנה השוטפת שמועד תשלומה הוא 15 בינואר בשנת המס הבאה.
- מקדמת חודש דצמבר בשנה השוטפת המשולמת בהוראת קבע בבנק או בכרטיס אשראי.
- הגדלת מקדמות שמועד החיוב העתידי בגינן הוא עד 3 במארס בשנה הבאה.
עובד עצמאי
הגדרת "עובד עצמאי" –
עוסק במשלח ידו לפחות שתים עשרה שעות בשבוע בממוצע, והכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו היא לפחות 15% מהשכר הממוצע במשק.
עוסק במשלח ידו לפחות 20 שעות בשבוע בממוצע.
הכנסתו ממשלח ידו היא לפחות 50% מן השכר הממוצע במשק.
מי שמתקיימת בו אחת החלופות לעיל נחשב "עובד עצמאי" במוסד לביטוח לאומי.
מי שלא עונה על ההגדרות לעיל נחשב ל"עצמאי שלא עונה על ההגדרה"
עצמאי שאינו כלול בהגדרת "עובד עצמאי"
קיימים מצבים שבהם אדם נחשב עצמאי אצל רשויות המס, אך בביטוח הלאומי ההכנסה מסווגת כהכנסה פסיבית. המצבים הללו מתקיימים כאשר יש הכנסה ממשלח יד או מעסק אך לא מתקיימים התנאים שבהגדרת "עובד עצמאי" בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי. מי שלא מתקיימים בעניינו התנאים אינו מוגדר "עובד עצמאי" והכנסותיו כעצמאי נחשבות להכנסה של מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי (הכנסה פסיבית), שחייבת בדמי ביטוח בשיעורים של מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, למעט הכנסה שאינה עולה על 25% מן השכר הממוצע, הפטורה מתשלום.
לדוגמה, נניח למשל שלמבוטח בן 40 יש משכורת חודשית ממוצעת בסך של 10,000 ש"ח והוא אינו רשום כ"עובד עצמאי". הכנסתו ממשלח ידו כעצמאי בכל שנת המס היא 35,000 ש"ח ושעות עבודתו הן חמש שעות בממוצע בשבוע. מאחר שאינו עונה להגדרת עובד עצמאי, ההכנסה נחשבת להכנסה פסיבית. ההכנסה החייבת בדמי ביטוח בשיעור של 12% היא בסכום ההכנסה שעולה על סכום בשיעור של 25% מן השכר הממוצע. ההכנסה שחייבת בדמי ביטוח אינה מבוטחת לעניין פגיעה בעבודה. לכן, אם המבוטח נפגע במהלך עיסוקו כעצמאי או בדרך לעיסוקו העצמאי, אזי הפגיעה הזו לא תוכר כפגיעה בעבודה, והמבוטח לא יקבל דמי פגיעה גם בעבור המשכורת שלא יקבל בתקופת אובדן הכושר
מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי
בקבוצה זו נכללים סוגי מבוטחים החייבים בתשלום דמי ביטוח בעד עצמם, כדלקמן:
- מבוטח שיש לו הכנסות שאינן מעבודה או מעסק או ממשלח יד (להלן גם: "הכנסות שאינן מעבודה" או "הכנסות פסיביות").
- עצמאי שאינו עונה להגדרת עובד עצמאי.
- מובטל.
- תלמיד במוסד להשכלה גבוהה, או בישיבה, או במכללה, שאין לו הכנסות.
- תושב ישראל השוהה בחו"ל שהות של ארעי (למעט מי שנשלח לעבוד בחו"ל מטעם מעסיק ישראלי).
- ספורטאי – בתנאים שנקבעו בתוספת השלישית בצו סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים.
- מבוטח שאין לו הכנסות.
8 הכנסות מועברות מחברה משפחתית או מחברת בית כהכנסות מחברה משפחתית (לא הכנסות ממשלח יד או ממשכורת).
לפי גישת ביטוח לאומי שינוי מעמד בין מעמד "עצמאי" למעמד "עצמאי שלא עונה להגדרה" ולהפך אפשרי מתחילת שנת משוטפת, שינוי מעמד בגין שנים קודמות יותר רק בהסדר פרטני מול ביטוח לאומי.
תיקון מקדמות דמי ביטוח של עצמאי
ההכנסה שעל פיה מחושבות המקדמות בשנה השוטפת נקבעת על פי אחת מהאפשרויות הבאות:
- לפי הצהרה עדכנית על ההכנסות.
- אם לא הייתה הצהרה עדכנית – לפי שומת המס האחרונה שהתקבלה בביטוח הלאומי עד תאריך 31.12 בשנת המס הקודמת.
עד קבלת השומה ממס הכנסה, המקדמות מחושבות על פי ההכנסה העדכנית ביותר שהתקבלה בביטוח הלאומי עד יום 31.12 של השנה הקודמת. עם קבלת שומה ממס הכנסה, הביטוח הלאומי יערוך את חישוב ההפרשים בדמי הביטוח ובגמלאות, ולא אמור לשנות את הבסיס למקדמות במהלך שנת המס.
לאור האמור לעיל יש חשיבות רבה למעקב אחר הכנסות המבוטח במהלך שנת המס.
אם הכנסות המבוטח בפועל שונות מההכנסה שעל פיה חושבו מקדמות דמי הביטוח, אפשר להגדיל או להקטין את המקדמות באמצעות טופס מיוחד שנועד למטרה זו, שנמצא באתר הביטוח הלאומי באינטרנט (טופס 672), או בקובץ ייצוג לקוחות על ידי המייצג.
בהתאם לתקנות, שינוי מקדמות אפשרי פעם אחת בכל רבעון: ארבע פעמים בשנה.
ככלל, עצמאי שלא מקטין את המקדמות ומתברר לפי השומה כי ההכנסה שלו קטנה יותר ממה ששילם בעדה מקדמות דמי ביטוח, יקבל את דמי הביטוח העודפים בחזרה צמודים למדד.
מועד שינוי הסיווג של עובד עצמאי
בסעיף 5 לחוק הביטוח הלאומי נקבע שמי שחדל להיות עובד עצמאי והפך למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי נחשב לעובד עצמאי עד ליום שבו הודיע למוסד לביטוח לאומי, או שהמוסד לביטוח לאומי הודיע לו, על היותו למבוטח כאמור. המוסד לביטוח לאומי רשאי, לפי שיקול דעתו ולבקשת העובד העצמאי, לראותו כעובד עצמאי או כמבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי למרות ההודעה האמורה או אף בהיעדרה.
הפחתת דמי הביטוח הלאומי בחישוב דמי הביטוח
הפחתת ניכוי דמי הביטוח הלאומי שמותרים בניכוי מהשומה מופעלת כבר בשלב חישוב המקדמות. זאת מתוך מגמה לחשב את הבסיס לחישוב דמי הביטוח באופן קרוב ככל האפשר לחישוב העתידי שיבוצע בעת קבלת השומה מרשות המסים. בדרך זו המבוטח "נהנה" מההפחתה כבר בשלב חישוב המקדמות.
ככל שההכנסה החייבת שתיווצר בסופו של דבר בשומת מס הכנסה גבוהה יותר מההכנסה שלפיה נקבעו מקדמות דמי הביטוח, דמי הביטוח יוגדלו בהתאם להכנסה חייבת זו, וינוכו מההכנסה דמי ביטוח לאומי המחושבים תיאורטית, אף שטרם שולמו בפועל. בהתאמה יחולו הדברים על קיטון בהכנסה החייבת.
בעת חישוב דמי הביטוח על הכנסות שאינן מעבודה, הביטוח הלאומי מחשב בשלב הראשון את בסיס ההכנסה החייבת בדמי הביטוח, ובשלב הבא מפחית את הסכום הפטור (25% מהמשכר הממוצע).
הכנסות פסיביות אשר אינן חייבות בתשלום דמי ביטוח
בסעיף 350(א) לחוק הביטוח הלאומי מפורטת רשימה של הכנסות אשר אינן חייבות בתשלום דמי ביטוח
דיווידנד, ריבית ודמי ניכיון
על פי סעיף 350(א)(6) לחוק הביטוח הלאומי, ההכנסות שלהלן אינן חייבות בתשלום דמי ביטוח החל משנת 2008:
- הכנסות מדיווידנדים שחל עליהן שיעור מס מוגבל בסעיף 125ב לפקודה (למעט הכנסה בחברה משפחתית, בחברת בית ובחברה שקופה). בין היתר, פטורה מתשלום דמי ביטוח הכנסה מדיווידנד שמקבל בעל מניות מחברה (לרבות בעל שליטה).
- הכנסות ריבית ודמי ניכיון שחל עליהן שיעור מס מוגבל בסעיפים 125ג(ב) ו-125ג(ג) לפקודה. ריבית המחויבת בשיעור מס שולי חייבת בדמי ביטוח.
דמי שכירות והכנסות פטורות ממס
על פי סעיף 350(א)(7) לחוק הביטוח הלאומי, ההכנסות שלהלן אינן חייבות בתשלום דמי ביטוח, החל משנת 2008
- הכנסות מדמי שכירות שחל עליהן מס בשיעור מוגבל:
בארץ – לפי סעיף 122 לפקודה (הכנסות ממגורים בלבד, החייבות במס בשיעור 10%). מחו"ל – לפי סעיף 122א לפקודה (כל שכר דירה שבמסגרת הסעיף: הכנסות בניכוי פחת וניכוי בשל פחת החייבות במס בשיעור 15%).
- הכנסה שאינה הכנסה כעובד שכיר או כ"עובד עצמאי" הפטורה ממס לפי כל דין, לרבות שכר דירה פטור ממס מהשכרה למגורים, למעט הכנסה מפנסיה מוקדמת כהגדרתה בסעיף 345ב(א) לחוק הביטוח הלאומי, ולמעט הכנסות ששר האוצר יקבע בעתיד בתנאים שבסעיף.
בפס"ד נחושתן התקבלה עמדת ביטוח לאומי כי הכנסה של חברה משפחתית אשר אילו היתה מתקבלת בידי יחיד היתה פטורה מדמי ביטוח – הפטור לא יחול על בעלי מניות בחברה משפחתית.
הרחבות בעניין שכר דירה
בחוזר הביטוח הלאומי (כללי 219/04 מיום 26.10.2004) הוצגה הבהרה בהתאם לחוות דעת משפטית, שעל פיה הכנסות משכר דירה למגורים בישראל (שרשומות בשומה כהכנסות הל"ע – אינן מיגיעה אישית), פטורות מדמי ביטוח ללא הגבלת סכום. הכנסות מדמי שכירות למגורים בישראל פטורות ללא הגבלה, בהתאם לאותה חוות דעת משפטית, גם משנת 2008 ואילך לפי חוזר ביטוח/1368 ממאי 2008.
להלן הבהרות נוספות הקשורות לחוזר 219/04 ועל הטיפול בפועל בביטוח הלאומי בנושא שכר הדירה למגורים בישראל:
- הפטור מדמי ביטוח לפי החוזר על הכנסות מהשכרת דירה למגורים בישראל אינו מוגבל בשלב זה בגובה ההכנסה מדמי השכירות (באופן שונה מהוראות מס הכנסה), ובלבד שמדובר בדירת מגורים בישראל המושכרת למטרת מגורים (אין מדובר בהשכרה למגורים לטווח קצר). מדובר בהכנסות שאינן מעבודה, ואינן מעסק או ממשלח יד (הל"ע).
- הטיפול בביטוח הלאומי כל עוד אין שינוי – כדי להפחית מהשומה הכנסה מהשכרת דירה למגורים שחויבה בשיעור מס שולי, המבוטח מעביר לפקיד הגבייה בסניף את העתק הדוח שהגיש למס הכנסה עם הנספח המעיד על חישוב ההכנסה משכר הדירה, את שומת המס ואת הסכמי שכר הדירה.
- השכרת דירת מגורים למשרד, או לגן ילדים, או לטווח קצר, או שהיא הכנסה מעסק, אינה פטורה מתשלום דמי ביטוח.
- הכנסות משכר דירה למגורים שהיו פטורות מדמי ביטוח והפכו להכנסות מעסק בעקבות דיוני שומות בעקבות הלכת לשם ובירן בבית המשפט העליון – בישיבה בביטוח הלאומי נמסר לנציגי המייצגים, כי פסיקת העליון קובעת גם לביטוח הלאומי וככל שפקיד השומה יקבע את סיווג ההכנסות האלה מעסק, גם הביטוח הלאומי יתייחס להכנסה כהכנסה מעסק, כפוף למבחני הגדרת עובד עצמאי שבסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי.
הכנסות ממערכת סולארית ביתית
במסגרת החוק לעידוד השקעה באנרגיות מתחדשות (הטבות מס בשל הפקת חשמל מאנרגיה מתחדשת), התשע"ז-2016, נקבע בסעיף 2(ד)(4) לחוק האמור כי "לא יראו בהכנסה ממכירת חשמל כהכנסה של הצרכן הביתי לעניין חוק הביטוח הלאומי וחוק ביטוח בריאות ממלכתי". הגדרת "צרכן ביתי" בסעיף 1 בחוק האמור: יחיד או נציגות הבית המשותף, המחויבים בתעריף ביתי או בתעריף עומס זמן (לבתים המשמשים למגורים בלבד).
החוק חל על צרכן ביתי שהוא יחיד או נציגות הבית המשותף המחויב בתעריף ביתי ולא חל על הכנסה ממכירת חשמל שהיא הכנסה מעסק או ממשלח יד. מדובר במתקן להפקת חשמל המחובר כדין לרשת החשמל ומחובר לבית המשמש למגורים בלבד, כמפורט בסעיף 2 בחוק האמור. הכנסה בשיעור מס סופי של 10% כוללת גם הכנסות מייצור אנרגיה מתחדשת ו/או מהשכרה למתקן אנרגיה מתחדשת.
מחוברת דע את זכויותיך לשנת 2021 – הכנסה ממכירת חשמל שהופק באמצעות מתקן להפקת חשמל מאנרגיה מתחדשת בשנת 2021:
- עד סכום של 24,200 ש"ח לשנה – פטור ממס ומשודר בסעיף 43 בחלק י' בטופס 1301 – הכנסות ורווחים פטורים.
- סכום מעל 24,200 ש"ח ועד 99,893 ש"ח מחויב ב-10% מס מהשקל הראשון ומשודר בסעיף הכנסה מחוק אנרגיות מתחדשות – מס בשיעור של 10%. התקרה שנקבעה היא גובה מחזור עוסק פטור במע"מ .
- הכנסה הכנסה מעל 99,893 ש"ח מחויב בהתאם לשיעור המס השולי ומשודר בסעיף 12 בטופס 1301 – הכנסות אחרות שאינן מיגיעה אישית.
הוראות הביטוח הלאומי מיום 22.1.2017 מבהירות כי הפטור מדמי ביטוח לפי החוק האמור ניתן עד לסכום הנקוב בסעיף 1 בחוק מס ערך מוסף בהגדרה "עוסק פטור" וההכנסה מובאת בחשבון לעניין גמלאות, כגון, הבטחת הכנסה.
ההוראות קובעות שבמקרים שבהם ההכנסה עברה את הסכום הפטור לעיל, הסניף יעביר את הטיפול במקרה לתחום הביטוח במשרד הראשי.
פנסיה מוקדמת וקצבת אובדן כושר עבודה – לפני גיל פרישה
"פנסיה מוקדמת" מוגדרת בסעיף 345ב לחוק כקצבה המשתלמת מכוח חיקוק או הסכם עבודה לעובד או למי שהיה עובד בטרם הגיעו לגיל פרישה, לאחר שפרש מעבודתו פרישה מוחלטת או חלקית, לרבות קצבה המשתלמת כאמור בשל נכות או בשל אובדן כושר עבודה מלא או חלקי.
החל בחודש פברואר 2004 חלה חובה על כל משלמי הפנסיה המוקדמת (בעת פרישה לגמלאות לפני גיל פרישה), לרבות חברות הביטוח, לנכות דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות ממלוא הקצבה (או הפנסיה) המשולמת מכוח חיקוק או הסכם עבודה לגמלאים בפרישה מוקדמת, לרבות "פנסיה" המשולמת בשל נכות או בשל אובדן כושר עבודה מלא או חלקי.
בפנסיה/קצבה שמקורה בפוליסת פרט אין חובת ניכוי במקור של דמי ביטוח, וההכנסה חייבת בדמי ביטוח באופן אישי על ידי המבוטח
הכללים העיקריים לתשלום הם:
- דמי ביטוח מנוכים מפנסיה מוקדמת על פי סעיף 345ב לחוק הביטוח הלאומי עד גיל פרישה, על פי חוק גיל פרישה
- דמי הביטוח מנוכים מכל הפנסיה, בגבולות ההכנסה המרבית לתשלום דמי ביטוח, לפי שיעור מופחת ושיעור מלא.
- פנסיה מוקדמת נחשבת מעסיק משני לעניין ניכוי דמי הביטוח, גם אם לצורכי מס הכנסה הפנסיה היא המעסיק העיקרי.
- בטופס 126 לשנים 2019 ואילך יש הפרדה בין פנסיה מוקדמת לבין קצבת אובדן כושר עבודה.
פנסיה מחו"ל לפני גיל פרישה
פנסיה מחו"ל היא הכנסה שמקורה בסעיף 2 לפקודה ולכן היא חייבת בדמי ביטוח עד גיל פרישה, כהכנסה שאינה מעבודה. לפי עמדת הביטוח הלאומי, לפנסיה מוקדמת מחו"ל כהגדרתה בסעיף 345ב בחוק הביטוח הלאומי כפנסיה מוקדמת (ממעסיק לשעבר או על פי חוק), אין פטור בסעיף 350(א) לחוק הביטוח הלאומי.
חלוקת הכנסות שאינן מעבודה בין בני זוג בשנה השוטפת ובשנתיים שקדמו
חוזר מספר 242/2004 מחודש דצמבר 2004 והבהרות נוספות של מנהל הביטוח והגבייה בביטוח הלאומי, מפרטים את דרך הטיפול בחלוקת הכנסות שאינן מעבודה המשותפות לשני בני הזוג בשנה השוטפת ובשנתיים שקדמו לה, שמקורן מנכסים הרשומים על שם שני בני זוג, או על שם אחד מהם. דגש לפני סוף שנת המס שהאפשרות לחלק את ההכנסה אפשרית רק בשנה השוטפת ובשנתיים שקדמו לה.
על פי החוזר, כאשר הנכסים רשומים על שם אחד מבני הזוג הפסיקה מבחינה בין בני זוג שנישאו לפני 1.1.1974, שאז חלה חזקת השיתוף, כלומר, קיים שיתוף קנייני בנכסים של בני הזוג, ובין בני זוג שנישאו לאחר מועד זה, שאז חל "הסדר איזון משאבים", לפיו, כל בן זוג שומר על קניינו בנפרד והזכות למחצית הרכוש קיימת רק במועד גירושין או מות, למעט מקום שבו יש כוונה של בני הזוג לשתף זה את זה בנכסים.
החוזר כולל גם הסברים לגבי מקרים חריגים כמו למשל כאשר הצהרת כוונת השיתוף היא רק לחלק מהנכסים או כשבני הזוג משנים את הצהרת כוונת השיתוף. במקרים אלה לא מספיקה ההצהרה ויש להוכיח את ההפרדה המבוקשת.
תשומת לב לחלוקת ההכנסות בין בני הזוג, כאשר מבוטח מקבל גמלה התלויה במבחן הכנסות כמו בקצבת אזרח ותיק או בקיזוז תוספת תלויים אצל נכה כללי, כדי שהזכויות לא ייפגעו.
תשלום דמי ביטוח מהכנסה שמקורה מפיצוי בגין אובדן כושר עבודה
חוזר ביטוח 1469 קבע, שבעקבות החלטת בית הדין הארצי לעבודה (עב"ל 14089-05-13) הכנסה של עובד עצמאי מאובדן כושר עבודה תסווג כהכנסה ממקור 2(5) – פאסיבי, ולא ממקור 2(1) או 2(8) – אקטיבי, החל משומות 2017 ואילך. ההכנסות מאובדן כושר עבודה של עובד עצמאי יסווגו כהכנסות ממקור 2(5) לפקודה.
מי שהכנסתו אינה כלולה בגדר סעיף 345ב לחוק הביטוח הלאומי אלא בסעיף 345 לחוק הביטוח הלאומי, חייב לשלם את דמי הביטוח בעד עצמו בהתאם לכללים שבחוק ובתקנות
פנסיה וקצבת אובדן כושר עבודה מקוזזים מתוספת תלויים
של נכה כללית, והוראת שעה לשנת 2022
סעיף 195 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי "נכה" הוא מי שאין לו כושר להשתכר מעבודה או ממשלח יד, או שכושרו להשתכר כאמור צומצם עקב ליקוי ב-50% או יותר, ואין לו הכנסה בפועל מעבודה או ממשלח יד, או שהכנסתו אינה עולה על המפורט בהגדרה. הכנסה מעבודה או ממשלח יד – הכנסה חודשית, בפועל, לפי סעיף 2(1), (2) או (8) לפקודת מס הכנסה.
נכה כאמור זכאי לקצבת נכות כללית, וככל שיש לו אישה ו/או ילדים, הוא זכאי, בתנאים מסויימים, גם לתוספת בגינם הקרויה "תוספת תלויים". כל שיש לנכה הכנסה חודשית שלא מעבודה או ממשלח יד – תנוכה הכנסה זו שקל לשקל – מתוספת התלויים, עד גובה קצבת יחיד מלאה. נכה שלא ימסור לביטוח הלאומי מידע על הכנסותיו – ייווצרו לו חובות לאחר שהמידע יגיע לביטוח הלאומי. בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב-2021 נקבע לשנת 2022 בלבד, כי הכנסות שאינן מעבודה עד סכום של 11.37% מהשכר הממוצע לא יקוזזו מתוספת התלויים בנכות כללית (1,200 ש"ח).
ביום 6.3.2022 דחה בית הדין הארצי לעבודה את ערעורו של פלוני (עב"ל 8596-12-20) וקבע, שסיווגה של הכנסה כקצבה המשולמת על ידי קרן הפנסיה בגין אובדן כושר עבודה אינו חידוש בבחינת ההלכה הפסוקה ולכן אין מקום לשנות את קביעת בית הדין האזורי שקצבה מקרן פנסיה בגין אובדן כושר עבודה אינה בבחינת "הכנסת עבודה". יש לסווג הכנסת אובדן כושר עבודה מחברת ביטוח כקצבה לפי סעיף 2(5) לפקודה, היא אינה הכנסת עבודה או משלח יד, ולכן יש להפחיתה מתוספת התלויים שקל לשקל. המבוטח נשוי ואב לשני ילדים קטינים, עבד כשכיר עד 7/2010, עבר אירוע לב וקיבל מהביטוח הלאומי קצבת נכות כללית מלאה, וככל הנראה גם תוספת תלויים. המבוטח קיבל מקרן הפנסיה בה בוטח קצבת אובדן כושר עבודה. בשנת 2018 בחן הביטוח הלאומי (ככל הנראה לאחר שקיבל מידע מחברת הביטוח בטופס 126) את גובה קצבת הנכות הכוללת, תוך שהוא מנכה את מלוא קצבת אובדן כושר העבודה מתוספת התלויים ויצר חוב למבוטח. על כך היה הערעור, שכאמור נדחה.
ביום 20.3.2022 קבע בית הדין הארצי לעבודה את ערעורה של אורנית צימר וקיבל את עמדת הביטוח הלאומי, שקצבת השאירים היא הכנסה לפי סעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה לעניין חישוב קצבת הנכות הכללית ותוספת התלויים המשולמת למערערת ולכן יש לנכות את הקצבה מתוספת התלויים.
גיל פרישה
גיל פרישה לגברים הוא 67. גיל הפרישה לנשים מפורט בטבלאות גיל הפרישה והוא גיל 62 עד יום 31.12.2021 לנשים שנולדו מחודש מאי 1947 ועד דצמבר 1959.
חוק התכנית הכלכלית מעלה את גיל הפרישה לנשים החל מיום 1.1.2022 באופן הדרגתי עד גיל 65 לאישה שנולדה בחודש ינואר 1960 ואילך. התיקון בחוק כולל מנגנון שיפוי בעיקר לנשים בעלות שכר נמוך שמתקשות להשתלב בשוק העבודה.
טבלת גיל פרישה לנשים לפי מועד לידתן
| חודש ושנת לידה | גיל פרישה | ||
| מתאריך | עד תאריך | שנים | חודשים |
| – | 6/44 | 60 | – |
| 7/44 | 8/44 | 60 | 4 |
| 9/44 | 4/45 | 60 | 8 |
| 5/45 | 12/45 | 61 | – |
| 1/46 | 8/46 | 61 | 4 |
| 9/46 | 4/47 | 61 | 8 |
| 5/47 | 12/59 | 62 | – |
| 1/60 | 12/60 | 62 | 4 |
| 1/61 | 12/61 | 62 | 8 |
| 1/62 | 12/62 | 63 | – |
| 1/63 | 12/63 | 63 | 3 |
| 1/64 | 12/64 | 63 | 6 |
| 1/65 | 12/65 | 63 | 9 |
| 1/66 | 12/66 | 64 | – |
| 1/67 | 12/67 | 64 | 3 |
| 1/68 | 12/68 | 64 | 6 |
| 1/69 | 12/69 | 64 | 9 |
| 1/70 | ואילך | 65 | – |
גיל זכאות לנשים, לפי תאריך לידתן (ללא שינוי בחוק החדש)
| חודש ושנת לידה | גיל זכאות | ||
| מתאריך | עד תאריך | שנים | חודשים |
| – | 6/39 | 65 | – |
| 7/39 | 8/39 | 65 | 4 |
| 9/39 | 4/40 | 65 | 8 |
| 5/40 | 12/40 | 66 | – |
| 1/41 | 8/41 | 66 | 4 |
| 9/41 | 4/42 | 66 | 8 |
| 5/42 | 12/44 | 67 | – |
| 1/45 | 8/45 | 67 | 4 |
| 9/45 | 4/46 | 67 | 8 |
| 5/46 | 12/46 | 68 | – |
| 1/47 | 8/47 | 68 | 4 |
| 9/47 | 4/48 | 68 | 8 |
| 5/48 | 12/48 | 69 | – |
| 1/49 | 8/49 | 69 | 4 |
| 9/49 | 4/50 | 69 | 8 |
| 5/50 | ואילך | 70 | – |
גיל פרישה לעניין חוק הביטוח הלאומי הוא הגיל, שהחל ממנו זכאי מבוטח שעומד בתנאי הזכאות (לרבות במבחן הכנסות), לקבל קצבת אזרח ותיק (זקנה). במקביל, החל מגיל זה אין זכאות לגמלאות שונות, כמו, קצבאות נכות כללית ודמי תאונה. הזכאות לדמי אבטלה ולגמלת ניידות היא גיל 67 לגברים ולנשים.
החל מגיל פרישה מבוטח אינו משלם דמי ביטוח לאומי ובריאות על הפנסיה שלו ועל הכנסות פסיביות שונות ששילם בעדם דמי ביטוח לפני גיל הפרישה. החל מגיל פרישה שיעורי דמי הביטוח הלאומי נמוכים יותר בשל ענפי ביטוח שכבר אינם רלוונטיים החל מגיל פרישה (דמי ביטוח לענף אבטלה משולמים עד גיל 67, גם לנשים).
להעלאת גיל הפרישה לנשים יש חשיבות רבה הן לעניין הזכויות שלהן לפי חוק הביטוח הלאומי והן לעניין תשלום דמי הביטוח.
תמצית השיפוי שניתן לפי חוק הביטוח הלאומי
העלאת גיל הפרישה עלולה להשפיע לרעה על חלק מהנשים שמתקשות בגיל זה להשתלב בשוק העבודה. החוק כולל כלי סיוע משלימים לנשים בעלות שכר נמוך. כלי הסיוע המשלימים אמורים להפחית את הפגיעה בנשים אלה. הגדלת הסכום שאינו פוגע בזכאות לקצבת אזרח ותיק בגיל פרישה חלה על נשים וגם על הגברים.
- חוק הביטוח הלאומי תוקן כך שתקופת הזכאות לדמי אבטלה לאישה שנולדה מיום 1.1.1960 ואילך ומלאו לה 60 שנים ולאישה שנולדה ביום 1.1.1960 שמלאו לה 57 וטרם מלאו לה 60, תוארך ל-300 ימים במקום 175 כיום, בהגבלות שונות, שמפורטות בחוזר מספר 1474 מיום 29.12.2021 בשם שינויים בחוק אבטלה במסגרת העלאת גיל הפרישה לנשים. כדי לקבל את ההארכה, יש לעמוד בכל מגבלות הזכאות לדמי האבטלה. התיקון בחוק מאריך למובטלות האלה את שנת הזכאות לדמי האבטלה מ-12 חודשים ל-18 חודשים, כדי שיוכלו לנצל את כל התקופה. ההטבה רלוונטית גם לעצמאיות שכלולות בתוספת הראשונה בצו סיווג מבוטחים (כמו שחקניות, מורות דרך, מדריכות, מורות ומרצות ועוד).
- החל מינואר 2022 לוח ט' בחוק הביטוח הלאומי נשאר רק לבחינת הכנסה של תלויים ושאירים.
לוח ט1' הגדיל מינואר 2022 בשתי פעימות את סכום ההכנסה המרבית שאותה רשאים מבוטחים (נשים וגברים) להשתכר בין גיל הפרישה לגיל הזכאות בלי שהקצבה שלהם תיפגע (עד גיל הזכאות יש מבחני הכנסה לזכאות לקצבה על פי החוק). סכום ההכנסה עולה גם עבור מבוטחים שמקבלים גמלת זקנה מיוחדת לפי הסכם.
להלן הסכומים בלוח ט1':
- בשנת 2022 – סכום ההכנסה המרבית ליחיד ללא תלויים הוא 6,749 ש"ח לחודש (63.97% מהשכר הממוצע) וליחיד עם תלוי אחד הסכום הוא 9,000 ש"ח לחודש (85.3% מהשכר הממוצע). בתוספת עבור תלוי נוסף לא חל שינוי.
- החל מיום 1.1.2023 ואילך – בחישוב לפי השכר הממוצע בשנת 2022 – סכום ההכנסה המרבית ליחיד ללא תלויים יהיה 7,750 ש"ח לחודש (73.45% מהשכר הממוצע) וליחיד עם תלוי אחד 10,333 ש"ח לחודש (97.93% מהשכר הממוצע). בתוספת עבור תלוי נוסף לא חל שינוי.
בשל העלאת גיל הפרישה נשים שממשיכות לעבוד במשכורת ששוללת את הקצבה, יקבלו תוספת דחיית פרישה נמוכה יותר בשל העלאת גיל הפרישה. ההקטנה תשפיע על הזכאות כבר מההגדלה הראשונה של 4 חודשים בשנת 2022 כיוון שחוק הביטוח הלאומי מאפשר מתן 5% תוספת דחיית קצבה רק אם יש למבוטח 9 חודשי עבודה לפחות שבהם נשללה הקצבה בתוך 12 חודשים. הנושא נבחן בפסיקה לגבי גברים שנשללה מהם התוספת בהעלאת גיל הפגישה בשנת 2004 בארבעה חודשים.
בעת הכנת משכורות, חשוב מאד לשים לב למשכורת של עובד שמביא אישור למעסיק שהוא זכאי לקבל קצבת אזרח ותיק בגיל פרישה (שבו יש מבחן הכנסות). אם ההכנסה של העובד גבוהה מדי לפי מבחן ההכנסות מעבודה, בהתאם למספר התלויים שיש לו – רצוי להפנות את העובד לביטוח הלאומי (העובד חייב להודיע על שינוי בשכרו לביטוח הלאומי). בביקורת ניכויים הביטוח הלאומי בודק התאמה בין הפטור שהמעסיק נתן לעובד במשכורת, לבין הזכאות של העובד לקצבה בפועל, ומחייב את המעסיק ככל שמתברר שהעובד לא קיבל את הקצבה.
- מבוטחת שמלאו לה 62 וטרם מלאו לה 62 וארבעה חודשים ונולדה בין השנים 1960 ועד 1966, שאין לה הכנסות מעבודה או ממשלח יד ואינה בחל"ת, תהיה זכאית למענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה, אם היא תענה לקריטריונים שקבע התיקון. מדובר במענק בסכום שלא יעלה על 4,000 ש"ח לחודש במשך 4 חודשים.
את המענק יש לתבוע בטופס שיקבע הביטוח הלאומי. כל ההסברים נמצאים באתר הביטוח הלאומי.
מענק מעבר לא נחשב כהכנסה לעניין כל דין.
חברות ארנק ומשיכות לפי 3(ט1) – חוזר הביטוח הלאומי
מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה
ביום 29.11.2021 פרסם הביטוח הלאומי (להלן: "הב"ל") חוזר בעניין חיוב בדמי ביטוח בגין הכנסות שנקבעו לפי פקודת מס הכנסה כ"משיכה מחברה" לפי סעיף 3(ט1) לפקודה, והכנסות המיוחסות לבעל שליטה מחברת ארנק בשליטתו לפי סעיף 62א לפקודה.
להלן נסקור את עיקרי החוזר.
רקע חוקי
כבר בשנת 2017 נכנסו לתוקף חקיקות אנטי תכנוניות מהותיות בפקודת מס הכנסה.
סעיף 3(ט1)
ככלל נקבע כי "משיכה מחברה" על ידי בעל מניות מהותי בה, במישרין או בעקיפין, לרבות העמדת נכס של החברה לשימושו, והכול כפי שפורט באותו סעיף – יחשבו אצל בעל המניות המהותי כהכנסה, על פי המדרג הבא:
ככל שהיו בידי החברה "רווחים" – ההכנסה תסווג בידו כדיווידנד.
ככל שלא היו בחברה רווחים – אם מתקיימים ביניהם יחסי עובד ומעביד – כהכנסת עבודה.
ככל שאין בחברה רווחים, ואין מתקיימים יחסי עובד ומעביד – כהכנסה מעסק או משלח יד.
סעיף 62א' (חברת ארנק)
ככלל נקבע כי הכנסה חייבת של חברת מעטים שנובעת מפעילות בעל מניות מהותי תיחשב כהכנסתו החייבת של היחיד (שיקוף רווחי החברה ישירות ליחיד), וזו תיחשב בידו כ-
הכנסה מיגיעה אישית לפי 2(1),2(2) או 2(10) לפי העניין אם מדובר בשרותי דירקטוריון ניהול וכד'.
הכנסה מיגיעה אישית לפי 2(2) – אם הכנסת החברה הם משירותים שברגיל נעשים ע"י עובד עבור מעסיקו. לעניין זה נקבעו חזקות כמותיות ומספריות, למניעת חילוקי דעות.
הכול בתנאים ובסייגים כמתואר בסעיף 62א' לפקודה.
חלפו חמש שנים, והב"ל מגלה היום בחוזר זה את עמדתו בעניין חבות בדמי ביטוח לאומי, בגין הכנסות אלו.
עיקר קביעות החוזר בעניין היבטי ביטוח לאומי בגין הכנסות אלו
נאמר כבר עתה כי החוזר ארוך, רווי פרטים טכניים, שדות, והשוואות בין קובצי מידע שונים, אולם בשורה האחרונה, הב"ל עושה לעצמו "חיים קלים" – גובה דמי ביטוח, אך במרבית המקרים, לא מעניק כל ביטוח או גמלאות בגין ההכנסות הללו, ונפרט בשיא התמצות:
הכנסה לפי סעיף 3(ט1), שנקבעה לפי הפקודה כדיווידנד – הב"ל מקבל את הסיווג, גם הוא מסווג אותה כדיווידנד, ופוטר אותה מדמי ביטוח.
הכנסות לפי סעיף 3(ט1), שנקבעה לפי הפקודה כשכר, לפי סעיף 2(2) לפקודה;
הכנסות לפי סעיף 62א' – שהפקודה קובעת אותה כשכר לפי סעיף 2(2) לפקודה;
הכנסות לפי סעיף 62א' – שהפקודה קובעת אותן כהכנסות, לפי סעיף (2(1) לפקודה;
את השלוש האחרונות – הב"ל מסווג כהכנסה כעצמאי ולא כשכיר, ויחולו העקרונות הבאים:
אם המבוטח סווג גם קודם לכן כעצמאי במרשמי הב"ל, תיווסף הכנסה זו להכנסתו האחרת כעצמאי (לא פורט אם יזכה בגין "תוספת" זו לגמלאות מלאות כעצמאי – גמלאות כגון דמי לידה, פגיעה בעבודה על היבטי הגמלה החוסמת…).
אם לא סווג קודם לכן כעצמאי, יחויב בדמי ביטוח כעצמאי, אך יבוצע בגינו רישום כעצמאי רק מיום עריכת השומה, קרי לא יהיה זכאי לכל גמלה (כעצמאי שלא נרשם במועד).
אם לא סווג קודם לכן כעצמאי, אך הכנסותיו נמוכות מ-25% מהשכר הממוצע במשק – ירשמו אותו ויחייבו אותו בדמי ביטוח לאומי כ"עצמאי שאינו עונה להגדרה".
בפתיח של החוזר מפרט הב"ל את הניתוח הלוגי ולפיו הכנסות שקבעה פקודת מס הכנסה בסעיפים 3(ט1) ו-62א' כהכנסה משכר לפי סעיף 2(2) לפקודה – הב"ל מסווגן אחרת ורואה בהן הכנסות כעצמאי. ונצטט הדברים במלואם מהחוזר:
- "סיווג ההכנסה לעניין הביטוח הלאומי
- סעיף 342(ב) לחוק הביטוח הלאומי קובע "המעביד חייב בתשלום דמי הביטוח בעד עובדו". לעומת זאת, הכנסה לפי סעיף 62א' או 3(ט1) אינה מתקבלת בדיווח טופס 126 של מעביד של העובד, אלא היא ייחוס, המבוצע ע"י פקיד השומה, של ההכנסה שקיבלה חברה בבעלות הנישום, עבור מתן שירותים שניתנו לחברה או תאגיד אחר, כהכנסתו של הנישום ממקור 2(2) לפקודה. מדובר בהכנסה שלא נוכו ממנה דמי ביטוח.
- לפיכך הבטוח הלאומי רואה בהפרש שבין ההכנסה כשכיר שדווחה בשומה, לבין ההכנסה שדיווח המעסיק בטופס 126, כהכנסה של עצמאי. הב"ל מחייב את המבוטח, בעל המניות עצמו, בתשלום דמי ביטוח כעצמאי מהטעמים שיפורטו להלן:
- מס הכנסה לא מדווח מהי הזהות (תיק הניכויים) של ה"מעביד", שנקבע ע"י מס הכנסה כמקור הכנסה העיקרי של החברה שבבעלות הנישום.
- לא נוכו דמי ביטוח מן ההכנסה.
- לעניין הכיסוי הביטוחי והזכות הביטוחית, מדובר בדיווח רטרואקטיבי על הכנסה ממקור שכיר, שיש לו השלכות לעניין הגמלאות".
הבאנו את הנמקת הב"ל לסיווג שונה כעצמאי כלשונה, שכן אף על פי שהפקודה סיווגה הכנסות אלו כשכר, הנמקה זו כלל אינה נראית לנו מדויקת עובדתית, או משכנעת משפטית:
כמעט כל המנומק לעיל חל על הכנסות לפי סעיף 62א' – חברת ארנק, ואינו רלוונטי להכנסות מסעיף 3(ט1) – משיכת של בעל מניות מהותי מחברה בשליטתו.
אי זיהוי תיק הניכויים, ועובדת אי ניכוי דמי הביטוח במקור נראים סיבה קלושה לסטות מסיווג חוקי של מחוקק פקודת מס הכנסה, שעליו נשען גם מקור החיוב בחוק הביטוח הלאומי – כשכר, ולא כעצמאי.
אמנם ישנן בעיות קשות של זכות גמלאות לתקופות עבר רטרואקטיבית, אך איננו משוכנעים שהדרך לפתור אותן היא שלילת הסיווג כשכר וקביעה חד צדדית כי מדובר בהכנסות כעצמאי.
מעבר לכל אנו תוהים אם עצם שינוי סיווג הכנסה שנקבעה כהכנסת שכר לפי פקודת מס הכנסה להכנסתו של עצמאי – יש לו בסיס חוקי איתן.
הכותבים – חיים חיטמן – ממשרד ארצי, חיבה, אלמקייס, כהן – פתרונות מיסוי בע"מ
רו"ח (משפטן) ישי חיבה – שותף במשרד ארצי, חיבה, אלמקייס, כהן – פתרונות מיסוי בע"מ www.ahec-tax.co.il
ביטוח לאומי – הכנסה חייבת של חברה משפחתית, השלכות נוספות
רו"ח אורנה צח-גלרט; מר חיים חיטמן; רו"ח (משפטן) ישי חיבה
כפי שפורסם, נקבעה הלכה בבית הדין הארצי לעבודה בעניין נחושתן כי כל ההכנסה החייבת של חברה משפחתית, תיחשב מחולקת כדיווידנד לכל אחד מבעלי מניותיה, כל אחד לפי חלקו, בשנת הפקתה, ותחויב בידי כל אחד מהם בדמי ביטוח בשיעור החל על הכנסות פסיביות (12% – שיעור שולי).
על פי הלכת בית הדין הארצי – החיוב בדמי ביטוח כהכנסה פסיבית בשיעור של 12% הוא ללא בחינת מקור ההכנסה החייבת בחברה המשפחתית, תוך יצירת אנדרלמוסיה בתכלית חוק הביטוח הלאומי:
מחד גיסא – הכנסה חייבת ממשלח יד או מעסק בחברה המשפחתית (לאחר ניכוי משכורות בעלי המניות השכירים בחברה), שהייתה חייבת בדמי ביטוח בשיעור מרבי של כ-18% (בשיעור המלא), לו הופקה במישרין על ידי יחיד, תחויב ב-12% דמי ביטוח.
ומאידך גיסא – רווחי הון ושבח מקרקעין, ריבית בשיעור מס מוגבל, דיווידנד, ושכר דירה למגורים בחברה המשפחתית – שהיו פטורים כליל מדמי ביטוח לו הופקו במישרין על ידי יחיד, יחויבו ב-12% דמי ביטוח.
נתאר להלן כמה מצבים, שבהם יצא שכרו של הביטוח הלאומי דווקא בהפסדו כתוצאה מהלכה זו, בכל הקשור לתשלום דמי ביטוח.
חברה משפחתית – כמה בעלי מניות
ההכנסה החייבת של החברה המשפחתית, תיחשב מחולקת כדיווידנד לכל אחד מבעלי המניות, כל אחד לפי שיעור ההחזקה שלו במניות החברה.
מכיוון שהחוק מעניק פטור בגובה של 25% מהשכר הממוצע על הכנסות פסיביות, הרי כל אחד מבעלי המניות בחברה המשפחתית ייהנה מפטור מתשלום דמי ביטוח מהכנסה בסך של 31,653 ש"ח לשנה (נכון לשנים 2021-2020).
לדוגמה:
לחברה משפחתית יש הכנסה חייבת מעסק (חנות מכולת) בסך 300,000 ש"ח, לאחר ניכוי שכר בעלי המניות שמועסקים כשכירים בחברה. בחברה שלושה בעלי מניות בחלקים שווים.
שלושת בעלי המניות יהיו זכאים לפטור מדמי ביטוח בסך כולל של כ-95,000 ש"ח, ורק הכנסה בסך של 205,000 ש"ח תתחייב בדמי ביטוח בשיעור של כ-12% (שליש לכל אחד מהם).
חברה משפחתית שבין בעלי מניותיה:
מקבלי קצבת נכות כללית מלאה לשנה לפחות או לצמיתות, או נכות מעבודה בשיעור של 100% לצמיתות
הפיכת ההכנסה החייבת של החברה המשפחתית (כמובן, לאחר ניכוי שכרם של בעלי המניות השכירים בה) לדיווידנד – ככל הכנסה פסיבית בידיהם, תהיה פטורה כליל מדמי ביטוח בגינה.
חברה משפחתית – בעל ואישה
חוק הביטוח הלאומי קובע כי אישה נשואה לתושב ישראל (המבוטח כחוק לענף אזרח ותיק) שיש לה רק הכנסות פסיביות, פטורה מתשלום דמי ביטוח.
גם ידועה בציבור של בן זוג שהוא תושב ישראל המבוטח כחוק לענף אזרח ותיק, שיש לה רק הכנסות פסיביות, פטורה מתשלום דמי ביטוח.
דוגמה
לחברה משפחתית יש הכנסה חייבת מעסק (חנות מכולת) בסך 300,000 ש"ח (לאחר ניכוי שכר עבודה לבעל, שהוא שכיר בחברה). מניות החברה מוחזקות על ידי בני זוג: 90% לאישה ו-10% לבעל.
האישה פעילה בחברה, ואין לה כל הכנסה אחרת כשכירה או הכנסה מעסק או ממשלח יד.
90% מהכנסתה החייבת של החברה תיוחס לאישה כהכנסה מדיווידנד, ותהא פטורה כליל מדמי ביטוח.
גם הבעל יהא פטור כליל מדמי ביטוח בגין הכנסות החברה שייוחסו אליו (שכן מיוחס לו דיווידנד בסך 30,000 ש"ח, אך מגיע לו פטור שנתי של 31,653 ש"ח, כדלעיל). אם אלה הכנסותיו היחידות, ישלם מינימום דמי ביטוח כלא עובד.
חברה משפחתית – בעלי מניות בגיל הפרישה
מבוטחים שהגיעו לגיל הפרישה פטורים מתשלום דמי ביטוח בגין הכנסות פסיביות, לרבות דיווידנד בחברה משפחתית.
גיל פרישה בשנת 2021 – 62 לאישה ו-67 לגבר.
כלומר, אם אחד מבעלי המניות הגיע לגיל הפרישה, חלקו בהכנסות החברה יהיה פטור לחלוטין מדמי ביטוח.
יש לציין כי אף שהכנסה זו פטורה מדמי ביטוח, הרי היא מובאת בחשבון לעניין מבחני ההכנסה לזכאות לגמלת אזרח ותיק בגיל שיש בו מבחני הכנסה (אך כהכנסה פסיבית שיש לה תקרה גבוהה יותר מאשר הכנסה מעבודה).
חברה משפחתית – בעלי מניות שאינם תושבי ישראל
חובת תשלום דמי ביטוח בגין הכנסות פסיביות חלה אך ורק על תושבי ישראל, מגיל 18 ועד גיל הפרישה.
כלומר, אם אחד מבעלי המניות אינו תושב ישראל, חלקו בהכנסות החברה יהא פטור מתשלום דמי ביטוח.
הערות כלליות:
הובא לידיעתנו כי יש כוונה להגיש עתירה לבג"ץ על הלכת נחושתן (ייתכן שראוי יותר להגיש עתירה לפסילת החלק הרלוונטי בתיקון 103, מאשר לפסול את ההלכה בבית הדין הארצי, שהסתמכה על פירוש לשון החוק המתוקן).
משנקבע כי כל הכנסתה החייבת של חברה משפחתית דינה כהכנסה פסיבית, הרי היא אינה כוללת רכיב ביטוחי גם למי שזו הכנסה ממשלח יד או מעסק בעבורו, כמו למשל דמי פגיעה בעבודה או דמי לידה.
והחשוב מכולם: יואילו להסביר לנו קברניטי הביטוח הלאומי, מובילי תיקון 103 והשופטים הנכבדים בבית הדין הארצי לעבודה: אם בסופו של דבר חברה משפחתית היא כחברה רגילה, ואין כל רלוונטיות למקורות ההכנסה השונים שלה מהיבט החיוב בדמי ביטוח לאומי על בעלי מניותיה, אזי מה חטאו בעלי מניותיה של חברה משפחתית שדיווידנד המחולק אליהם ממנה נקבע כחייב בדמי ביטוח, בעוד באותו יום ובאותו חיקוק ממש, נקבע שדיווידנד אחר שקיבל כל בעל מניות אחר מחברה אחרת כלשהי שאינה משפחתית, פטור כליל מדמי ביטוח?
הכותבים – אורנה צח-גלרט, רואת חשבון, יועצת ומרצה לענייני הביטוח הלאומי, יו"ר ועדת הקשר עם המוסד לביטוח לאומי בלשכת רואי חשבון ornazachcpa@gmail.com
חיים חיטמן – ממשרד ארצי, חיבה, אלמקייס, כהן – פתרונות מיסוי בע"מ
רו"ח (משפטן) ישי חיבה – שותף במשרד ארצי, חיבה, אלמקייס, כהן – פתרונות מיסוי בע"מ www.ahec-tax.co.il
הכנסות מהשכרה למגורים פסיבית בחו"ל פטורות
בכל אופן מדמי ביטוח (הלכת אולך)
מר חיים חיטמן, רו"ח (משפטן) ישי חיבה
בעבר פורסם פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בעניינו של מר אולך אשר השכיר שלוש דירות מגורים בשווייץ, ככל הנראה כהכנסה שלא הגיעה כדי עסק. בשל מס גבוה ששילם בשווייץ על הכנסות אלו דיווח אולך על הכנסותיו אלו בישראל ב"מסלול הרגיל", ולא במסלול 122א לפקודה.
בית הדין האזורי לעבודה קבע, בניגוד לעמדת המוסד לביטוח לאומי כי הכנסות אלו לא יחויבו בדמי ביטוח. אמנם הנמקתו של בית הדין הייתה שגויה לחלוטין כאשר קבע כי לפי חוק הביטוח הלאומי , רק הכנסות על פי סעיפים 2(1) או 2(8) לפקודה חייבות בדמי ביטוח, בעוד הכנסות פסיביות אינן חייבות בדמי ביטוח, מה שכלל אינו נכון.
הב"ל ערער על הפסק לבית הדין הארצי.
ביום 4.1.2022 דחה בית הדין הארצי (עב"ל 60019-12-20) את ערעור הב"ל וקבע תוך שהוא מעיר על טעות הנמקתו של בית הדין האזורי, כי הן בשל פרשנות לשונית אפשרית והן מטעמי שוויון בין אי החיוב בדמי הביטוח כפי שמאפשר הב"ל, בהכנסות מהשכרת דירות מגורים בישראל בין שידווחו במסלול סעיף 122 ובין שבשיעורים רגילים (כל עוד אינן מעסק), כך יחול גם בהשכרה בחו"ל.
- רקע חוקי
- סעיף 350(א) לחוק קובע כי "לעניין תשלום דמי ביטוח לא יראו כהכנסה:
- הכנסה מדמי שכירות שחלות עליה הוראות סעיף 122 לפקודת מס הכנסה, הכנסה מדמי שכירות מחוץ לישראל שחלות עליה הוראות סעיף 122א לפקודת מס הכנסה…"
- עיקר טיעוני הצדדים בערעור
- הב"ל טוען כי לשון הסעיף ברורה: רק הכנסות מהשכרה בחו"ל שדווחו לפי סעיף 122א אינן חייבות בדמי ביטוח. משבחר לדווח על הכנסות מההשכרה בחו"ל במסלול הרגיל, יחויב בדמי ביטוח.
- אולך טען כי לשון סעיף 350(א)(7) תומכת בפרשנותו.
וכן: "בדיון… אישרו באי כוח המוסד כי אכן מבוטחים פטורים מתשלום דמי ביטוח על הכנסות מדמי שכירות של נכס בישראל, בין אם ההכנסות נישומו במסלול הרגיל לפי סעיף 121 לפקודה ובין אם המבוטח בחר במסלול המיוחד לפי סעיף 122 לפקודה…"
לאור הסכמה זו טוען המבוטח כי יש להחיל אותו עיקרון גם על הכנסות מהשכרה בחו"ל, וכי סטייה מעיקרון זה תהווה אפליה שלא כדין.
- דיון ומסקנות
- מהשתלשלות הוראות סעיף 350(א)(7) לחוק וחוזרי הב"ל עולה כי בעוד בישראל הב"ל ליברלי וקובע כי "הכנסות שכירות למגורים בישראל, שאינן הכנסות מעסק, פטורות באופן גורף מחובת תשלום דמי ביטוח, בין אם הנישום בחר לדווח עליהן במסלול הרגיל… ובין אם בחר במסלול המיוחד תוך תשלום המס הקצוב…
הרי "לעומת זאת, הכנסות מדמי שכירות מחוץ לישראל פטורות מדמי ביטוח לגישת המוסד, רק אם בחר המבוטח במסלול המיוחד".
- בעוד המבוטח טוען שהקטע הרלוונטי בסעיף 350(א)(7) לחוק קובע פטור על סוג של הכנסהשבו דן סעיף 122א, ולא חשוב המסלול שבו דווחה, הרי הב"ל טוען שהדגש בסעיף זה הוא דווקא על מסלול הדיווח.
- בית הדין סבר שספק רב אם בנסיבות העניין ניתן להסיק מהי הפרשנות הנכונה מתוך מבחר האפשרויות הלשוניות, שתגשים בצורה המיטבית את תכלית סעיף 350 (א)(7) לחוק.
- בית הדין טוען כי בסעיף 350(א)(7) לחוק לשון ההפניה להכנסות שכ"ד לפי סעיף 122 ולפי סעיף 122א היא זהה לחלוטין.
"יתר על כן, אף לשונם של סעיפים 122 ו- 122 א לפקודה זהה, בכפוף לשיעור מס שונה (10% ו-15%). משכך, אין להלום פרשנות לפיה שתי הוראות זהות מאותה מאטריה, השוכנות להן זו לצד זו באותו החוק ואף באותו הסעיף לחוק, תובלנה לפרשנות שונה של כל אחת מהן".
בשורה האחרונה פוסק בית הדין כך:
"מכל האמור לעיל עולה איפה כי הכנסה מדמי שכירות מהשכרת מקרקעין מחוץ לישראל, שאינה הכנסה מעסק כמשמעה בסעיף 2(1) לפקודה, פטורה מתשלום דמי ביטוח לפי סעיף 350(א)(7) לחוק, בין אם דווחה למס הכנסה במסלול הרגיל ובין אם דווחה במסלול המיוחד. משכך דין הערעור המוסד להידחות."
(ההדגשה אינה במקור – ח"ח וי"ח)
- בשולי הדברים
בית הדין קובע זהות יישומית בין הכנסות מהשכרה בישראל לבין הכנסות מהשכרה בחו"ל.
מכיוון שהב"ל יישם פרשנות ולפיה כל דמי שכירות למגורים בישראל, הן במסלול 122 והן במסלול שיעור מס שולי – פטורים מדמי ביטוח (ובלבד שאינם מעסק), כך גם יהא לגבי דמי שכירות בחו"ל – בין שדווחו לפי 122א ובין שדווחו במסלול מס שולי (כנ"ל).
משכך, עלינו להעיר שני דברים:
- ייתכן שעולה מהפסק כי הפטור בחו"ל אף רחב מן הפטור בישראל – שכן אם לגבי ישראל המדובר הוא רק לגבי שכר דירה למגורים, הרי סעיף 122א חל הן על השכרה למגורים והן על השכרה מסחרית.
קביעת בית הדין שהודגשה בציטוט שלעיל אינה מסייגת את תחולת הפטור בהשכרה בחו"ל רק על דירות מגורים, אלא נוקטת את המילים "השכרת מקרקעין".
- ייתכן שכך הבנו באופן לא פורמלי מגורמים בב"ל כי הם ינסו לשנות את הפרשנות המרחיבה שניתנה על ידם עד עתה להשכרה למגורים בישראל, ולהחילה רק על השכרה שדווחה לפי מסלול 122 לפקודה (10% מס).
אם וככל שתבוצע החלטה פרשנית מצמצמת כאמור, לא ברור אם יהיה בכוחה לשנות את קביעת הלכת בית הדין הארצי בעניין השכרה בחו"ל.
הכותבים – חיים חיטמן – ממשרד ארצי, חיבה, אלמקייס, כהן – פתרונות מיסוי בע"מ
רו"ח (משפטן) ישי חיבה – שותף במשרד ארצי, חיבה, אלמקייס, כהן – פתרונות מיסוי בע"מ www.ahec-tax.co.il
סוגיות בעניין מעסיקים ושכירים
מס הכנסה
הארכת תוקף של אישורים לתיאומי מס לשנה נוספת – דגשים בדבר חישוב פטור על קצבה לפי סעיף 9 א לפקודת מס הכנסה
כחלק ממאמצינו לשיפור השירות לציבור, נשלחים בתחילת שנת המס מאות אלפי אישורים להארכת תוקף לשנה נוספת לאישורי תיאום מס קיימים, במצבים בהם אין מידע על שינוי בהכנסות הנישום.
חלק מאישורי הארכות התוקף נשלחים למקבלי קצבאות בגיל פרישה, הזכאים לפטור ממס על חלק מקצבתם המזכה, מכוח הוראות סעיף 9א לפקודת מס הכנסה. הפטור כאמור מחושב כאחוז מתוך "תקרת הקצבה המזכה", המתואמת מדי שנה, בהתאם להוראות סעיף 120 ב לפקודה.
בהקשר זה ולאור שאלות שעלו לאחרונה ביחס לחישוב הפטור על הקצבה שיש לבצע בהתאם לאישור הארכת תוקף, אנו מוצאים צורך להדגיש את המפורט להלן:
- באישורים לתיאום מס מופיעים שני נתונים:
- סכום הקצבה השנתית הפטור ממס.
- אחוז הפטור המגיע מתוך "תקרת הקצבה המזכה".
- לפיכך, בעת חישוב המס על הקצבה (כאשר קיים אישור הארכת תוקףשל אישור שהונפק בשנים קודמות), יש לחשב את הפטור החודשי לפי אחוז הפטור המופיע באישור המקורי, כשהוא מוכפל ב"תקרת הקצבה המזכה", המעודכנת לשנה השוטפת, ולא לפי הסכום הפטור המופיע באישור תיאום המס המקורי. בדרך זו יישמר הפטור המגיע לגמלאי בערכו הנכון, בהתאם ל"תקרת הקצבה המזכה" המעודכנת.
אם לא פעלתם כמפורט לעיל, יש ליישם זאת רטרואקטיבית החל מחודש 1/2022 ואילך.
הודעת רשות המסים מיום 27.10.2022
מקבלי קצבת גמלאות מעל גיל 70 לא ידרשו למלא טופס 101 מידי שנה
במסגרת שיפור השירות ללקוחותיה, מרחיבה רשות המסים את אוכלוסיית הגמלאים שיהיו פטורים מחובת הגשת טופס 101 מידי שנה למשלם הקצבה. בהתאם לעדכון להנחיה שפורסם היום, הגיל שממנו יהיו פטורים גמלאים ממילוי טופס 101 ירד מ-80 ל-70 שנה. הקלה זו תיטיב עם למעלה מ-200 אלף גמלאים נוספים.
בהתאם לתקנות, עובד חייב למלא טופס 101 עם התחלת עבודתו אצל מעסיק חדש ובכל תחילת שנה וכן לעדכן בעת שינוי בפרטיו. לפני כשנתיים פרסמה רשות המסים הנחייה מקלה, לפיה מעסיקים המשלמים קצבה כהגדרתה בסעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה, יוכלו לפטור את מקבלי הקצבה ממילוי טופס 101 מידי שנה, ובלבד שהם עומדים בכלל התנאים המפורטים בהנחיה, כגון: המעסיק הגיש את דוחות 126, הוא מנהל באופן ממוכן את חישובי המשכורת והניכויים ועוד. להלן האוכלוסיות שלא ידרשו למלא את הטופס מידי שנה (לרבות העדכון לגיל המזכה שפורסם היום):
1 גמלאים אשר חלפו 3 שנים מהגיעם לגיל זכאות, ובלבד שהצהירו בטופס 101 בהגיעם לגיל זכאות ובשנתיים לאחר מכן, שאין להם הכנסה חייבת נוספת מלבד הקצבה, וכן הם אינם דורשים הטבות מס ייחודיות כמו הטבת יישוב, אלה יידרשו להגיש למשלמים טופס 101 אחת לחמש שנים. כמו-כן, גמלאים עם פטור בשל נכות צמיתה או עיוורים לא ידרשו במילוי הטופס בשנים הבאות.
- מקבלי קצבת שארים ובלבד שהקצבה אינה עולה על תקרת קצבה מזכה ומקבל הקצבה הצהיר עם קבלתה לראשונה ובשנתיים לאחר מכן שאין לו קצבאות שארים נוספות.
- מקבלי קצבאות המוגדרים כסיעודיים בשיעור של 100% ומעלה (לפי קביעת חברת הביטוח המשלמת או כהגדרתם בתקנון קרנות הפנסיה), ימלאו את טופס 101 פעם אחת במועד תחילת הקצבה אם הצהירו בטופס שאין להם הכנסות נוספות והם אינם דורשים הטבות מיוחדות כמו יישובים.
- מקבלי קצבאות אובדן כושרעבודה/נכות, ימלאו את טופס 101 אחת לשנתיים ובלבד שבמילוי הטופס הצהירו שאין להם הכנסות נוספות והם אינם מבקשים הטבות מס מיוחדות כמו יישובים.
- בנוסף לכל האמור לעיל, גמלאים אשר מלאו להם 70 שנה ולא חל שינוי מאז מילוי הטופס האחרון שמילאו, יהיו פטורים ממילוי טופס 101 ובלבד שהצהירו שאין להם הכנסות נוספות.
הרינו לאשר כי גמלאי אשר מלאו לו 70 שנה בשנת המס לגביה נדרש למלא טופס 101 יהיה פטור ממילוי טופס 101 מכאן ואילך, זאת במקום 80 שנה כפי שרשום בפסקה שלאחר סעיף ד' בהנחיה.
יודגש, כי הקלה נוספת זו תוענק החל משנת המס 2023 ובכפוף לעמידה בכל התנאים המפורטים בהנחיה.
תוקף ההקלות כאמור בהנחיה, עד ליום 31.12.2025 או עד לשינוין, כמוקדם מביניהם.
פורסם באתר רשות המסים ביום 8.11.2022
גמלאי צה”ל – פטור מקצבה מזכה גם לפורש שהיוון לכל החיים
יחיאל קדם
גמלאי צה”ל הזכאים לקצבת פרישה, רשאים להוון בפטור ממס עד 25% מהקצבה לה הם זכאים בעת הפרישה מהשירות, וזאת “בתמורה” להקטנת הקצבה החודשית. עד כה תפיסת רשות המיסים הייתה שהיוון זה מקנה הטבת מס ועליו לבוא על חשבון ההיוון הפטור לו זכאים יתר הפורשים בהתאם לתיקון 190 לפקודת מס הכנסה.
מאמר זה מתייחס לגמלאים שביצעו היוון פטור ממס לכל החיים.
במרץ 2022 התקבלה פסיקה בנוגע להסדר חדש שגובש בין רשות המיסים לבין ארגון גמלאי צה”ל, לאחר מחלוקת ארוכת שנים בנוגע לסוגיית שיטת היוון קצבאות הגמלאים.
בלב המחלוקת עמדה גישת רשות המיסים, שלטענתה גמלאים שהיוונו חלק מקצבתם במועד הפרישה בפטור ממס, נהנו כבר בפרישה מהטבת המס משמעותית בגין הסכום אותו היוונו, ולכן הטבת המס שעמדה לרשותם נוצלה במלואה.
טענתה של רשות המיסים היא שאין מקום להטבת מס נוספת במסגרת קיבוע הזכויות על הקצבה המשולמת לגמלאי צה”ל, גם אם הניכויים בגין ההיוון הסתיימו.
מנגד, עמדתם של גמלאי צה”ל היא שאין הצדקה לנכות מס מלא מהקצבאות המשולמות להם לאחר תום הניכויים בגין ההיוון שבוצע בפרישה, לא רק זאת גמלאי צה”ל שביצעו היוון החזירו בפועל ל”צה”ל – מדינת ישראל” סכומים פי כמה מאילו שקיבלו.
מכאן, על פי ההנחיה החדשה, נכנסה לתוקף שיטה חדשה הנקראת “שיטת המקדם” , שיטה זו תקפה לכלל גמלאי צה”ל אשר ביצעו היוון קצבה לכל החיים בהתאם לתקנות 1970 ו-1997.
לדעתי רשות המיסים פעלה נכון ומקצועית בחוזר זה, ומה שקבעה בפועל הוא שלמרות שההיוון בוצע “לכל החיים “, התקופה שתילקח בחשבון לקיזוז סכומי ההיוון מסך ההון הפטור, הינה התקופה החופפת בין גיל הזכאות לבין הגיל סיום ההיוון בהתאם למקדם בלוחות גברים ונשים בתקנות 1970, שזה בפועל תוחלת החיים הגלומה במקדם בלוחות ההיוון של צה”ל.
הערה: החישוב נעשה בהתאם ללוחות 1 (גברים) וללוח 2 (נשים) אשר פורסמו ע”י רשות המיסים בחוזר שפורסם ב-16 במרץ 2022, לוחות אילו מסתמכים על הלוחות לגברים ולנשים המכילים מקדמי היוון בתקנות 1970.
הנחיות הפעולה מתחלקות לשתי תקופות:
א. גמלאי שהגיע לגיל הזכאות לפני 1.1.2012.
ב. גמלאי שהגיע לגיל הזכאות לאחר 1.1.2012.
א. הנחיות לפעולה – גמלאי שהגיע לגיל הזכאות לפני 1.1.2012.
נתונים
| הפחתת היוון פטור לפורש כוחות הביטחון שהגיע לגיל פרישה לפני 2012 וביצע היוון 25% לכל החיים | |
| תאריך לידה | 4/27/1944 |
| תאריך פרישה מצה"ל/היוון | 1/31/1997 |
| הגיל במועד ההיוון | 52.80 |
| גיל "המקדם" בהתאם לנספח המקדמים | חודשים 74+2 |
| מועד גיל "המקדם" | 27/06/2018 |
| מועד גיל הזכאות | 4/27/2011 |
| דין ישן/דין חדש | דין ישן |
| תקופה חופפת בחודשים | אין צורך בדין ישן |
הנתונים הינם של פורש ממין זכר, וגיל המקדם במקרה זה הוא 74 ו-2 חודשים.
בכדי להגיע לגיל המקדם יש לגשת לנספח א’ בחוזר זה – לוח 1 גברים, במקרה זה עגלנו לגיל 53, ואז ניתן לראות שגיל המקדם הוא 74 ו- 2 חודשים.
א.1. חישוב הפטור בהתבסס על מסמך לוח סילוקין, או תלוש ראשון בו מופיע הניכוי הראשון של החזר ההיוון, במקרה זה ההחזר הראשון הינו ע”ס 1000 ₪.
בכדי להגיע לאחוז הפטור להפחתה יש לחלק את סכום ההחזר הראשון ע”ס 1000 ₪ ב-גובה התקרה מזכה בשנת ההיוון, במקרה הנ”ל תקרה מזכה ע”ס 5380 ₪.
התוצאה היא 18.587%, תוצאה זאת יש להפחית מהפטור המקסימלי בכל שנת מס.
לדוגמא בשנת 2022 => 33.413% = 18.587% – 52%.
חישוב:
| שיטה א | חישוב הפטור בהתבסס על מסמך עם אופן חישוב החזא ההיוון – טבלת סילוקין | |
| סכום ההפחתה הראשון שמוצג בלוח הסילוקין | 1,000 ₪ | |
| תקרה מזכה בשנת ההיוון – 1997 | 5,380 ₪ | |
| חישוב שיעור ההיוון ביחס לפטור תקרה מזכה | 18.587% | |
| מיום גיל הזכאות 27/04/2011 עד יום גיל המקדם 27/062018 יופחת הפטוב ב: | 18.587% | |
| ומגיל המקדם והלאה הגימלאי זכאי לפטור מלא. (הפטור ב-2018 וכמובן כל גידול נוסף) | 49% | |
ההפחתה תבוצע עד גיל המקדם, כלומר במקרה הנ”ל עד גיל 74 ו-2 חודשים, ולאחר גיל זה הגמלאי יקבל פטור מלא.
הערה: פדיון פיציים פטורים מיום הפרישה מצה”ל ואילך, כולל מענקים פטורים בקוד 20 מצה”ל, מקזז הון פטור, ויש לקחת אותם בחשבון בקיבוע הזכויות.
א.2 חישוב הפטור בהתבסס על תלוש הפנסיה בגיל הזכאות, במקרה זה גיל הזכאות בשנת 2018, וההפחתה בתלוש הינה ע”ס 2000 ₪.
בכדי להגיע לאחוז הפטור להפחתה יש לחלק את סכום ההחזר המופיע בתלוש הפנסיה בגיל הזכאות ע”ס 2000 ₪ ב-גובה התקרה מזכה בשנת גיל הזכאות, במקרה הנ”ל תקרה מזכה ע”ס 8380 ₪.
התוצאה היא 23.866%, תוצאה זאת יש להפחית מהפטור המקסימלי בכל שנת מס.
לדוגמא בשנת 2022 => 33.413% = 23.866% – 52%.
חישוב:
| שיטה ב | חישוב מבלי שהוצג מסמך סילוקין, יש לבצע בהתאם לתלוש הפנסיה בגיל הזכאות | |
| גובה הקצבה בגיל הזכאות | 7,500 ₪ | |
| אחוז ההיוון | 25% | |
| סכום ההפחתה | 2,000 ₪ | |
| תקרה מזכה בגיל הזכאות | 8,380 ₪ | |
| חישוב שיעור ההיוון ביחס לפטור תקרה מזכה | 23.866% | |
| מיום גיל הזכאות 27/04/2011 עד יום גיל המקדם 27/06/2018 יופחת הפטור ב: | 23.866% | |
| ומגיל המקדם והלאה הגמלאי זכאי לפטור מלא. (פטור ב-2018 וכמובן כל גידול נוסף) | 49% | |
ההפחתה תבוצע עד גיל המקדם, כלומר במקרה הנ”ל עד גיל 74 ו-2 חודשים, ולאחר גיל זה הגמלאי יקבל פטור מלא.
הערה: פדיון פיציים פטורים מיום הפרישה מצה”ל ואילך, כולל מענקים פטורים בקוד 20 מצה”ל, מקזז הון פטור, ויש לקחת אותם בחשבון בקיבוע הזכויות.
ב. הנחיות לפעולה- גמלאי שהגיע לגיל הזכאות אחרי 1.1.2012.
נתונים:
הנתונים הינם של פורש ממין זכר, וגיל המקדם במקרה זה הוא 72.
בכדי להגיע לגיל המקדם יש לגשת לנספח א’ בחוזר זה – לוח 1 גברים, במקרה זה עגלנו לגיל 43, ואז ניתן לראות שגיל המקדם הוא 72.
תקופת החפיפה היא מספר החודשים מגיל הזכאות עד גיל המקדם, במקרה זה 60 חודשים.
ב.1. חישוב הפטור בהתבסס על הצגת מסמך עם סכום היוון נומינלי.
במקרה זה הגמלאי המציא תלוש פנסיה ראשון עם סכום ההיוון הפטור ששולם לו בתלוש, או מסמך היוון המפרט סכומים מיום ההיוון.
וסכום ההיוון הנומינלי ששולם ביום ההיוון בפטור הינו ע”ס 347,011 ₪.
יש להצמיד סכום זה למדד מחודש ההיוון עד ינואר של שנת גיל הזכאות, כמו כן לחשב את תקופת ההיוון בחודשים, תקופה זאת שווה למספר החודשים מחודש ההיוון עד גיל המקדם -במקרה זה 351 חודשים, ולחשב את התקופה החופפת בחודשים – במקרה זה 60 חודשים.
את היחס בין תקופת החפיפה לתקופת ההיוון יש להכפיל בסכום ההיוון לאחר הצמדה למדד, התוצאה שווה ל-93,296 ₪.
ובכדי לקבל את אחוז הפטור שיש להפחית יש לחלק את התוצאה ב-180 ולאחר מכן בתקרה המזכה בשנת הזכאות.
חישוב:
| שיטה א | חישוב הפטור בהתבסס על הצגת סכום היוון נומינלי – במצב שישנם מסמכי היוון | |
| סכום ההיוון הפטור ממס שהתקבל בפרישה | 347,011 ₪ | |
| סכום ההיוון שהוא צמוד למדד מיום ההיוון עד תחילת שנת גיל הזכאות – 31/01/1997 עד 01/01/2021 | 545,779 ₪ | |
| תקופת ההיוון עד גיל המקדם בחודשים – 31/01/1997 עד 27/04/2026 | 351 | |
| תקופה חופפת בחודשים | 60 | |
| סכום ההיוון היחסי לתקופה החופפת = 351 / * 545779 = סכום זה יש להפחית מסכום ההון הפטור | 93,296 ₪ | |
| תקרה מזכה לשנת 2021 | 8,460 ₪ | |
| חישוב הפגיעה בפטור = 932961/180/8460 | 6.13% | |
הפחתה זאת תבוצע לכל ימי חייו של הגמלאי.
הערה: פדיון פיציים פטורים מיום הפרישה מצה”ל ואילך, כולל מענקים פטורים בקוד 20 מצה”ל, מקזז הון פטור, ויש לקחת אותם בחשבון בקיבוע הזכויות.
ב.2. חישוב הפטור בהתבסס על תלוש קצבה בגיל הזכאות.
במקרה זה, כאשר אין מסמכים מהעבר, יש להשתמש בתלוש הקצבה בגיל הזכאות, ולגזור ממנו את סכום ניכוי ההיוון.
את סכום ניכוי ההיוון בגיל הזכאות יש להביא לסכום התואם לאחוז ההיוון המקורי, לדוגמא אם הניכוי הינו ע”ס 500 ₪, אחוז ההיוון בתלוש הוא 5%, ואחוז ההיוון המקורי הוא 25% אזי סכום הניכוי לחישוב ההפחתה מההון הפטור הוא 2500 = 500 * 5.
בכל מקרה אם סכום ניכוי ההיוון בגיל הזכאות עולה על 35% מתקרה מזכה בגיל הזכאות, יש להפחית מקסימום 35% מתקרה מזכה.
חישוב:
| שיטה ב | חישוב הפטור בהתבסס על תלוש הקצבה – במצב שאין מסמכי היוון | |
| סכום ההפחתה בהתאם לתלוש חודש גיל הזכאות | 3,457 ₪ | |
| סכום ההפחתה לא יעלה על 35% מתקרה מזכה במועד גיל הזכאות – ולכן יבוצע לפי הנמוך | 2,961 ₪ | |
| תקופה חופפת בחודשים | 60 | |
| סכום ההיוון לתקופה החופפת = 60 * 2961 | 177,660 ₪ | |
| חישוב הפגיעה בפטור = 177660/180/8460 | 11.67% | |
הערות וסיכום:
ההנחיה החדשה חלה רטרואקטיבית מתחילת שנת 2020, ומחליפה את ההנחיה הקודמת שניתנה ביום 15.9.2020.
על אף שההנחיה חלה באופן אחיד על כל גמלאי צה”ל שהיוונו את קצבתם לכל החיים בהתאם לתקנות 1970, החישוב לפי שיטת המקדם משתנה מאדם לאדם ותלויה בגורמים משתנים ולכן יש לבדוק באופן אישי כל מקרה לגופו ולהתייעץ עם איש מקצוע.
יחיאל קדם – מתכנן ומלווה פרישה מעבודה, ומתכנן פיננסי הוליסטי CFP
הנחיות למסירת טופס 106 דיגיטלי לעובד כאמצעי יחיד
- מבוא
תקנה 13 לתקנות מס הכנסה קובעת חובה על מעסיק ששילם משכורת לעובד למסור לעובד, פעם בשנה, אישור בטופס 106 בדבר כל המשכורת השנתית ששילם לו והמס שניכה ממנה, בין אם ניכה מס ובין אם לאו. עד כה ניתן האישור מודפס, גם אם נמסר בנוסף אליו עותק דיגיטלי של הטופס.
במטרה להתאים את המערכות לצרכים המשתנים במשק ולהקל על המעסיקים אנו מבקשים לאפשר למעסיקים שיבחרו בכך, למסור טופס 106 דיגיטלי לעובדיהם שיבחרו בכך כאמצעי מסירה יחיד וזאת לאחר עמידה בהנחיות שיפורטו להלן.
- הנחיות למסירת טופס 106 דיגיטלי לעובד כאמצעי יחיד
2.1 כללי
מעסיק יכול לבחור למסור לעובדיו טופס 106 דיגיטלי כאמצעי יחיד ובלבד שיקיים את התנאים בחוזר זה.
2.2 הסכמת העובד לקבלת טופס 106 דיגיטלי
2.2.1 יש לקבל את הסכמת העובד, בכתב או באופן ממוחשב, לקבל את טופס 106 באופן דיגיטלי ולא בדרך של דפוס.
2.2.2 עובד רשאי, בכל עת, לחזור בו בכתב או באופן ממוחשב, מהסכמתו למסירת טופס 106 דיגיטלי והמעסיק יפעל לפי הודעתו החל בחודש שלאחר החודש שבו הודיע העובד כאמור.
2.2.3 הסכמת העובד תשמר כחלק ממערכת החשבונות של המעסיק.
2.3 דרכי מסירה מיוחדות
עובד שהסכים לקבל את טופס 106 באופן דיגיטלי יקבל את הטופס הדיגיטלי באחת מהדרכים הבאות:
(1) שליחת הטופס לכתובת דואר אלקטרוני מטעם המעסיק[1], באמצעות מערכת הדואר האלקטרוני;
(2) באמצעות אתר אינטרנט מאובטח מטעם המעסיק[1] שאליו יכול העובד להיכנס עם סיסמה אישית ראשונית שמסר לו המעסיק, ושבו יוכל לצפות בטופס;
(3) שליחת הטופס לכתובת דואר אלקטרוני פרטית[1] של העובד; העובד ימסור למעסיק את כתובת הדואר האלקטרוני הפרטית, ורשאי הוא להודיע למעסיק על החלפתה בכל עת.
יודגש, כי מעסיק שמסר לעובד את טופס 106 הדיגיטלי באחת מהדרכים הקבועות בסעיף זה, יאפשר לעובד לקבלו בצורה מודפסת על פי בקשתו.
2.4 שמירה על פרטיות העובד ואמיתות המידע
העברת מידע ממעסיק לעובד תיעשה תוך שימוש באמצעים סבירים שיבטיחו כי הגישה לטופס 106 הדיגיטלי והצפייה במידע שבו תהיה לעובד בלבד, או בהרשאתו.
הודעת רשות המסים מיום 28.9.2022
ביטוח לאומי
שיעורי דמי ביטוח בעבור עובדים שכירים לשנת 2022 ללא שינוי משנת 2020
הטבלה שלהלן מתוך אתר המיסים האינטרנטי "כל-מס"
| חודש | חלק העובד – בש"ח | חלק העובד – באחוזים | חלק המעביד (באחוזים) | |||||||||
| תקרה מופחתת/מלאה | ביטוח לאומי | ביטוח בריאות | סה"כ | סה"כ | ||||||||
| 1/2021 | עד 6,331
מ-6,331 עד 45,075 |
0.40
7.00 |
3.10
5.00 |
3.50
12.00 |
3.55
7.60 |
|||||||
טופס 100 חודשי פרטני וטופס 100 יעודי, נוסף על טופס 102,
החל מהמשכורות של אוקטובר 2021
לקט נושאים שנבחרו על ידי מערכת כל מס מתוך כתבתה של רו"ח אורנה צח-גלרט
כל המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, נכון ליום כתיבתו.
החל ממשכורת אוקטובר 2021 החוק מחייב את כל המעסיקים (למעט במשק בית) ואת כל משלמי הפנסיה המוקדמת לשדר טופס 100 חודשי פרטני מקוון. זאת, נוסף על שידור טופס 102 חודשי שהוא מקוון בלבד מינואר 2022.
רקע חוקי לדיווח המקוון החדש
תקנה 8 לתקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח), תשי"ד-1954 מחייבת כל מעסיק להגיש לביטוח הלאומי במועד תשלום דמי הביטוח בעד העובדים, דין וחשבון בדבר השכר המשתלם לכל אחד מעובדיו בתקופת התשלום שלגביו מוגש הדוח האמור, לרבות בעד עובדים הכלולים בצו סיווג מבוטחים.
המידע הדרוש לפי התקנה נמסר לביטוח הלאומי בעבר בגב טופס 102 מדי חודש באופן מצומצם רק על ידי מעסיקים קטנים (עד 9 עובדים) ועל בעלי שליטה, ומשנת 2016 רק על בעלי שליטה (עד 9 בעלי שליטה). לגבי פרטי עובדים הכלולים בצו סיווג מבוטחים – המעסיק נדרש לדווח עליהם בדיווח רבעוני. כל עוד לא הייתה חובת שידור של כל הדוחות לביטוח הלאומי, לא ניתן היה להפעיל את תקנה 8 במלואה על כל העובדים במשק.
טופס 126 כולל דיווח על חודשי העבודה/הפנסיה בלבד ואינו כולל מידע פרטני על סכום המשכורת/הפנסיה החודשית של כל עובד/מקבל פנסיה.
בתחילת משבר הקורונה נדרש מידע חודשי על משכורות העובדים במשק. התברר, כי אין לאף גוף במשק מידע על משכורות חודשיות של העובדים ושל מקבלי הפנסיה (למעט מידע מצומצם על משכורות של בעלי שליטה בחברות מעטים שהיה לביטוח הלאומי, שגם לגביהם התברר שהיו טעויות בדיווח). מבקר המדינה בחן את המצב והורה על תיקון החוק. הוקמה ועדת שרים שקבעה שיהיה גוף שינהל את רשימות כל העובדים במשק ואת המשכורות שלהם. הגוף שנבחר היה הביטוח הלאומי.
סעיף 355 לחוק הביטוח הלאומי תוקן בחודש נובמבר 2020 במסגרת תיקון עקיף בחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש)(הוראת שעה)(תיקון מספר 3), התשפ"א-2020: תיקון מספר 219 בחוק הביטוח הלאומי. במסגרת תיקון החוק, הביטוח הלאומי קיבל תקציב לפיתוח טופס 102 וטופס 617 שידווחו באופן מקוון בלבד (לא חל על טופס 612 עבור עובדים זרים) ולפיתוח שני טפסים חדשים שהדיווח עליהם גם הוא באופן מקוון בלבד, כדלקמן:
- דיווח חודשי פרטני מקוון על כל המשכורות והפנסיה בטופס 100 חודשי פרטני (להלן: טופס 100 חודשי) – דיווח חודשי פרטני מקוון עבור כל אחדמהעובדים שמפורטים בטופס 102 ועבור כל אחד ממקבלי הפנסיה המוקדמת שמפורטים בטופס 617 – הדיווח הפרטני נעשה בקובץ 100 חודשי, שבו מפורטים בין היתר שמות העובדים/מקבלי הפנסיה המוקדמת, רכיבי שכר/פנסיה מוקדמת וסיווג העובד/מקבל הפנסיה המוקדמת, תאריך הפסקת עבודה, סיבת הפסקת העבודה ותאריך אחרון של תקופת ההפסקה (אם ידוע).
- דיווח לפי דרישה של הביטוח הלאומי של משכורות ופנסיה לאחר שנעשתה פריסת שכר, בהתאם לשני סוגי מידע (הרחבה מקוונת של טופס 100 שקיים היום):
- מידע הדרוש לביטוח הלאומי לבירור תביעה של עובד לגמלה – לטופס הזה קוראים טופס 100 ייעודי לגמלאות.
- מידע הדרוש לביטוח הלאומי לחישוב דמי ביטוח שהעובד או המעסיק חייבים למסור לביטוח הלאומי לפי דין או שהביטוח הלאומי רשאי לדרוש אותו – לטופס הזה קוראים טופס 100 ייעודי לגבייה.
חמישה ערוצי דיווח פתוחים לשידור: WCF, B2B, כספות, מערכת ייצוג לקוחות ואתר הביטוח הלאומי. באתר הביטוח הלאומי ניתן להקליד את הנתונים (נחשב לדיווח מקוון).
מועד התחולה של טופס 100 חודשי
החוק קבע בתחולתו הפרדה בין מעסיקים גדולים שיש להם יותר מ-180 עובדים וכן משלמי פנסיה (להלן: מעסיקים גדולים) לבין מעסיקים קטנים שיש להם לכל היותר 180 עובדים. כל המעסיקים ומשלמי הפנסיה אמורים לדווח על פי החוק, בדרך מקוונת, לא יאוחר ממשכורות/פנסיות עבור חודש אוקטובר 2021: טופס 617/102, טופס חודשי מפורט וטופס ייעודי לפי דרישת הביטוח הלאומי.
קבצים שבוטלו במהלך שנת 2021 בשל פיתוח טופס 100 חודשי
התברר בתחילת משבר הקורונה, כי אין דיווח סדיר על הפסקת העבודה של העובדים והסיבות להפסקת העבודה. לכן, הביטוח הלאומי הוסיף עוד דיווחים בתקופת משבר הקורונה כדי לעדכן על מועד התחלת עבודה ועל מועד הפסקת עבודה של העובדים, כולל בחל"ת (קובץ סיום/ביטול חל"ת וקובץ הפסקת עבודה). המידע שבקבצים האלה כלול בטופס 100 החודשי הפרטני המקוון. בעקבות שידור טופס 100 מקוון חודשי – המייצגים והמעסיקים לא נדרשים יותר לשדר קבצי דיווח אלה.
על אילו עובדים חל הדיווח בטופס 100 חודשי?
הביטוח הלאומי מסר כדלקמן: כל עובד שמופיע בטופס 102 (כולל עובדים שמופיעים בטור 3 וכולל כל חוזי הדיווח), יולדת שמקבלת הטבה בחל"ד בקוד דיווח 55, 56 ומקבל פנסיה שמופיע בטופס 617 – חייבים להופיע בטופס 100 חודשי. הכוונה לטופס 102 או 617 בדיווח שוטף או דוח מתוקן.
כל סוג דיווח (עובדים/מקבלי פנסיה מוקדמת) וכל חוזה דיווח יש לדווח בקובץ נפרד. לכן, מעסיק שיכול לוותר על חוזי דיווח כדי להישאר עם טופס 102 אחד בלבד (למעט חוזה דיווח מספר 9) – מומלץ שיוותר עליהם וידווח בטופס 102 אחד בלבד.
בחוזה דיווח מספר 9 המעסיק מדווח על עובדים בצו סיווג מבוטחים. בעזרתו הביטוח הלאומי יכול לזהות את המבוטחים שבמס הכנסה הם עצמאים, ולכן לא מופיעים בטופס 126 ובביטוח הלאומי הם שכירים שזכאים לקבל גמלאות כשכירים.
הביטוח הלאומי מבצע התאמות בין מספר העובדים, השכר ודמי הביטוח שבטפסים 102 ו-617 לבין טופס 100 חודשי.
דיווחים בקוד 3 ובקוד 6 אינם כלולים בטופס 100 חודשי (הם באים לידי ביטוי בטופס 100 ייעודי).
כל עוד עובד שכיר לא עבד לפחות יום אחד בחודש, ולא דווח עליו בטופס 102 חודשי – לא נדרש דיווח עליו בטופס 100 חודשי.
עובדים שאינם כלולים בטופס 100 חודשי – עובדים זרים שכלולים בטופס 612, מי שנמצאים בהכשרה מקצועית ועובדים שנמצאים בחל"ת במשך חודש מלא ולא קיבלו שכר (גם אם דווח עליהם בחודשיים הראשונים בטופס 613 ושולמו דמי הביטוח בחל"ת).
עובד שיצא במהלך חודש מסוים לחל"ת – המעסיק מדווח בחודש זה בטופס 100 חודשי כי בחודש זה העובד עדיין קיבל משכורת (אפילו יום עבודה אחד בחודש). המעסיק מדווח בחודש זה על תאריך הפסקת העבודה של העובד באותו החודש בציון סיבת הפסקת העבודה. אם המעסיק יודע את תאריך החזרה מחל"ת – עליו לרשום אותו.
לכן, אם העובד התפטר אחרי כמה חודשי חל"ת ולא קיבל משכורת באותו החודש שבו התפטר – לא יהיה דיווח בטופס 102 ולכן לא יהיה דיווח בטופס 100 חודשי על הפסקת העבודה.
מומלץ לאסוף את המידע על כל המשכורות בתחילת כל חודש כדי לחסוך דוחות מתקנים. המלצה למייצגים – ליצור מנגנון מסודר חודשי של קבלת משכורות מהמעסיקים בהתאם למידע שדרוש בטופס 100 החודשי – כדי לחסוך תיקוני דוחות וקביעות בהיעדר דיווח. בין היתר: היעדרויות, סיבות להפסקת עבודה, פירוט הפרשי שכר ושכר נוסף, פירוט רכיבי השכר השונים, דיווח על ימי חופשה ומחלה ועוד.
הביטוח הלאומי פיתח שירות חדש במערכת המייצגים של דוחות חסרים, לרבות טופסי 102 וטופסי 100 חודשי.
טופס 100 ייעודי מקוון שמשודר לביטוח הלאומי לפי דרישה –
על פי תיקון 219 לחוק הביטוח הלאומי
טופס בל/100 הוא צילום מצב ליום מסוים והוא כולל פירוט שכר ותשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות במשך 12 חודשים, כאשר "תשלומים נוספים" והפרשי שכר מיוחסים בהתאמה לחודשים הרלוונטיים. לדוגמה, כאשר שולמו דמי הבראה או שולמו הפרשי שכר לחודשים קודמים.
תוכנות השכר מפיקות את הטופס על פי הוראות שקבלו מן הביטוח הלאומי, עד שבע שנים רטרואקטיבית.
כדי להפיק טופס 100 נכון, חשוב להקפיד על רישום נכון ומדויק של הרכיבים החייבים בפריסה, כולל גם שכר נוסף שסכומו נמוך מרבע משכר המינימום. הביטוח הלאומי בודק בקפידה טופס 100 שכולל קפיצות בשכר מחודש לחודש, כי ייתכן שיש שכר נוסף שלא נפרס.
טופס 100 ייעודי אמור להחליף את טופס 100 המודפס (הכולל את החלקים היחסיים של פריסת השכר הנוסף וההפרשים) ובשלב מאוחר יותר את תלושי המשכורת וטופסי 106 ששולחים עם התביעות לגמלאות. הטופס נכנס לשימוש בביטוח הלאומי בתהליך הדרגתי וכולל טופס 100 ייעודי לגמלאות וטופס 100 ייעודי לגבייה.
יש להקפיד לשדר את הטופס הנכון לביטוח הלאומי, בין אם מיוזמת המעסיק או לפי דרישת הביטוח הלאומי, כיוון שכל טופס כולל מידע אחר ונועד למטרה אחרת.
מעסיק שמשדר טופס 100 ייעודי מיוזמתו, ללא דרישה של הביטוח הלאומי, הביטוח הלאומי לא ידרוש ממנו לשדר שוב את הטופס אם התקופה המדווחת זהה לתקופה המבוקשת.
- טופס 100 ייעודי לגמלאות כולל בשלב זה את כל המידע שהביטוח הלאומי דורש לקבל עבור כל הגמלאות במשך 18 חודשים, כולל את החודש הנוכחי שבו הטופס משודר ו-17 החודשים שלפניו. טופס 100 ייעודי כולל מידע לגבי חודש נוכחי, רק אם העובד הפסיק לעבוד בחודש הנוכחי ואת סיבת הפסקת העבודה.
עובד שמגיש תביעה לגמלה מאשר לביטוח הלאומי שהוא אינו מתנגד שהביטוח הלאומי יפנה למעסיק ויבקש טופס 100 ייעודי. כלומר, לצורך פניה של הביטוח הלאומי למעסיק לשידור טופס 100 ייעודי, נדרש אישור מאת תובע הגמלה.
עיכוב בשידור טופס 100 ייעודי לגמלאות עלול לעכב טיפול בתביעה לגמלה של עובד.
בשלב זה העובד שולח תביעה לגמלה שכוללת את נתוני השכר, כבעבר, וגם בקשה לטופס 100 ייעודי, במטרה בהמשך לוותר על נתוני השכר מהמעסיק ולהסתפק רק בטופס 100 ייעודי.
הביטוח הלאומי פרסם ביום 18.3.2021 כי שידור טופסי 100 יבטל בהמשך את הצורך בהגשת תלושי משכורת בעת הגשת תביעות לגמלאות, יקצר את משך זמן הטיפול בתביעות בשל החיסכון בהגשת המסמכים ויאפשר לביטוח הלאומי לדעת באופן שוטף אם יש למבוטח זכאות לגמלאות נוספות.
כשמוזנת תביעה לגמלה בביטוח הלאומי – הפקיד בודק בטופס התביעה שהעובד לא רשם שהוא מסרב שהביטוח הלאומי יפנה למעסיק לצורך שידור טופס 100 ייעודי. אם אין סירוב לפנייה למעסיק לצורך שידור טופס 100 ייעודי, המערכת בודקת שהמעסיק שייך למערכת שכר שמאושרת לדיווח טופס 100 ייעודי. ככל שהמערכת מאושרת לשידור טופס 100 ייעודי, היא יוצרת בקשה לטופס 100 ייעודי לגמלאות ב"מאגר הבקשות".
מערכות השכר פיתחו שירות חדש "פניה למאגר הבקשות" ובכל כניסה של המעסיק או המייצג למערכת השכר וממתינה בקשה לשידור טופס 100 ייעודי, הוא מועבר לשירות הדיווח של הטופס.
הביטוח הלאומי שולח גם מייל למי שמכין את המשכורות ומזכיר לו להיכנס למערכת השכר, כי מחכה שם בקשה לשידור טופס 100 ייעודי.
הבקשה מגיעה למאגר בקשות עם ציון התקופה, מספר תיק הניכויים ומספר הזהות של העובד. מערכת השכר מודיעה למעסיק או למייצג שמשדר את המשכורות, שהביטוח הלאומי ממתין לטופס 100 ייעודי. המערכת מזהה אם מדובר בטופס 100 ייעודי לגבייה או לגמלאות.
לכל בקשה של טופס 100 ייעודי לגמלאות נרשם סטטוס דיווח המתעדכן באופן אוטומטי. עם רישום הבקשה, סטטוס הבקשה נרשם כממתין. לאחר 5 ימים, מועברת רשימה למוקד מעסיקים לבירור מול המעסיק/המייצג. אחרי 5 ימים נוספים, נפתחת תזכורת נוספת.
כשהמעסיק או המייצג משדר את הטופס לביטוח הלאומי, נבדקת תקינות הטופס, יוצא משוב מהיר ממוקד התמיכה שכולל מערכת בקרה לדוחות שגויים. ככל שחסר מידע, הביטוח הלאומי מבקש השלמות.
בשלב זה יש לדווח על שכר נוסף או על הפרשי שכר שמגדילים גמלאות, אך הביטוח הלאומי מפתח אפשרות של יצירת בקשה אוטומטית לעדכון טופס 100 ייעודי כעבור כמה חודשים בעבור מקבלי גמלאות מחליפות שכר כמו דמי לידה והורות או דמי פגיעה.
הביטוח הלאומי מסר כדלקמן לגבי המייל שהוא שולח למעסיק (או למייצג שמכין את המשכורות):
- הביטוח הלאומי אינו מורשה למסור במייל פרטים מזהים על מעסיקים או מבוטחים. לכן ההודעה למייל אינה כוללת פרטים מזהים.
- ההודעה במייל כוללת את פרטי מערכות השכר שמהם משודר הטופס. המייצג מתבקש להיכנס למערכות האלה, לזהות את הבקשה ולשדר את הטופס.
- לבקשת לשכת רואי חשבון, מייצג מקבל בקשות במייל לדיווח טופס 100 ייעודי רק עבור עובדים שהוא מדווח עליהם בטופס 100 חודשי (ולא יקבל בקשות לטופס 100 ייעודי עבור עובדים אצל מעסיקים שמדווחים בעצמם לביטוח הלאומי).
טופס 126 מקוון שמועבר לביטוח הלאומי ודוחות רבעוניים
טופס 126 כולל בצד אחד את הדיווח החודשי על כל העובדים/מקבלי פנסיה מוקדמת ובצד השני דיווח פרטני לתקופת הדיווח. הטופס אינו כולל מידע פרטני על כל עובד בכל חודש. טופס 126 הועבר עד שנת 2015 למס הכנסה ומשם עבר לביטוח הלאומי.
לפי תקנה 8 לתקנות גביית דמי ביטוח, טופס 126 בנוי באותה המתכונת של הטופס שמוגש למס הכנסה. הטופס אינו כולל דיווח על עובדים לפי צו סיווג מבוטחים ועובדים בהכשרה מקצועית. לכן, יש לדווח עם פרטי עובדים אלה בדיווח רבעוני.
החל מהדיווח בעד שנת 2016, לפי סעיף 355(א1)(1) בחוק, מעסיק או משלם פנסיה מוקדמת יגיש לביטוח הלאומי באופן מקוון דין וחשבון על שכר עבודה או על פנסיה מוקדמת ששילם למי שבעדו הוא חייב או היה חייב בתשלום דמי ביטוח, למעט עובד במשק בית, במועדים אלה:
- עד יום 18 ביולי בכל שנה – לגבי החודשים ינואר עד יוני של אותה שנה. מספר הטופס – 1.
- עד יום 18 בינואר בכל שנה – לגבי החודשים ינואר עד דצמבר של השנה שקדמה לה. מספר הטופס – 2.
שידור טופסי 126 שלעיל מתבצע לפי המידע הקיים, ללא צורך בהתאמות הנדרשות בדרך כלל לפני הגשת טופס 126 למס הכנסה.
- עד יום 30 באפריל בכל שנה – לגבי שנת המס שקדמה לה, אלא אם ניתנה לכלל המעסיקים ארכה להגשת הטופס במס הכנסה. יש לשדר טופס זה גם אם לא היה שינוי מטופס מספר 2 ששודר בחודש ינואר. מספר הטופס – 3.
הטופס ששודר למס הכנסה ישודר גם לביטוח הלאומי מיד לאחר שהוא משודר למס הכנסה, ובגינו ממילא מתבצעות כל ההתאמות הדרושות לדיווחים השוטפים ולספרי המעסיק, כמקובל.
מעסיק שאין באפשרותו לשדר טופס 126 מדווח בטופס מקוון באינטרנט, כפי שמוסבר באתר הביטוח הלאומי.
קביעות בהיעדר טופס 126
סעיף 357 לחוק הביטוח הלאומי קובע שמי שחייב להגיש דוח לביטוח הלאומי ולא הגיש אותו במועד, יקבל קביעה בהיעדר דוח. אם הטופס לא ישודר תוך 30 ימים ממועד הקביעה, הקביעה תהפוך לחוב בדמי ביטוח והביטוח הלאומי רשאי להתחיל בפעולות אכיפה. שידור הטופס מבטל את הקביעה ואת החוב.
השלכות והתאמות באמצעות טופס 126
הביטוח הלאומי עורך התאמות מהמידע שהוא מקבל מטופס 126 ושולח משובים למעסיקים או למבוטחים. להלן דוגמאות:
- מקבל פנסיה מוקדמת שלא ניכו ממנו דמי ביטוח וחייב לשלם דמי ביטוח, יקבל חיוב של דמי ביטוח באופן אישי.
- מקבל קצבה מפוליסה פרטית יקבל חיוב באופן אישי בהתאם למעמדו הביטוחי, כיוון שמשלם הפנסיה/הקצבה אינו מנכה ממנו דמי ביטוח.
- לגבי מקבלי פנסיה/קצבה מעל גיל פרישה – המידע על הפנסיה/קצבה שלהם מגיע לביטוח הלאומי רק דרך טופס 126, לרבות שדה 129א שכולל את מקור התשלום (מקור שכיר, פוליסת פרט או גמלת סיעוד).
- מי שנקבע לגביו שלא מתקיימים יחסי עובד ומעסיק – הרשומה של העובד בטופס 126 לא נקלטת בביטוח הלאומי עד שלא משתנה ההחלטה. נכון להיום, כדי לשנות את ההחלטה של הביטוח הלאומי יש לפנות לסניף הביטוח הלאומי ולהוכיח שחל שינוי אמיתי באופן ההעסקה (בדרך כלל הסניף מבקש למלא טופס 674). הביטוח הלאומי מסר כי התהליך הקיים עובר חשיבה מחודשת בימים אלה.
הכנסות עובד שכיר הפטורות מתשלום דמי ביטוח
הביטוח הלאומי פרסם חוזר מעסיקים 1479 ביום 21.2.2019 בתחולה מיום 1.1.2019 המפרט את המצבים שבהם הכנסת עובד שכיר פטורה מתשלום דמי ביטוח.
החוזר הזה מחליף כל חוזר קודם בנושא הכנסות פטורות ומדגיש כי מרבית רכיבי השכר חייבים בתשלום דמי ביטוח. אין לפטור רכיב שכר שאינו מצוין בחוזר כפטור מתשלום דמי ביטוח ללא קבלת אישור מראש ובכתב מהביטוח הלאומי.
יש לקרוא את כל החוזר לפני כל פעולה בעניין כיוון שהחוזר מדגיש כי מעסיק שלא ידווח על ההכנסות המלאות של העובד יחויב בקנסות ובהפרשי הצמדה וגם חשוף לתביעה להחזר גמלאות בהתאם לסעיף 369 לחוק הביטוח הלאומי.
להלן בקצרה רשימת רכיבי המשכורת הפטורים מתשלום דמי ביטוח, המפורטים בחוזר:
תשלומים סבירים המשולמים לעובד על פי דין עקב ניתוק מוחלט של יחסי העבודה – פיצויי פיטורין, פדיון ימי מחלה, פדיון ימי חופשה, מענק שנים עודפות לעובדי השירות הציבורי ותשלומים אחרים כגון, פיצוי בגין אי תחרות ודמי הסתגלות (תשלום פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת לפי החוק חייב בתשלום דמי ביטוח ויש לייחס אותו לתקופה שבעדה שולם).
החזרי הוצאות שהוציא העובד לצורך המעסיק – מותנה ברישום ההוצאה בספרי המעסיק לפי קבלות (החזר הוצאות אחזקת רכב פרטי של העובד חייב בתשלום דמי הביטוח).
מימון לימודים לעובד – רק כאשר הם מהווים שמירה על הרמה המקצועית הקשורה לתחום עיסוקו של העובד.
מימון בגדי עבודה – רק אם הם משמשים רק לעבודה (כמו סרבל או מדים) או שיש עליהם לוגו של העסק.
עלות ביגוד הנדרש לעובד על פי דין כמו גלימת עורך דין – יותרו כפטורים רק 80% מההוצאה.
הפרשות המעסיק לקרן השתלמות, קופת גמל, פנסיה ופיצויים – פטורים רק כשהם במגבלת התקרה הקבועה בפקודת מס הכנסה. מעל התקרה יש לזקוף שווי הטבה.
מימוש אופציות במסלול הוני בלבד ומיסוי הוני – בהקצאות משנת 2003 בלבד.
פיצויי הלנת שכר לרבות ריבית והפרשי הצמדה על השכר המולן – כפוף לסכומים הפטורים בפקודת מס הכנסה (מעל התקרה – הסכומים חייבים כהכנסת עבודה).
מענק פטירה ותשלומים הניתנים עבור העובד לאחר פטירתו – אם הם מיוחסים לתקופה שלאחר ניתוק יחסי העבודה.
החזר הוצאות בפועל ומותרות בניכוי לצורכי מס למומחה חוץ, לספורטאי חוץ ולעיתונאי חוץ – כפוף לתנאים המפורטים בתקנות מס הכנסה ולפי טופס שבו העובד מצהיר שהוציא בפועל את ההוצאות.
תשלום שניתן בניתוק יחסי העבודה ועקב ניתוקם
יש לפעול לפי חוזר מעסיקים 1479 מיום 21.2.2019.
הכוונה לתשלומים המשולמים לעובד תוך כדי ועקב ניתוק יחסי עובד ומעסיק על פי דין, בניתוק מוחלט של יחסי עובד ומעסיק על פי חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963, כמו פיצויי פיטורין, פדיון ימי מחלה, פדיון ימי חופשה, מענק שנים עודפות לעובדי השירות הציבורי ותשלומים אחרים, כגון: פיצוי בגין אי תחרות ודמי הסתגלות.
ככלל, כאשר טוענים לפטור מתשלום דמי ביטוח יש חשיבות רבה לאופן שבו המעסיק מציג את התשלומים כלפי מס הכנסה. למשל, פיצוי בשל אי תחרות שמוצג על ידי המעסיק כבונוס לא יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח. למשל, ביום 6.1.2014 קבע בית הדין הארצי בעניין גילאון מתן (עב"ל 22517-02-12), שלעניין תשלום דמי ביטוח קיימת זיקה ברורה בין חוק הביטוח הלאומי ובין פקודת מס הכנסה ויש חשיבות גדולה לאופן שבו מוצגת ההכנסה. בונוס כשמו כן הוא – בגדר הכנסת עבודה ולא מענק פרישה.
לעניין מענק הסתגלות, ביום 6.7.2107 פסק בית הדין האזורי (13954-09-15) כי תשלומים המשולמים למשרתי קבע במהלך חופשת הפרישה שלהם ולפני ניתוק יחסי העבודה, חייבים בדמי ביטוח.
על פי החוזר, תשלומים המשולמים תוך כדי ועקב ניתוק יחסי עבודה שאינם סבירים ו/או קיים חשש שהם מסווה לשכר עבודה, נבדקים על ידי הביטוח הלאומי.
יש להבחין בין רכיב "פדיון חופשה" שמשולם תוך כדי ועקב ניתוק יחסי עבודה, שפטור מתשלום דמי ביטוח כאמור לעיל, לבין רכיב "תמורת חופשה" שחייב בתשלום דמי ביטוח, ומהותו תשלום המשולם בזמן העבודה, בעבור ימי חופשה שהצטברו. לכן, פדיון ימי חופשה ידווחו כשיש הפסקת עבודה. בכל מקרה אחר מדובר בתמורת חופשה, כשכר נוסף.
לפי סעיף 2(9) לחוק פיצויי פיטורים, רואים רציפות בעבודה לעניין הזכות לפיצויי פיטורים לפי סעיף 1 בחוק, אפילו אם חלה בה הפסקה תוך ניתוק יחסי עבודה שאינה עולה על שישה חודשים. כלומר, אם העובד חזר לעבוד אצל אותו המעסיק בטרם חלפו שישה חודשים מאז שנותקו יחסי העבודה, התשלומים שהוא קיבל בעבור סיום יחסי העבודה אינם פטורים מתשלום דמי ביטוח, ואם המעסיק לא דרש אותם בחזרה מהעובד, הם נחשבים לתשלום שכר נוסף.
תשלום חלף הודעה מוקדמת
לעניין תשלום חלף הודעה מוקדמת, על פי חוק הודעה מוקדמת לפיטורין ולהתפטרות, יש לפעול בהתאם לחוזר מעסיקים 1479 ובהתאם להודעה של אגף גבייה ממעסיקים מיום 20 בינואר 2009. התקופה שבה העובד זכאי לתשלום בגין אי מתן הודעה מוקדמת לפי החוק, מוכרת כתקופת עבודה, גם אם העובד לא עבד בתקופה הזאת. פיצוי שעולה על התקופה החוקית פטור מתשלום דמי ביטוח.
יש לשים לב, שבתקופה שבה יש חובת תשלום דמי ביטוח, מי שאינו עובד במקום אחר פטור מתשלום המינימום. ככל שעובד במקום אחר – יש לערוך תיאום דמי ביטוח. התקופה יכולה לתת לעובד תקופת אכשרה לזכאות לגמלה ושוללת זכאות לדמי אבטלה. בתקופה הזאת אישה נשואה אינה פטורה מתשלום דמי ביטוח.
כאשר מעסיק מפטר עובד במהלך החודש ומשלם לו ביום העבודה האחרון חלף הודעה מוקדמת חוקית, יש לפנות למערכת השכר ולקבל הוראות בעניין הדיווח. זאת, כיוון שיש לדווח לביטוח הלאומי בטופס 100 חודשי על יום הפסקת העבודה של העובד (שהוא יום העבודה האחרון) שממנו המעסיק משלם את הפיצוי בשל אי מתן הודעה מוקדמת לפיטורים.
ביום 5.9.2019 דחה בית הדין האזורי (ב"ל 17176-08-18) את תביעתו של ישראל בוקר לתשלום דמי אבטלה. הנושא שנדון הוא האם תקופות שבהן קיבל תשלום חלף הודעה מוקדמת על פי הסכם עבודה מעבר לחודש ימים, נכללות בתקופת האכשרה לזכאות לדמי אבטלה (ללא תקופת ההודעה המוקדמת ההסכמית אין למבוטח תקופת אכשרה לזכאות לדמי אבטלה).
בית הדין קבע כי תקופת הודעה מוקדמת של כמה חודשים היא בגדר הטבה כספית המוסכמת בחוזה ההעסקה בין עובד למעסיקו, אך אין בתקופה העולה על הנדרש בחוק כדי לקנות זכויות בביטוח הלאומי, כגון להכלילה בתקופת האכשרה. לדעת בית הדין השאלה שנדונה בהלכת זפרני היא לגבי תקופת הודעה מוקדמת על פי החוק, קרי עד חודש ימים. הרציונל לכך הוא כי החוק קובע מיני היעדרויות שכן נכללות בתקופת האכשרה ואחת מהן היא נבצרות העובד לבצע את עבודתו מסיבות שאינן תלויות בו. במקרה כזה קובע החוק כי תיווסף תקופה בת 30 ימים. כך ניתן להכליל את תקופת תשלום חלף הודעה מוקדמת, אך עד 30 יום.
נמסר מתחום אבטלה כדלקמן: לעניין זכאות לדמי אבטלה – הביטוח הלאומי מזיז את תאריך ניתוק יחסי העבודה עד לתקופה שהחוק מחייב בהודעה מוקדמת, שזו התקופה שחייבת בדמי הביטוח. פיצוי חלף הודעה מוקדמת מעבר לדרוש בחוק, אינו שולל דמי אבטלה.
תשלום שכר עבודה רטרואקטיבי שניתן לאחר ניתוק יחסי עבודה, למשל לפי פסק דין
יש לשייך את השכר הרטרואקטיבי שניתן לאחר ניתוק יחסי העבודה לחודשים שבעדם הוא שולם. הפרשי שכר (הפרשים) נחשבים לשכרו החודשי הרגיל של העובד ונזקפים בהתאמה לכל אחד מהחודשים, שבהם השכר הרגיל היה אמור להשתלם.
יש לשים לב לסוג התשלום. עמלה, פרמיה או בונוס חודשי שמחשבים אותם מדי חודש (גם אם בחודש מסויים באופן מקרי אין תשלום) הם רכיבי שכר רגיל. אם הם שולמו באיחור, יש לשייך אותם לחודשים שבעדם שולמו כמו הפרשי שכר.
תשלום שכר נוסף שניתן לאחר ניתוק יחסי עבודה, למשל דמי הבראה
דמי הביטוח בעבור תשלום שכר נוסף כמו דמי הבראה או בונוס/מענק חד פעמיים, למי שנותקו עמו יחסי העבודה ולאחר ניתוקם, ישולמו כמקובל לעניין מי שלא נותקו עמו יחסי העבודה, אך המועד שאליו מיוחס החיוב הוא המועד שבו נותקו יחסי העבודה וחלוקת ה"תשלום הנוסף" מתבצעת בהתאם. קביעה זו הובהרה על ידי הביטוח הלאומי בבית הדין הארצי לעבודה בפסק דין שרון טופז ושרון זלצמן (עב"ל 574/07). התשלום בפועל של דמי הביטוח משולם לפי מועד תשלום השכר הנוסף.
ביום 20.1.2019 דחה בית הדין האזורי את תביעתו של אפרים שטיינמץ (ב"ל 61021-11-17) וקבע כי הכנסה פירותית ממימוש אופציות שקיבל ממעסיקתו בעבר, שנים לאחר שנותקו יחסי העבודה, יש לייחס לחודש העבודה האחרון בחברה ולפרוס לפי התקנות.
תשלומים והטבות לאחר פרישה מעבודה לפי הסכם לפורשים
הביטוח הלאומי פרסם ביום 13.3.2022 חוזר מספר 1500. על פי החוזר יש לדווח על התשלומים וההטבות האלה עד גיל פרישה כפנסיה מוקדמת ולא כמשכורת (פנסיה מעל גיל פרישה פטורה מדמי ביטוח). הביטוח הלאומי יפרסם הוראות נוספות בנושא.
תזכורת לכללי פריסת שכר ותשלום הטבות
בתקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), התשנ"ה-1995 (להלן: תקנות פריסת שכר), נקבעו ההגדרות לשכר הרגיל והתנאים שבהם יש לפרוס שכר נוסף.
שכר החודשי רגיל
השכר החודשי הרגיל הוא השכר שנהוג לשלם לעובד מדי חודש (בונוס קבוע מדי חודש נחשב לשכר רגיל, גם אם הוא בסכום שונה בכל תשלום). יש לדווח על השכר הרגיל ולשלם את דמי הביטוח מדי חודש גם אם השכר שולם באיחור (בשונה מהדיווח למס הכנסה שנעשה בדרך כלל לפי מועד התשלום בפועל).
תשלום חודשי לעובד שנהוג לשלמו בחודש שלאחר החודש שבעדו הוא משתלם, על פי הדיווח של העובד (כגון: פרמיות, שעות נוספות וכדומה), נחשב לשכר חודשי רגיל של העובד בעד החודש שלאחר החודש שבעדו משולם התשלום החודשי.
הפרשי שכר (הפרשים)
כשמעסיק משלם לעובד הפרשי שכר בעד תקופות קודמות, הפרשים בגין העלאה בדרגה וכדומה, יש לערוך דוח על הפרשים (הפרשי שכר אינם תשלום נוסף). הפרשים ייחשבו לשכרו החודשי הרגיל של העובד וייזקפו בהתאמה על כל אחד מהחודשים, שבהם השכר הרגיל היה אמור להשתלם.
לכן, הדוח יתייחס לתקופה שבגינה שולמו ההפרשים, לפי שיעורי דמי הביטוח והמקסימום שהיו נהוגים באותן התקופות. יש לשים לב לשינויים בשיעורי דמי הביטוח, לשינויים בהכנסה החייבת בשיעור מופחת ולתקרה החייבת בדמי ביטוח באותה התקופה.
תשלום נוסף
"תשלום נוסף" הוא שכר שניתן לעובד נוסף על השכר החודשי הרגיל, למעט הפרשי שכר. כאשר השכר ברוטו כולל יותר מרכיב אחד של "תשלום נוסף", כגון: גם דמי הבראה וגם ביגוד, יש להביא בחשבון את סך כל ה"תשלומים הנוספים" באותו חודש.
ל"תשלום נוסף" נחשבים, בין היתר, רכיבי השכר הבאים: ביגוד, דמי הבראה, משכורת "13", בונוס (שאינו שוטף), מענק השתתפות ברווחי מעסיק, מענק יובל, ביטוח רכב וכדומה, לרבות כל גילום מס בעבור כל אחד מהרכיבים הללו, וכן כל תשלום תקופתי שלא נהוג לשלמו מדי חודש, למעט הפרשי שכר (שאותם כאמור יש לייחס לכל אחד מהחודשים שבגינם שולמו).
כשמעסיק משלם לעובד בונוס חד פעמי או תשלום כלשהו בנוסף לשכרו החודשי הרגיל, עליו לערוך דוח על תשלום נוסף בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח).
הפרש של תשלום נוסף
לפי עמדת הביטוח הלאומי, הפרש של תשלום נוסף יש להחזיר לצורך יישום כללי הפריסה לחודש שבו שולם התשלום הנוסף במקור. לדוגמה: המעסיק שילם "משכורת 13" במשכורת חודש יולי, ובמשכורת חודש אוגוסט שילם לעובד הפרשים בשל טעות. במקרה זה יש לייחס את ההפרש לחודש יולי ולא לחודש אוגוסט.
הייחוס למועד המקורי משמעו חישוב מחדש בחודש יולי (על פי הדוגמה), תוך עריכה חוזרת של ההשוואה, והפעלת כללי הפריסה על פי הוראת תקנה 5 לתקנות שלעיל.
ההוראות חלות על כל סוגי העילות לשינויים בתשלום נוסף, לרבות טעויות ו/או הסכמים קיבוציים רטרואקטיביים.
הבסיס לתשלום גמלאות מחליפות שכר כאשר השכר מורכב גם מעמלות או מבונוסים
כאשר שכר עבודה כולל עמלות, יש לבחון מראש אם העמלות הן בונוס שנחשב לשכר נוסף או שהן שכר רגיל. יש להקפיד לא לפרוס בונוסים המשולמים באופן קבוע מדי חודש לפי הסכם העבודה. בונוסים אלה הם שכר רגיל שמשולם מדי חודש, גם אם סכומם שונה מדי חודש.
הפרשי גמלה בשל תשלום נוסף או הפרשי שכר
בתשלום שחייב בפריסת שכר (גם אחרי ניתוק יחסי העבודה), יש לבחון זכאות להפרשי גמלאות מחליפות שכר כמו דמי לידה והורות. יש לשים לב למגבלת השיהוי (בדרך כלל שנה מיום מתן התשלום הנוסף או הפרש השכר).
הביטוח הלאומי מודיע למעסיקים בכתב בעקבות ביקורת ניכויים שיש להודיע לעובדים על זכאותם לתבוע הפרשי גמלה (על פי חוק הודעה לעובד), לדוגמה, לעובד שהוסיפו למשכורתו בביקורת הניכויים שווי רכב.
תשלום דמי ביטוח בתקופת חל"ת ובתקופת חל"ד והטבות שכר בתקופות האלה
עובד שכיר ועובדת שכירה שנמצאים בחל"ת בהסכמת המעסיק לפחות חודש קלנדרי אחד מלא (או בחל"ד ללא זכאות לדמי לידה), ובתקופה זו אינם עובדים אצל מעסיק אחר או כעובדים עצמאיים, המעסיק אמור לנהוג כאמור להלן על פי תקנה 6 לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח):
בכל אחד מהחודשיים הראשונים (2 חודשים) של החל"ת על המעסיק לדווח על העובד ולשלם דמי ביטוח מינימליים, כולל מבוטחות בחל"ת וכולל מבוטחות שמאריכות את חופשת הלידה, לפי תיקון מספר 46 לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954.
המעסיק רשאי לנכות סכום ששולם לביטוח הלאומי מכל סכום שיגיע לעובד ממנו. להלן נוסח סעיף 6(ג) לתקנה: "המעסיק רשאי לנכות מכל סכום המגיע ממנו לעובד את דמי הביטוח ששילם כאמור".
סכום דמי הביטוח המינימליים נגזר משכר המינימום במשק כפול 6.57%. בתקופה הזו העובד והעובדת בחל"ת מבוטחים לכל ענפי הביטוח, למעט לענף פגיעה בעבודה ולענף זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון של מעסיק.
הביטוח הלאומי פרסם חוזר מעסיקים מספר 1496 מעודכן ביום 1.8.2021 בנושא תשלום דמי הביטוח בחל"ת. החוזר מבהיר מתי חלה חובת התשלום על המעסיק ואת אופן החישוב, כולל דוגמאות. הכוונה לחודש מלא או לחודשיים מלאים (חודש לועזי שלם – כולל שבתות וחגים מיום 1 בחודש ועד סוף החודש), שבהם העובד נמצא בחופשה ללא תשלום (אם העובד בחל"ת משני מעסיקים או יותר במשך כל החודש – כל מעסיק משלם את דמי הביטוח ורשאי לנכות אותם מהעובד, בהתאם לכללים שבתקנות).
כאשר העובד עבד אפילו יום עבודה אחד בחודש (כעובד שכיר או כ"עובד עצמאי"), ישולמו דמי ביטוח בעד יום העבודה בלבד, והמעסיקים אינם משלמים את דמי הביטוח בעבור החל"ת. החוזר מסב תשומת לב שהוראות תקנות 10 ו-11 להוראות המיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח אינן רלוונטיות למי שנמצא בחל"ת. המעסיק משלם את דמי הביטוח בעבור העובד, גם אם העובד מקבל דמי אבטלה בזמן החל"ת, ונוכו דמי ביטוח מדמי האבטלה (למעט בחודשים שבהם היה פטור מתשלום למעסיקים).
החל מהחודש השלישי של החל"ת על המבוטח לשלם דמי ביטוח בעצמו, על פי מעמדו ועיסוקיו.
בבחינת תקופת אכשרה לדמי לידה מובאים בחשבון החודשיים הראשונים של חל"ת, כאמור לעיל, אם הם לפני היום הקובע לזכאות לדמי הלידה.
סעיף 371א בחוק הביטוח הלאומי קובע שהחל מהדיווח בעד חודש יולי 2021, הבסיס לחישוב דמי הביטוח הלאומי והבריאות שהמעסיק חייב בעד העובד שנמצא בחל"ת בהסכמת המעסיק במשך חודש מלא, על פי התקנה, יהיה כנמוך שבין שכר המינימום במשק לבין הכנסת העובד בחודש שקדם לחל"ת. הביטוח הלאומי מבהיר בחוזר 1496, שאם הכנסת העובד בחודש שקדם לחודש שבו הוצא לחל"ת, נמוכה משכר המינימום לחודש, החיוב יהיה על בסיס ההכנסה בחודש שקדם לחודש שבו הוצא לחל"ת, כולל החלק היחסי של הפריסות.
לדוגמה מהחוזר: עובד יצא ביום 15 באוגוסט 2021 לחל"ת. השכר שנבדק מול שכר המינימום הוא שכר הברוטו לביטוח לאומי של חודש יולי 2021. אם בחודש יולי שולמו "דמי הבראה" – יש להביא בחשבון את השכר החודשי ואת החלק היחסי של דמי ההבראה לחודש יולי ולא את כל דמי ההבראה, ואם בשכר חודש ספטמבר 2021 שולם עבור "ביגוד" שמחייב בפריסה – יש לייחס לחודש יולי את החלק היחסי של ההטבה.
מבוטחת בחופשת לידה שאין בעדה תשלום דמי לידה
הביטוח הלאומי פרסם הבהרה בעניין מבוטחות בחופשת לידה, שמאריכות את החופשה ללא שמגיעים להן דמי לידה לתקופת ההארכה, לפי תיקון מספר 46 לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954. בגין מבוטחות אלה המעסיק משלם דמי ביטוח במעמד של חופשה ללא תשלום, ולכן החל מהחודש השלישי המלא של החל"ת חובת התשלום מוטלת על המבוטחת.
הביטוח הלאומי מתייחס לחופשת הלידה ללא תשלום דמי הלידה כאל חל"ת, אף שהמבוטחת נמצאת עדיין בחופשת לידה.
התשלום של המעסיק הוא בעבור חודש מלא שלא הייתה בו העסקה, ולכן המעסיק לא ישלם את המינימום בעבור חודש שבו המבוטחת עדיין מקבלת דמי לידה, אלא מהחודש העוקב. כמו כן לא ישולם המינימום בחודש שבו חזרה העובדת לעבוד, שכן בגין חודש זה ישלם המעסיק בעבורה בגין ימי עבודתה בפועל.
הטבות שכר בחל"ת או בחל"ד
ביום 29.06.2015 פרסם הביטוח הלאומי חוזר 1458 המפרט את אופן הדיווח בעבור הטבות שכר בתקופת חל"ד וחל"ת, בתוקף ממשכורת יוני 2015 ואילך, לרבות בונוסים ושכר נוסף בתקופות האלה. ההוראות נועדו במקור לחופשת לידה.
ככלל, הטבות שכר המשולמות לעובד מידי חודש גם בתקופת שהותו בחל"ת או בחל"ד (כמו: שווי טלפון, שווי רכב, שווי עיתון וכדומה), הן בגדר הכנסות עבודה ולפיכך חייבות בניכוי ובתשלום דמי ביטוח לאומי ובריאות.
חוזר 1458 משנת 2015 מבדיל בין הטבות ששולמו בתקופת חל"ת לבין הטבות ששולמו בתקופת חל"ד. מפורטים להלן עיקרי ההוראות (כל הפרטים הטכניים מצויים בחוזר):
- הטבות שכר בתקופת חל"ד [לפי סעיף 351(א) לחוק הביטוח הלאומי]
ההטבה תדווח בטופס 102 בקוד מיוחד, תשויך לחודש שבעבורו שולמה וינוכו וישולמו בעבורה דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בהתאם.
ניכוי דמי הביטוח מהעובד יתבצע לפי שיעורי הניכוי (מופחת ומלא) הנהוגים לסוג העובד ובהתאם לסוג המעסיק – עיקרי או משני.
החוזר מדגיש ומציין, שחודשי חל"ד (מלאים) אינם נחשבים כחודשי עבודה לעניין פריסת שכר נוסף.
- הטבות שכר בתקופת חל"ת על פי החוזר
הטבה המשולמת לעובד בתקופת חל"ת, כולל גילום ההטבה (החל מהחודש הראשון של החופשה), משולמת לו למעשה מכוח תקופת עבודתו אצל מעסיקו, ועל כן תיוחס לחודש העבודה שקדם למועד יציאתו של העובד לחל"ת.
על המעסיק לייחס את כלל ההטבות ששולמו לעובד בתקופת החל"ת לחודש העבודה האחרון שקדם למועד יציאתו לחל"ת. סכום ההטבות הוא בגדר שכר נוסף ויחולו לגביו כללי הפריסה.
ההטבה תדווח בטופס 102 כתשלום נוסף. מקרים שבהם תקופת חל"ת חרגה משנה והעובד קיבל מידי חודש הטבות שכר גם לאחר 12 חודשים, יועברו כחריגים לבדיקת המשרד הראשי.
הביטוח הלאומי מסר כי תשלומים המשולמים לעובדת בזמן חל"ד, ובלבד שהיא אינה עובדת בתקופת הזאת, מדווחים כהטבה בזמן חל"ד בקוד 55. שכר נוסף שמשולם לעובדת בזמן חל"ד ישוייך לחודש העבודה האחרון (לפני שהיא החלה לקבל דמי לידה, גם אם חודש העבודה הוא חלקי כי הלידה הייתה במהלך החודש), וייפרס לאחור.
עובד לשעה
לפי סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי ולפי התקנות, עובד לשעה הוא מבוטח שהקשר בינו לבין מעסיקו הוא לתקופה שאינה עולה על שבעה ימים רצופים. עובד לשעה כפוף לחובת הרישום לעניין זכאותו לגמלאות בשל פגיעה בעבודה.
חובת הרישום ותשלום דמי הביטוח הם כדלקמן:
"עובד לשעה" בעבודה שאינה לצורך עסקו או משלח ידו של המעסיק, משלם את דמי הביטוח בעד עצמו.
"עובד לשעה" בעבודה לצורך עסקו או משלח ידו של המעסיק, אם כלל מספר שעות העבודה אצל אותו מעסיק אינו עולה על 4 לשבוע, מדווח ומשלם את דמי הביטוח בעד עצמו. אם מספר שעות העבודה אצל אותו מעסיק עולה על 4 שעות, המעסיק חייב בניכוי ובתשלום דמי הביטוח בעדו.
תיאום דמי ביטוח מראש והחזר דמי ביטוח בדיעבד
הכנסה מרבית/מקסימום/תקרה – ההכנסה המרבית לתשלום דמי ביטוח בחודש מסוים.
מקסימליסט – מבוטח שסך הכנסותיו החייבות בדמי ביטוח עובר את המקסימום שחייב בתשלום דמי ביטוח בחודש אחד או יותר בשנת המס.
מבוטח שיש לו הכנסות משני עיסוקים או יותר (לרבות מפנסיה מוקדמת המשולמת לפני גיל פרישה), משלם דמי ביטוח על פי סדר החיוב המפורט להלן ובאופן המפורט להלן, אך לא יותר מההכנסה המרבית לתשלום דמי ביטוח וזכאי לשיעור מופחת רק פעם אחת:
- מהכנסותיו כעובד שכיר המעסיק מנכה את דמי הביטוח.
- כאשר הוא נכלל בהגדרת "עובד עצמאי" בחוק הביטוח הלאומי, הוא משלם דמי ביטוח בעד עצמו.
- מהכנסות שאינן מעבודה כעובד שכיר או כעובד עצמאי (ואינן פטורות מדמי ביטוח על פי החוק או על פי התקנות), הוא משלם דמי ביטוח בעד עצמו.
- מהכנסותיו מפנסיה מוקדמת כהגדרתה בחוק הביטוח הלאומי, משלם הפנסיה מנכה את דמי הביטוח.
האחריות לניכוי דמי ביטוח בשיעור המלא
תיאום דמי ביטוח מבוצע לעובד בלבד ובאחריותו. אין תיאום דמי ביטוח למעסיק.
על פי סעיף 342 בחוק הביטוח הלאומי, המעסיק אחראי לתשלום דמי הביטוח בעבור העובד ולכן, החזר דמי ביטוח שהמעסיק ניכה ביתר אמור להיות מוחזר על ידי המעסיק בלבד. הסעיף קובע שכאשר מבוטח עובד אצל כמה מעסיקים שונים, ישלם כל אחד מהם את דמי הביטוח כאילו הוא בלבד היה מעסיקו. כלומר, למעסיק אין תיאום דמי ביטוח.
סעיף 342ב בחוק קובע את התיאום למשלם הפנסיה המוקדמת. משלם הפנסיה המוקדמת מנכה את דמי הביטוח ממקבל הפנסיה. אין תוספת של דמי ביטוח למשלם.
סעיף 342 בחוק והתקנות שנקבעו לפיו ו-342ב בחוק קובעים את החובה לנכות דמי ביטוח בשיעור המלא על ידי המעסיק המשני ועל ידי משלם הפנסיה ואת נהלי עריכת התיאום והחישוב מחדש (לחובה או לזכות). בשונה מהחזר דמי ביטוח לעובד דרך המעסיק, קובע הסעיף שאת הפרשי דמי הביטוח בשל תיאום שלא נעשה מראש, הביטוח הלאומי יחזיר ישירות לעובד או יתבע מהעובד (במקרה של תיאום אין החזר של חלק המעסיק). האחריות לתשלום דמי הביטוח במלואם מוטלת על העובד השכיר שעובד אצל מעסיקים שונים לפי סעיף 342(ד) לחוק הביטוח הלאומי.
תקנות התיאום נקבעו לפי הוראות סעיף 342(ה) לחוק שקבעו בין היתר את חובת המעסיק לניכוי בשיעור המלא למי שעובד אצל מעסיק נוסף.
מעובד שכיר שהוא גם עובד עצמאי וגם מקבל פנסיה מוקדמת בו זמנית, מנכה משלם הפנסיה את השיעור המלא של דמי הביטוח לפי סעיף 345ב(ה)(1) לחוק הביטוח הלאומי, למעט אם נעשה תיאום, כיוון שמשלם הפנסיה המוקדמת הוא המעסיק המשני.
ההוראות הקשורות לתיאום דמי ביטוח מצויות בתקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים), התשנ"ז-1997 (להלן: "תקנות התיאום").
מעסיק עיקרי ומעסיק משני
כאשר למבוטח יש בעיסוקו כעובד שכיר (לרבות לפי צו סיווג מבוטחים) כמה מקורות הכנסה (לרבות פנסיה מוקדמת) או שיש לו פנסיה מוקדמת משני מקורות או יותר, יש לקבוע מי המעסיק העיקרי ומי המעסיק המשני, ובהתאם נערך ניכוי דמי הביטוח. המעסיק העיקרי מנכה מהעובד שיעור מופחת ושיעור מלא. המעסיק המשני מנכה מהעובד שיעור מלא, אלא אם נערך תיאום כפי שיוסבר בהמשך.
הוראות למעסיקים בלבד
- המעסיק העיקרי לעניין תיאום דמי ביטוח הוא המעסיק שעובדו הצהיר בטופס 101 שאצלו הוא משתכר "משכורת חודש". כלומר, אותו מעסיק מנכה מס הכנסה משכר העובד על פי לוח הניכויים של מס הכנסה.
- המעסיק המשני הוא המעסיק שעובדו הצהיר בטופס 101 שאצלו הוא משתכר "משכורת נוספת" (המעסיק מנכה משכרו של העובד את שיעור המס המרבי, או שיעור מס אחר שקבע פקיד השומה). אם יש יותר משני מעסיקים, אזי העובד יבחר מי מהם הוא המעסיק העיקרי ויצהיר על כך בטופס.
בטופס 620 שנמצא באתר הביטוח הלאומי מובהר כי המעסיק ינהג לפי ההצהרה בטופס 101 ואין להפנותו לביטוח הלאומי לצורך קבלת אישור על ניכוי כמעסיק עיקרי. העובד חייב לעדכן את כל מעסיקיו בכל שינוי בהצהרה בטופס 101. טופס 103 משמש לעדכון מעסיק עיקרי או משני את מי שכלולים בתוספת הראשונה בצו סיווג מבוטחים.
כאשר לעובד שכיר ההכנסה הנוספת היא ממשלח יד או שהיא הכנסה פסיבית, אין לערוך תיאום דמי ביטוח במשכורת כיוון שהחישוב נערך בתחום "גבייה מלא שכירים" בביטוח הלאומי. אם ההכנסה מהמשכורת נמוכה מהתקרה לשיעור המופחת, יש לשלוח את התלוש (או התלושים) למחלקת גבייה מלא שכירים בסניף הביטוח הלאומי, כדי לעדכן את שיעורי דמי הביטוח המופחתים בהכנסה הנוספת.
הוראות למשלמי פנסיה מוקדמת בלבד
פנסיה מוקדמת היא מעסיק משני למקבל פנסיה שהוא גם עובד שכיר ו/או גם עובד עצמאי.
מבוטח שמקבל פנסיה מוקדמת משני מקורות או יותר ואינו עובד שכיר ו/או עובד עצמאי, יצהיר בטופס 101 למשלם הפנסיה מי המשלם העיקרי ומי המשלם המשני.
זקיפת שווי הטבה בגין ימי גיבוש לעובדים
ככלל, כאשר "טובת המעסיק" גוברת על "טובת העובד", המעסיק אינו זוקף שווי במשכורת העובד המשתתף בפעילות מטעם המעסיק, אך מבחן נוחות העובד ונוחות המעסיק נבחנים בביטוח הלאומי באופן אובייקטיבי, בהתייחס לעובד ולתפקיד שהוא ממלא.
רשות המסים פרסמה הנחיה ביום 9.4.2018 המבוססת על פסק דין דה ניישון טרפיק בבית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 30052-07-12), לפיה, רק במקרים שבהם מתקיימים כל התנאים המפורטים בהנחיה, המעסיק אינו זוקף שווי לעובדים. הביטוח הלאומי אימץ את הכללים האלה. דוגמה לתנאים שבהנחיה: המעסיק קובע את תנאי הגיבוש ומשלם עליהם, המעסיק משלם משכורת מלאה לעובדים בימי הגיבוש, צרכי העבודה מצדיקים את הגיבוש, הגיבוש נעשה ללא בני זוג, באמצע השבוע, בישראל, בעלות סבירה, הגיבוש כולל הרצאה או תוכנית העשרה וכל המסמכים נשמרו לבדיקת הביקורת.
שווי שימוש חלקי ברכב
בעקבות פסיקת בית המשפט העליון בעניין מס הכנסה, הביטוח הלאומי אינו מקבל חישוב של שווי שימוש חלקי לפי יחס הנסיעות הפרטיות והעסקיות.
הגדרת כיבוד קל
רשות המסים הרחיבה את הגדרת המושג "כיבוד קל" שבתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות), התשל"ב 1972, גם לפירות וירקות העונה.
דמי פגיעה בעבודה
דמי פגיעה בעבודה היא גמלה יומית המשולמת לנפגע שאיבד את כושרו לעבוד בשל הפגיעה בעבודה, כפיצוי על הפסד ההכנסה לתקופה שבה אינו מסוגל לעבוד ולא עסק בכל עבודה. ניתן לקבל דמי פגיעה חלקיים למי שחזר לעבוד באופן חלקי.
דמי הפגיעה משולמים לתקופה שלא תעלה על 91 יום על סמך תעודות אי כושר לנפגע בעבודה שנתן רופא קופת חולים.
שכר יום הפגיעה משולם על ידי המעסיק.
כאשר תקופת אי הכושר פחותה מ-12 ימים – לא משולמים דמי פגיעה בעבור היומיים הראשונים.
העובד מקבל את כל דמי הפגיעה מהמוסד לביטוח לאומי והמעסיק מקבל מדי רבעון דרישה להחזיר את 12 הימים הראשונים שבעדם זכאי הנפגע לדמי פגיעה, כאילו היו דמי ביטוח. המעסיק אינו רשאי לנכות את הימים האלה ממשכורתו של העובד או מצבירת ימי המחלה שיש לעובד.
מעסיק המשלם דמי פגיעה לפי תקנה 22, משלם לעובד את כל דמי הפגיעה ומקבל בחזרה את דמי הפגיעה בניכוי 12 ימים ראשונים.
הבסיס לגמלה נקבע בהתאם להכנסות הנפגע ברבע השנה שקדם לפגיעה עד לסכום מרבי הקבוע בחוק (שכר ברבעון שקדם לפגיעה ו/או הכנסה של עובד עצמאי ברבעון שקדם לפגיעה, עד לסכום המרבי). החישוב נעשה לפי בסיס של 75% מממוצע השכר ה"רבע שנתי" כאמור.
פטור ממס הכנסה לנכים בשל נכותם בהיבט הביטוח הלאומי
סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה מעניק פטור ממס על הכנסותיהם של עיוור ושל נכה בתנאים שנקבעו.
קביעת נכות רפואית משוקללת לצורך מס הכנסה אפשרית בוועדות רפואיות של הביטוח הלאומי במסגרת תביעות לגמלאות שונות כמפורט בהמשך [סעיף 9(5)(א)(א) לפקודה], או בוועדות שמתכנסות בביטוח הלאומי לצורך קביעת הנכות הרפואית לצורכי מס – תמורת תשלום אגרה [תקנות לפי סעיף 9(5)(א)(ב) לפקודה].
קביעת הנכות יכולה להיעשות על ידי ועדה רפואית, כאמור לעיל, על פי אחד החוקים המפורטים להלן:
א. חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 (נוסח משולב).
ב. חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד-1954.
ג. חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957.
ד. חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970.
ה. חוק הביטוח הלאומי: נכות כללית, שר"מ, נכות כתוצאה מפגיעה בעבודה ונכות של מתנדבים כתוצאה מפעילתם.
ילד נכה – בשיתוף פעולה שנערך בין הביטוח הלאומי לרשות המסים נקבע כי בקריטריונים מסוימים של נכות קשה, הוועדה שבוחנת זכאות לגמלת ילד נכה תעביר את המידע לרשות המסים לבחינת הטבות במס (בלי שהילד יעבור ועדה נוספת מטעם רשות המסים, כפי שהיה מקובל בעבר).
פורסם טופס חדש שמספרו 3533 לבקשה לקביעת אחוזי נכות לצורכי מס הכנסה למקבלי גמלת ילד נכה.
טופס 127 (נקודות זיכוי בדוח האישי) – אם אין התאמה בין תקופת הזכאות לגמלה לבין תקופת הליקוי, רופא מומחה בתחום הליקוי חייב למלא את טופס 127 ולציין את שנת תחילת הליקוי.
תיקון עקיף בפקודת מס הכנסה בחוק ההתייעלות הכלכלית 2021 ו-2022
סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה תוקן במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית לנכים שנכותם לא נקבעה על ידי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (נכי צה"ל) או נכי פעולות איבה. לנכי צה"ל ונכי פעולות איבה הפטור נשאר כבעבר. אין שינוי גם בזכאות לנקודת זיכוי בעד בן זוג. מדובר בחלק ממקורות התקציב להטבות הנרחבות שקיבלו הנכים במסגרת התיקון בחוק הביטוח הלאומי.
התיקון בסעיף 9(5) קובע עבור כל הנכים שאינם נכי צה"ל או נכי פעולות איבה, כדלקמן:
- הפטור ממס מותנה בנכות רפואית משוקללת של 90% לפחות, אף אם היא כתוצאה של חישוב מיוחד של הליקוי מאיברים שונים, ובלבד שנקבע לנכה ליקוי אחד לפחות בשיעור של 40% ומעלה (בהתאם להוראות מעבר).
- המגבלה לפיה סכום אריתמטי של כל אחוזי הנכות הרפואית שכלולים בחישוב המיוחד המשוקלל חייב לעלות על 100% לזכאות לפטור ממס, נשארה רק לנכי צה"ל ונכי פעולות איבה, ובוטלה לכל יתר הנכים.
התיקון חל על הכנסה מיגיעה אישית של נכים ועוורים שהופקה מיום 1.1.2022 ואילך, אך נקבעו הוראות מעבר לנכה ממשיך ולמי שהגיש את הבקשה החדשה עד יום 1.12.2021.
גב' פזית קלימן, סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת ברשות המסים פרסמה הוראות ביום 4.1.2022 וביום 7.2.2022.
עבודה בבית העובד
בדרך כלל עובד שכיר מבצע עבודה אצל המעסיק. לעתים העבודה מתבצעת בביתו של העובד וסביר שהוא מנהל עסק עצמאי. דוגמה לכך ניתנה בפסק דין פרפרה נגד המוסד לביטוח לאומי (ב"ל 41382-08-11, מיום 9.5.2012).
על פי ההוראות שפרסם המוסד לביטוח לאומי, כאשר העבודה מתבצעת בביתו של מבצע העבודה, הוא ייחשב עצמאי ולא עובד שכיר.
הערת מערכת: הכתבה המלאה מתפרסמת באתר המיסים האינטרנטי "כל-מס" מבית חשבים ה.פ.ס. מידע עסקי בע"מ
הכותבת – רואת חשבון, בעלים ומנכ"לית משרד רו"ח אורנה צח וחברת אורנה צח בע"מ לייעוץ ולפתרונות לפי חוק הביטוח הלאומי ולייצוג בביטוח הלאומי, לארגונים ולחברות שמעסיקים עובדים, ליוצאים לרילוקיישן, לעצמאים וליחידים. מרצה על חוק הביטוח הלאומי לארגונים וכן באקדמיה ובמסגרות מקצועיות. בעלת ותק בתחום של 30 שנים. בין תפקידיה הציבוריים: יו"ר ועדת הקשר הארצית של לשכת רואי חשבון עם הביטוח הלאומי ופעילה בחקיקה כנציגת הלשכה בכנסת בנושא הביטוח הלאומי משנת 1996.
הנוסח המובא לעיל אינו מחליף את החקיקה, את התקדימים מפסקי הדין או את הנוסח המלא של פרסומי הביטוח הלאומי, אלא בא להסב את תשומת הלב לאמור בהם. כל המידע המוצג במאמר הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת או המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם. הכותבת אינה נושאת באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על המידע האמור.כל הזכויות שמורות © אין להעתיק או לפרסם ללא אישור מהכותבת. ט.ל.ח.
עבודה
נחתם הסכם תשלום שכר לעובדים שנעדרו במבצע "עלות השחר"
ההסתדרות ונשיאות המגזר העסקי חתמו היום על הסכם שמסדיר תשלום שכר לעובדות ולעובדים שמתגוררים במרחק של עד 40 ק"מ מרצועת עזה ונעדרו מעבודתם בעקבות מבצע "עלות השחר" – מבצע של צה"ל ברצועת עזה שהתקיים באוגוסט השנה. לפני כשבועיים נחתם הסכם דומה בין ההסתדרות למדינת ישראל, עבור עובדי המגזר הציבורי.
בהתאם לקבוע בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים, תשלום השכר יינתן לעובדים שנעדרו ממקום עבודתם עקב הוראות פיקוד העורף או בגלל הצורך להשגיח על ילדיהם עקב סגירת מוסדות החינוך, בהתאם להגבלות שהוטלו.
על פי ההסכם, ישולם לעובדים הזכאים שכר עבודה יומי שהיה משולם אילו היו עובדים באופן רגיל ובכפוף לתקרה. כנגד כך, יקבלו המעסיקים שיפוי מהמדינה בהתאם לאמור בתקנות. התשלומים לפי ההסכם יבוצעו במועד תשלום משכורת החודש העוקב לחודש שבו יוצא צו הרחבה להסכם.
תנאי הזכאות שהוגדרו במנגנון הפיצוי הם:
- עובד/ת המתגורר ביישוב שנאסרה הכניסה אליו והיציאה ממנו במהלך 2-9.8.22 או ביישוב שהגישה אליו הוגבלה בשל חסימת דרכים בימים אלה בהתאם להוראות.
- עובד/ת המתגורר עד שבעה קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה ונעדר מעבודתו בתקופה 5-9.8.22.
- עובד/ת המועסק במוסד חינוך באזור של עד 40 ק"מ מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה או ביישוב מהיישובים המפורטים בתוספת לתקנות והוא נעדר מעבודתו באחד או יותר מהימים בתקופת ההסכם, עקב הוראה בדבר סגירת מוסדות חינוך.
- עובד/ת שנעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עמו, עקב הוראה בדבר סגירת מוסדות חינוך שבו לומד או שוהה הילד או עקב הוראה בדבר סגירת מוסדות חינוך במקום מגוריו (כולל הורה אומנה).
- עובד/ת שנעדר מעבודתו בהתאם להוראה בדבר איסור התקהלות.
- העובד/ת הוא אדם עם מוגבלות אשר מקום מגוריו או מקום עבודתו באזור של 40 ק"מ מהרצועה, אם מוגבלותו ידועה למעסיק או שהמציא למעסיק אישור רפואי, ואם מוגבלותו מנעה ממנו להגיע למקום העבודה או לשהות בו, משום שלא יכול היה לעמוד בהנחיות פיקוד העורף בתקופת ההסכם.
בדומה למנגנוני פיצוי במבצעים קודמים, ההסכם שנחתם כולל גם סעיף שעוסק בזכויות הורים לילדים עם צרכים מיוחדים. כל עובד/ת שהוא הורה או אפוטרופוס לאדם עם מוגבלות, יהיה זכאי לפיצוי, במידה שנעדר מעבודתו לצורך השגחה על הילד.
ההסכם יוגש לממונה הראשית על יחסי עבודה בזרוע עבודה במשרד הכלכלה והתעשיה, עו"ד רבקה ורבנר, לצורך רישומו כהסכם קיבוצי כללי, ותוקפו מותנה בהרחבתו בצו הרחבה על ידי משרד הכלכלה והתעשייה.
חוזר סוף 2022 דולב חסיד ושות' רואי חשבון
תשלום החזר נסיעות לחיילים
עו"ד מיטל דולב בלט
ההסכם הקיבוצי הכללי בדבר החזר הוצאות נסיעה, אשר הורחב בצו הרחבה (*) וחל על כלל המעסיקים במשק קובע, כי כל עובד הזקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי לקבל ממעסיקו השתתפות עד לתקרה של 22.60 ש"ח ליום (החל מפברואר 2016), בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה, בעד כל יום עבודה בפועל בו השתמש בתחבורה, כדי להגיע למקום עבודתו.
יחד עם זאת קובע צו ההרחבה כי גובה החזר הוצאות הנסיעה ייקבע לפי תעריף נסיעה מוזל באוטובוס ציבורי, או כרטיס מנוי "חודשי חופשי" ממקום מגורי העובד למקום עבודתו, או על יסוד כרטיס הנחה של מספר נסיעות (כרטיסיה), אם קיים כזה.
במידה וחיילים וחיילות פטורים מתשלום נסיעה בתחבורה ציבורית, לא תקום חובה על המעסיק לשלם עבורם החזר הוצאות נסיעה.
לאור האמור, תשלום עבור החזר הוצאות נסיעה כשמו כן הוא והוא ישתלם לעובד רק במידה וקיימת הוצאה.
(*) צו ההרחבה העדכני פורסם בילקוט הפרסומים 7319, ז' באב התשע"ו, 11.8.2016. ההסכם הראשון שמספרו 7018/76, הורחב בצו הרחבה מיום 1/7/1977 ופורסם בי"פ 2339, התשל"ז עמ' 1808.
הכותבת – מנהלת מחלקת "כל עובד" מבית חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ.
אין במידע המופיע באתר "כל עובד" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים.
תוספת משמרת כבסיס לחישוב שעות נוספות
עו"ד ראובן בבדז'נוב
סעיף 16 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 (להלן- "החוק") קובע, כי עובד המועסק בשעות נוספות זכאי לגמול בשיעור של 125% לפחות מ"השכר הרגיל" עבור השעתיים הנוספות הראשונות.
סעיף 18 לחוק קובע, כי "השכר הרגיל" כולל את כל התוספות שהמעביד משלם לעובדו.
נשאלת השאלה, האם "תוספת משמרות" הינה אחד ממרכיביו של השכר הרגיל, שאם כן התוספת בשיעור של 25% בגין השעה הנוספת תחושב על בסיס ערך השעה של 150% (שכר כולל תוספת המשמרת).
בפסיקה נקבע, כי הבסיס לתגמול עבור השעות הנוספות חייב להיות אותו השכר המשתלם לעובד עבור הנורמה הרגילה. כלומר: השכר המשתלם עבור יחידת זמן ויחידת העבודה שאינה שעה נוספת. תוספת המשמרות, משתלמת לעובד עבור כל שעת עבודה במשמרת, זו תוספת המשתלמת עבור יחידת הזמן ויחידת העבודה הרגילות. על כן, יש לראות בתוספת המשמרות כחלק מן השכר הרגיל (בג"צ 613/79 בתי זיקוק לנפט בע"מ נ. בית הדין הארצי לעבודה בירושלים, פד"ע לד(2) 317).
בפסיקה נוספת של בית הדין הארצי נקבע כי השכר הרגיל לעניין גמול שעות נוספות משמעו, השכר המשתלם בעד השעות שקדמו לשעות הנוספות, והוא יכלול גם תוספות שהשתלמו בשעות אלו, כמו "תוספת משמרות".
אי לכך פסק ביה"ד הארצי כי בחישוב השעות נוספות לכלול "תוספת משמרות" (שהסתכמה בסך 50% באותו המקרה שנדון בפסק הדין) כך שהחישוב יהיה על פי "שיטת המכפלה" (ולא השיטה המצטברת) כדלקמן:
שעתיים ראשונות שלאחר שעות עבודה הרגילות (100%) לפי תעריף 187.5%.
[היינו 187.5% (100% + 50%) X 125%= מהשכר השעתי]
ומהשעה הנוספת השלישית ואילך החישוב יהיה לפי תעריף 225%.
[היינו 225% (100% + 50%) X 150%= מהשכר השעתי]
(ע"ע 38313-03-18, איל"ן איגוד ישראלי לילדים נפגעים (ע.ר) נ' מיכאל מוחדינוב ואח', מיום 1.6.2020).
סיכומם של דברים, ערך השעה הנוספת במשמרת נגזר מערך השעה כולל תוספת המשמרת.
הכותבת – עו"ד ב"כל עובד" מבית חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ.
אין במידע המופיע באתר "כל עובד" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים.
הודעת התפטרות או פיטורים חייבת להיות בכתב
עו"ד מיטל דולב בלט
בהתאם לסעיף 2 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001 (להלן – "החוק"), מעסיק המבקש לפטר עובד, ועובד המבקש להתפטר מעבודתו ייתנו הודעה מוקדמת בהתאם לאמור בחוק.
עוד קובע החוק כי הודעה זו תינתן בכתב ותציין את יום הוצאת ההודעה ואת יום הכניסה לתוקף של הפיטורים או ההתפטרות.
יצוין, כי בעבר בטרם נכנס החוק לתוקף (ביום 1.6.01), לא היתה כל הוראה אשר חייבה במתן הודעת פיטורים או התפטרות בכתב. הפסיקה בתקופה שקדמה לכניסת החוק לתוקף, קבעה כי ניתן להביא את יחסי עובד מעסיק לידי סיום על ידי הבאת רצון זה לידיעת המעסיק/עובד בצורה ברורה וחד משמעית, אם בכתב, אם בעל פה ואם בהתנהגות. כמו כן נקבע, כי היסוד הן של פיטורים והן של התפטרות הוא שהצד הפועל נתן ביטוי שאינו משתמע לשתי פנים לכוונתו להביא את יחסי עובד – מעסיק לידי גמר (דב"ע שם/ 3-116 שלום סלמה נ. מדינת ישראל, פד"ע י"ב 375).
הכותבת – מנהלת "כל עובד" מבית חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ.
אין במידע המופיע באתר "כל עובד" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים.
סקירה מקצועית – הפקדות לגמל ולפיצויים לעובדים זרים ולמסתננים
עו"ד דנה להב
תחולת דיני עבודה על זרים המועסקים בישראל
בישראל חל משפט העבודה הישראלי. בית המשפט העליון קבע זה מכבר, כי חוקי משפט העבודה וצווי ההרחבה החלים על כלל המשק, הינם בעלי תחולה טריטוריאלית, והם אינם מוגבלים לתושבי ישראל או אזרחיה בלבד. הם חלים על כל עובד בשטח מדינת ישראל, ללא קשר לאזרחותו או לזיקתו הלאומית (בג"צ 5666/03 עמותת קו לעובד ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים ואח', דינים עליון 2007 (50) 882).
לפיכך, זרים המועסקים בישראל על ידי מעסיק ישראלי, יהיו זכאים לכל הזכויות המוקנות בחוקי העבודה השונים לעובדים אזרחי המדינה, ובכללן הזכות להפקדות סוציאליות.
חובת ההפקדה לגמל ולפיצויים לעובדים זרים
בחודש ינואר 2008 נכנס לתוקפו צו הרחבה לביטוח פנסיוני במשק, החל על כלל העובדים, למעט עובדים שיש להם הסדר ביטוחי מיטיב, כהגדרתו בצו. לפיכך, חובת הפקדה לגמל ולפיצויים מכוח צו ההרחבה, שהינו חלק ממערכת חקיקת העבודה הסוציאלית החלה על כל מי שעובד בישראל, חלה גם על עובדים זרים, שלא הוחרגו מתחולתו.
ההתייחסות בחוק למנגנון ההפקדה לעובדים זרים
סעיף1יא(ו) לחוק עובדים זרים, התשנ"א – 1991 (להלן: "החוק") קובע הסדר מיוחד לעניין חובת ההפקדות הסוציאליות לעובדים זרים. הסעיף קובע מנגנון להפקדת סכומים אלה לחשבון בנק מיוחד, המיועד אך ורק למטרה זו, שייפתח וינוהל בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר. מטרת החיסכון בחשבון בנק זה, היא לתת מענה ראוי לסוגיית ההפקדות הסוציאליות לעובד הזר, אשר מגיע לישראל לתקופות קצרות בלבד.
כאמור, בפועל עובדים זרים מגיעים לעבוד בישראל לתקופות קצרות וקצובות. עובדה זו אינה מתיישבת עם הסדרי קופות הפנסיה הרגילים הקבועים בצו ההרחבה, אשר נועדו לעובדים החוסכים במשך תקופות ארוכות.
לפיכך, וברוח סעיף 1יא(ו) לחוק, פעלה מדינת ישראל בשנתיים האחרונות להסדרת נושא זה בחקיקה ראשית, ובפרסום הנחיות ונהלים מסודרים לטובת המעסיקים.
ככלל, ישנם שלושה סוגים של הסדרי הפקדות לעבדים זרים, כאשר לכל אחד מהם נקבעו מנגנון הפקדה והנחיות מיוחדות בהתאמה:
פיקדון מיוחד – מעסיקי מסתננים
ביום 1.5.2017 נכנס לתוקף תיקון לחוק, המחייב מעסיקים של מסתננים להפקיד עבורם מדי חודש פיקדון כספי, על חשבון תשלומים סוציאליים שעל המעסיק לשלם לקרן פנסיה, לקופת תגמולים או כפיצויי פיטורים. מעסיק של מסתנן יפקיד עבורו בכל חודש בו הועסק, פיקדון בשיעור של 36% מגובה השכר המובא בחשבון לצורך חישוב פיצויי פיטורים לפי סעיף 13 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963. על המעסיק להפקיד את הפיקדון באופן מקוון באמצעות אתר האינטרנט של רשות האוכלוסין וההגירה, בחשבון בנק נפרד וייעודי, אשר הוקם לצורך זה וינוהל על ידי יחידת הפיקדונות במנהל שירות למעסיקים ועובדים זרים ברשות האוכלוסין וההגירה. המעסיק מחויב להפקיד מדי חודש, סכום בשיעור 16% משכר המסתנן אשר ישולם על ידו כהפקדה, ובנוסף ינכה המעסיק 20% משכר המסתנן.
אולם לאור פסק הדין שניתן ביום 23.04.2020 בבג"צ 2293/17 גרסגהר ואח' נ' הכנסת ואח', בוטל ניכוי חלק העובד והחל ממועד זה הפיקדון מורכב מהפקדות המעסיק בלבד.
בהתאם לפסיקת בג"צ, המעסיק אינו רשאי לנכות משכרו של העובד המסתנן סכום כלשהו נוסף לטובת הפיקדון, וכספי הפיקדון אינם ניתנים להעברה, לשעבוד, או לעיקול. במקרה שמעסיק ניכה משכרו של עובד מסתנן סכומי פיקדון בניגוד לפסיקת בג"צ, על העובד לדרוש ממעסיקו להחזיר לו את הכספים שנוכו, והוא רשאי לפנות בעניין זה אל הממונה על זכויות עובדים זרים במשרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים: 074-7696161 , foreignr@labor.gov.il.
הכספים המופקדים מדי חודש ייצברו בחשבון המתנהל על שם המסתנן עד למועד שבו יידרש לצאת מישראל, והוא יהיה זכאי לקבלם במידה וייצא מישראל במועד יציאת קבע (יציאה שאינה זמנית).
יצוין, כי ביום 19.7.18 פורסמו ברשומות תקנות עובדים זרים (סוגי מקרים ותנאים שבהתקיימם עובד זר שהוא מסתנן זכאי לקבל את כספי הפיקדון לפני מועד עזיבתו את ישראל שלא לצורך יציאה זמנית), התשע"ח – 2018 (להלן: "התקנות"). במסגרת התקנות, קבע שר הפנים מספר מקרים חריגים, אשר מעניקים למסתנן את הזכאות לקבל חלק מכספי הפיקדון, לפני שעזב את ישראל לצמיתות:
- מסתנן שהוא קטין בהתאם לאישור רשות האוכלוסין
- מי שגילו מעל 60
- אישה
- מי שהוא אב לקטין הנמצא בטיפולו הבלעדי
- מי שממונה ביקורת הגבולות שוכנע לגביו כי בשל גילו או מצב בריאותו, לרבות בריאותו הנפשית, אי–קבלת כספי הפיקדון לפני המועד האמור בחוק עלולה לגרום נזק לבריאותו
- מי שמשטרת ישראל הודיעה לגביו כי יש ראיות לכאורה לכך שנעברה לגביו עבירה לפי סעיפים מסוימים בחוק העונשין, התשל"ז-1977
בהתאם לתקנות, הזכאות היא לפיקדון חלקי בגובה של 70% מחלק המסתנן לפי החוק, והוא ישולם למסתנן בדרך של אי ניכויו בידי מעסיקו משכר עבודתו.
תחילתן של תקנות אלה הינו ביום 1.11.18.
פיקדון מיוחד – מעסיקי זרים בענפי בניין, סיעוד, טכנולוגיה ייחודית ומלונאות
ביום 19.7.2016 פורסמו ברשומות תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים), התשע"ו – 2016 (להלן: "התקנות"). התקנות מסדירות את חובתם של מעסיקי זרים בענף הבניין, הסיעוד והטכנולוגיה הייחודית, לשלם פיקדון עבור כל עובד זר המועסק על ידם החל מיום 1.8.2016. המעסיק יפקיד מדי חודש את כספי הפיקדון בחשבון בנק נפרד וייעודי, אשר נפתח ומנוהל באמצעות יחידת הפיקדונות במנהל שירות למעסיקים ועובדים זרים ברשות האוכלוסין וההגירה. הבנק בו מתנהלים חשבונות הפיקדון הוא בנק מזרחי טפחות.
בענפי הבניין והטכנולוגיה הייחודית, המעסיק ישלם בעד כל עובד זר בעל רישיון לעבודה שהוא מעסיק בענפים אלה פיקדון בסכום מרכיב הפיצויים ומרכיב התגמולים שעליו לשלם בעד משרה מלאה לפי צווי הרחבה או הסכמים קיבוציים החלים עליו. תשלום הפיקדון יחול מחודש ההעסקה הראשון של העובד ואילך (*).
לעובדי סיעוד המועסקים על ידי חברות סיעוד, תשלום הפיקדון יחול מחודש ההעסקה הראשון של העובד ואילך. סכום הפיקדון יהא סכום מרכיב הפיצויים ומרכיב תגמולי המעסיק שעל חברת הסיעוד לשלם לפי צווי הרחבה או הסכמים קיבוציים החלים עליה, או סכום הפיצויים ותגמולי המעסיק שעל חברת הסיעוד לשלם, לפי הסכם שבין חברת הסיעוד ובין מזמין שירותי הסיעוד, לפי הגבוה מבניהם.
בענף המלונאות: חובת ההפקדה לפיקדון המיוחד תחול על מעסיקי עובדים זרים במלונאות, למעט עובד זר יומי, שהוא אזרח מדינה הגובלת בישראל המועסק כדין בישראל, אשר יוצא את ישראל למקום מגוריו באותה מדינה, בתום יום העבודה.
סכום ההפקדה לפיקדון בענף המלונאות יחושב בהתאם לרכיב הפיצויים ולרכיב תגמולי המעסיק שעל המעסיק לשלם בעד משרה מלאה, לפי צווי הרחבה או הסכמים קיבוציים החלים עליו. חובת ההפקדה בענף זה החלה ביום 1.2.2019. אולם לגבי עובדים זרים בענף זה שהחלו את עבודתם בישראל לפני ה- 1.4.2019 תעשה ההפקדה באופן רטרואקטיבי. יחד עם זאת, על פי התקנות, מעסיקים יהיו רשאים לבחור באם לשלם את כל הכספים ביום ה- 1.4.2019 בתשלום אחד, או לחלק את הסכום לשלושה תשלומים, שיועברו לפיקדון ב-1.4.2019, 1.5.2019 וב-1.6.2019, לפי בחירתם (*).
מעסיקי זרים בשאר הענפים – הנחיות משרד העבודה והרווחה
ביום 16.3.2008 פרסם משרד העבודה והרווחה חוזר, המפרט את האופן שבו יש לנהוג עם עובדים זרים, בכל הנוגע להפקדות הסוציאליות עבורם, לאור סעיף 1יא(ו) לחוק. כפי שפורט לעיל, נכון להיום, הוקם חשבון מיוחד רק לגבי מסתננים ועובדים בענפי הבניין, הסיעוד והטכנולוגיה הייחודית. לגבי שאר סוגי הזרים המועסקים בישראל, טרם הוקם חשבון ייחודי כזה. לפיכך, ועד להקמת חשבון הבנק ועיגון ההסדר בחקיקה, פרסמה הממונה על זכויות עובדים זרים במשרד העבודה והרווחה דאז, עו"ד איריס מעיין, הנחיות מיוחדות לביצוע חובת ההפקדות לגמל ולפיצויים לעובדים זרים בישראל.
בהתאם להנחיות, ולאור פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, המהווה הלכה המחייבת את התנהלות הצדדים, חלה חובה לבצע את ההפקדות בהן מחויב המעסיק לפי צווי הרחבה או הסכמים קיבוציים שחלים עליו בקירוב האפשרי.
במידה ולא ניתן לבצע את ההפקדות לקרן פנסיה או חשבון ייחודי, יבוצע פיצוי לעובד הזר בסיום יחסי העבודה עמו. שיעור הפיצוי יהיה בגובה ההפקדות שהיה על המעסיק להפקיד לטובת העובד הזר לאורך תקופת העסקתו לפי הסכם העבודה עמו, לפי הקבוע בהסכם עבודה אישי, הסכם קיבוצי או צו הרחבה (לפי ההסדר המיטיב עם העובד בכל מקרה ומקרה). בהתאם להנחיות אלה, הומלץ ע"י הממונה לבצע את הפקדות חלק המעסיק למקום כלשהו, המצוי בבעלות המעסיק, במהלך ולאורך תקופת ההעסקה. המעסיק ישמור על הכספים הללו במקום הייעודי, וייעד אותם לצורך תשלום לעובד בסיום יחסי העבודה – כנדרש. עוד נקבע בהנחיות, כי בהתאם לסעיף 25(א)(5) לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, לא ייכלל בסכום הפיצוי הנ"ל חלק העובד בהפקדות.
הפקדה חודשית – פסיקה של בית הדין הארצי
לאחרונה נבחנה סוגיה זו בבית הדין הארצי לעבודה. במקרה הנדון, בעת בה שררו יחסי עבודה בין הצדדים, לא ניתן היה כעניין מעשי לצאת ידי חובת ההפקדות השוטפות באמצעות הפקדה לקרן כלשהי, מאחר והקרנות הקיימות ממאנות לקבל הפקדות עבור עובדים זרים, ואילו הקרן מכוח חוק עובדים זרים, אליה אמורות להתבצע ההפקדות השוטפות, החלה לפעול רק לאחרונה. בית הדין הארצי קבע, כי בהעדר יכולת לקיים את החובות המשפטיות בו זמנית, אין מקום למנוע מהמעסיק לצאת ידי חובת ההפקדה השוטפת באמצעות תשלום שוטף של רכיב הפיצויים לעובד בשכרו במסגרת שורה נפרדת בתלוש השכר, וזאת על חשבון הזכות לפיצוי פיטורים ולא במקומה, ובכפוף לסייגים המיועדים להבטיח שזכויות העובד לא תקופחנה. [עע 64836-09-16 י.ב. שיא משאבים בע"מ נ' Gebre Okubazgy דינים ארצי לעבודה 2017 (133) 306].
(*) בהתאם לתיקון לתקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים) (תיקון), התשע"ט – 2019 מיום 31.1.2019, שנכנס לתוקפו ביום 1.2.2019.
באדיבות "כל עובד" מבית חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ.
אין במידע המופיע באתר "כל עובד" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להבייע עמדה ביחס למקרה מסוים.
זכאות עובד להיעדר בתשלום מהעבודה עקב טיפולי פוריות
עו"ד ג'ולייט אליהו
סעיף 7(ג)(4) לחוק עבודת נשים, התשי"ד 1954 [להלן – "החוק"]קובע, את זכאות העובדת להיעדר בתשלום ממקום העבודה בכפוף לתנאים מפורטים. בנוסף, סעיף 7(ג1) לחוק קובע, כי הזכאות החלה על עובדת תחול גם על עובד העובר טיפולי פוריות, כך שעובד רשאי להיעדר מהעבודה בתקופה, שבה הוא עובר טיפולי פוריות לרבות טיפולי הפריה חוץ-גופית, בכפוף לאישור רפואי, ובתנאי שהודיע על כך מראש למעביד. כמו כן, סעיף 7(ג)(4) קובע, שדין היעדרות זו כהיעדרות מפאת מחלה.
כמו כן, עובד זכאי להביא בחשבון לפי בחירתו, גם חלקי ימים שבהם נעדר. היעדרות של חלקי ימים לא תעלה על 40 שעות בשנה לעובד המועסק במשרה מלאה כנהוג במקום עבודה או על החלק היחסי מ- 40 שעות בהתאם לחלקיות המשרה. שיעור חלקיות המשרה יחושב כיחס שבין שעות העבודה של העובד בחודש ובין מספר שעות העבודה בחודש במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה, או 182 לפי הנמוך.
עוד נקבע כי שעות ההיעדרות יהיו על חשבון ימי המחלה של העובד והתשלום יהיה החל מהיום הראשון להיעדרות (כלומר יום המחלה הראשון) וגם בעבור חלקי ימי היעדרות. התשלום בעד חלקי ימי היעדרות יחושב לפי היחס שבין שעות ההיעדרות ובין שעות העבודה של העובדת באותו יום אילולא נעדר (*).
בנוסף, תקנה 3 לתקנות עבודת נשים (היעדרות בשל טיפולי הפריה ופריון), התשנ"א-1990 קובעת, שעובד (להבדיל מעובדת) זכאי אף הוא להיעדרות עקב טיפולי הפריה ופריון, שלא תעלה על 12 ימים בשנה.
* חוק עבודת נשים (תיקון מס' 61) התשע"ט- 2019, החל מיום 6.2.2019
הכותבת – עו"ד ב"כל עובד" מבית חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ.
אין במידע המופיע באתר "כל עובד" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים.
03-5461171 
info@hasidcpa.co.il 
מגדל ב.ס.ר 4 - קומה 15, בני ברק